בלגן בקניון

שירהכ

New member
בלגן בקניון

אני מרגישה אמא נוראית, בעלי לקח אותי עם הילדה (בת שנה ותשע) לרופאה שלה בקניון ואח"כ נתקע ולא הצליח לחזור לקחת אותנו כמה שעות-הוא היה עם האוטו. היה תור ארוך לרופאה אז בהתחלה הלכנו קצת למן גימבורי שיש שם והיה נחמד אח"כ חזרנו לרופאה והמתננו עוד 45 דקות הילדה התפשטה שוב ושוב וברחה ברחבי הקומה (עזבה את המרפאה), אני בהריון והיה לי מאוד קשה לרוץ ולתפוס אותה. באיזה שהו שלב כבר התחלתי לכעוס. אח"כ חיכינו לבעלי עוד שעה וחצי מסוייטות היא ברחה לי ברחבי הסופרפארם, כמה פעמים תפסתי אותה ביד בצורה די כואבת. אח"כ קניתי לה חטיף והיא נרגעה קצת ואז הלכנו לקנות המבורגר, בבורגר נתנו לה סוכריה על מקל והיא ישבה ומצצה אותה איזה רבע שעה בלי לגעת בהמבורגר (אני אכלתי את שלי בינתיים), פתאום היא אמרה לי "אני חוזרת" ירדה מהכיסא והתחילה לרוץ כשאני רודפת אחריה עם מגש של ההמבורגר ביד אחת והתיק בשניה בסוף הסגכתי אותה ותפסתי את היד בכח זה די הכאיב לה בעיקר כי היא נסתה להשתחרר ונשכבה על הרצפה, ניסיתי לאחוז בה ברגלי והיא שוב ברחה בדרך התפשטה ורצה בחיתול ועם סוכריה ביד וידיים דביקות לחנות בגדים התיישבה על מדף והתחילה לגעת הגעתי לשם וביקשתי שתפסיק זה לא הזיז לה. משכתי אותה ביד די בברוטליות מהמדף (היד השניה שלי היתה תפוסה) היא נפלה או נשכבה על הרצפה וממש בכתה ושוב נסתה להשתחרר. בשלב זה תפסתי אותה והחזקתי מתחת בית השחי שלי בצורה ממש לא נעימה (אולי כואבת)וגררתי מחוץ לחנות. היא כבר צרחה וגם אני הייתי עם דמעות בעייניים למזלי בעלי הגיעה. אני מרגישה ממש ברוטלית ומקווה שלא גרמתי לה טראומה (לי כן גרמתי). לא יכולתי לחזור במונית כי היא משתוללת ולא יושבת בנסיעה. מה דעתכן?
 

irisgh

New member
../images/Emo24.gif

זה גיל קשה, במיוחד עם ילדים אנרגטיים. יקח עוד שנה וקצת עד שהיא תהיה בגיל של הבנה ממש, ושיפוט יותר דומה לשלנו, ותעשה פחות שטויות. ובנתיים, אין מה לעשות אלא ליצור סיטואציות פחות קשות לנו. ולפעמים נתקעים במצבים שלא מצליחים לצאת מהם. גם כשאני הייתי בהריון, היה לי מאוד קשה עם לרדוף אחרי יניב. הייתה תקופה בה התינוק 'דרך על העצבים', ופיזית לא יכולתי ללכת. הוא הרגיש את זה, וניצל את זה. כאילו, כשהייתי חלשה, הוא דווקא התנהג פרוע יותר. בכל אופן, אני לא זזתי בלי עגלה. מכיוון שעגלה עם רצועות, שבנויה נכון, היא גם 'מתקן ריסון'. זה יכול להיות טיולון מטריה מתקפל הכי מעאפאן, אבל משמש עדיין כמתקן ריסון. לגבי בעלך - מה זה נתקע? האוטו נתקע פיזית, או שהיו לו עיסוקים משלו, והוא לא מספיק חשב עליכם? עוד לגבי אוכל, שינה וכיוב': אצלינו גיליתי, כשאי סדרים בהנ"ל גורם ליניבי התנהגות היפרית: אנרגטית ופרועה. כשהיה פעוט (וגם היום יש לזה עדיין השפעה), הוא נהג להשתולל: כשהיה עייף, כשהיה רעב, ואחרי אכילת ממתקים. אצלכם אולי חלק מאלו התקיימו? כך שלמדתי כבר, שאסור, אבל אסור, להקדים את הסוכריה לאוכל. גם הוא אכל סוכריה, וגמרנו. אבל נשאר חסר מנוחה. אין ברירה, עם הנסיון, וכשאנו הופכות מוגבלות, אנו לומדות יותר איך להבנות את הסביבה כך שתהיה סבירה לילד. מה עם עגלה אצלכם?
 

הילהל

New member
נשמע כמו חוויה איומה

לשתיכן. אם תראי את העולם דרך העיניים שלה - תביני שביקשת ממנה להתמודד עם סיטואציה שפשוט גדולה עליה. השעות האלו בקניון נראות כמו נצח עבור ילדה כה קטנה. היא השתעממה ונלחצה, ועשתה כמיטב יכולתה להחלץ מהמצב. עכשיו, כשאת מכירה את מגבלות הסבלנות שלה - תוכלי להמנע ממצבים כאלה בעתיד. אם יש לי "תקיעה" כזו אני עושה הכל כדי להחלץ: מבקשת עזרה בהסעה מההורים או מחברים, או לוקחת מונית או נוסעת באוטובוס. כל דבר יהיה עדיף ע"פ "כליאה" מסויטת שכזו בקניון.
 

