עונה
היי!
לצערי זאת לא הייתי אני, אני גרה רחוק רחוק בארה"ב. מן הסתם לא מטופלת אצל אותו רופא.
אנחנו לא הגענו לשלב ההפריות. לפני שעברנו לחו"ל לפני כמה חודשים הספקנו לנסות לבד, לעשות כמה סבבים של כדורים וארבע הזרעות עם זריקות (סה"כ ניסינו כמעט שנתיים! אנחנו בני 30). השלב הבא היה הפריה חוץ גופית (מה שנאמר לנו בישראל) ובגלל המעבר החלטנו לנסות טבעי ולא להתעסק בנושא כמה חודשים. כשכבר פנינו לטיפול כאן בארה"ב, הרופא עשה אולטראסאונד ותוך חמש דקות אבחן את המחיצה. אמרתי שלא יתכן כי הצילום רחם שביצעתי בארץ היה תקין. הראתי לו את הדיסק, והוא הראה לי בפירוש שלא תקין. מפה לשם הוחלט על הניתוח.
אני גם שמעתי דעות לכאן ולכאן לגבי מחיצות של 25% - אני העדפתי להסיר כי זה היה הממצא היחיד שמצאנו שיכול להסביר למה זה לא מצליח וגם כי לא רציתי להיכנס להריון (בטח בארה"ב שטיפולי פוריות כאן ממש יקרים) ואז להפיל.
במקביל עברנו שנינו בירורים שונים מההתחלה- פרופיל הורמונלי, בדיקת זרע ועשיתי גם בדיקת גלוקוז. יש לי ביוצים לא סדירים אבל חוץ מזה הכל תקין. הרופא טוען שעכשיו לאחר הסרת המחיצה וכו, הכל תקין רק צריך להסדיר את הביוץ, ומעבר לזה הוא לא צופה שתהיה בעיה. אז אנחנו ממש מתחילים מההתחלה עם כדורים והזרעה (כדי לזרז עניינים). כרגע אנחנו רק בסבב הראשון ואני לא ממש מגיבה
.
הכי מתסכל אותי זה שהרופא אמר שמה שהיה עד עכשיו לא נחשב, וצריך להסתכל על זה כאילו אנחנו רק עכשיו בתחילת הדרך. זה כל כך מעצבן אותי מצד אחד כי עברתי כל כך הרבה, לקחתי כל כך הרבה הורמונים (והלב שנשבר כל חודש מחדש), פיתחתי ציפיות ותקוות והידיעה שהכל היה לשווא מאוד מתסכלת. אני עוד איכשהו מסוגלת להבין מבחינה רציונלית שעכשיו התמונה השתנתה לטובה, אבל אני כבר כל כך פסימית ומאוכזבת שבאמת שאין לי הרבה תקווה שזה יצליח.
מצד שני, אני שמחה לפתוח "דף חדש" (בעצם דף "אחר" כי חדש זה כבר לא יהיה...) וטוב לדעת שיתכן ונמצאה הבעיה ואנחנו בדרך לפתרון- בערבון מוגבל כמובן...
אבל אני מחכה עכשיו לשלב ההוכחות...נראה אם יגיע
שיהיה המון בהצלחה!!