לאה_מ

New member
../images/Emo24.gif נשמע קשה מאד

אני מסכימה עם קודמותי, שההתנהגות של הילדה לא היתה בלתי סבירה בנסיבות שאת מתארת. מצד שני, אני מאד מבינה גם את הקושי שלך. מה עושים? כאמור, משתדלים להמנע מביקורים בקניון (ולא כל שכן מביקורים ארוכים בקניון). אם אתן כבר "תקועות" שם - אפשר אולי להוציא מרץ בג'ימבורי. כדאי, אם את שמה לב שממתקים "מעוררים" אותה, להמנע מצריכת ממתקים ושתיה מתוקה כשיש לכן עוד זמן לבלות בקניון הסגור. ולגבי התגובות שלך - אני חושבת שאם תסתכלי אחורה ותנסי לנתח את האירוע הזה, תראי שמרבית התגובות האלימות שלך (משיכה ביד, גרירה מהחנות וכד') באו כדי לשרת את המטרה של הוצאת הכעסים שלך, ולא משום שלא היתה דרך אחרת. אני חושבת שהתחושות שלך הן מאד אנושיות - אני יכולה להבין עד כמה זה מלחיץ ומתיש להתרוצץ אחרי בתך בקניון העמוס, בעיקר כשאת בהריון, אבל אני חושבת שכאשר תביני שהתגובות שלך באות על מנת לפרוק את הכעס שלך, אולי תצליחי למצוא דרכים אחרות לפרוק אותו בלי להוציא את זה באופן פיזי על הילדה. ואגב, אם זה קורה רק בסיטואציות כאלה, ההמלצה שלי היא פשוט לא להכנס לסיטואציות האלה בכל מחיר! אם בעלך מוריד אתכן אצל הרופאה וצריך לחזור לקחת אתכן, שישאיר לך את כסא הבטיחות של הרכב - מקסימום, אם הוא יתקע ולא יגיע בזמן, תוכלי לחזור איתה במונית הביתה, ולא להשאר במקום שגורם לשתיכן לתסכול ולתגובות בלתי רצויות.
 

Rene2

New member
אני מקווה שאני אוכל להרגיע אותך

כי גם יובלי הייתה ככה וגם שירי, וזאת תקופה וזה עובר ואפילו מהר מאד. הם אוהבים להיות עצמאיים, זאת הפרשנות שלי , זאת ההנאה שלהם. וזה באמת לא פשוט. אין מה לעשות , ואת באמת לא נשמעת לי אמא רעה. וזה יחלוף אני בטוחה. אין לי עוד הרבה פרשנויות, אבל באמת שאל תתעמקי בזה יותר מדי, זה באמת יעבור כמו שזה הגיע. שתי הבנות שלי עברו את התקופה , זה די מעצבן, ודי מתיש, אבל תתנחמי זה עובר מבטיחה לך.
 

אוזי2

New member
את בכלל לא אמא רעה../images/Emo24.gif

את היית פשוט עייפה ועצבנית זה קורה גם לי. אני תמיד הולכת עם עגלה, וכשהם (אצלי זה תאומים בני שנתיים) מתחילים להשתולל ולברוח לכיוונים מנוגדים אני מכניסה אותם לעגלה וקושרת אותם נותנת להם לשתות והם נרגעים. ואז מהר הביתה. סימן שעבורם נגמר היום והם צריכים מקלחת ולישון. את ארוחת הערב בקניון אני נותנת ב-18.30 כך שהם עדיין לא עייפים ואוכלים אותה, הגעתי למסכנה שאים הם עייפים הם גם לא אוכלים כלום. ואחר כך אפשר להמשיך לשחק או ללכת הביתה.
 

שרי30

New member
עגלה מהסופר

בקניון אני לוקחת עגלה מהסופר ושמה בה את דניאל (שנה ושמונה). הוא אוהב את זה וככה אנחנו מסתובבים ברחבי הקניון. כמובן צריך לדאוג לו לאספקה שוטפת של אוכל (במבה, פרי וכדומה) אבל כל עוד יש לו מה לנשנש הוא מוכן לשבת שם. למותר לציין שהפתרון הזה נהגה אחרי התרוצצויות אחריו ברחבי הקניון. מה שאת מתארת לא נשמע לי שהפעלת כוח בלתי סביר, הילדה השתוללה ולא היתה לך ברירה. אגב, באופן כללי איך תסעי במונית אם אין שם כסא בטיחות? (בלי קשר לזה שהיא משתוללת).
 

שרי30

New member
לפחות בשני קניונים לא היתה בעיה

להסתובב עם עגלת קניות - זה תלוי בשומר של הסופר אם מרשה או לא.. בכל מקרה כמובן שאי אפשר לעלות במדרגות הנעות אלא צריך להשתמש במעלית. אבל כל הסידור הזה מאוד נוח.
 

מלמלה

New member
../images/Emo24.gif ובתקופה הזו

הייתי לוקחת עפרונות צבעוניים וניירות אפילו חצי שעה בתור לרופא, ספר קטן או תעסוקה אחרת שנכנסת לתיק עד היום אני לוקחת משחקים קטנים היום הן יותר גדולות אז: קלפים, משחק הזכרון, בובות קטנות....
 

שירהכ

New member
תודה על התגובות

תודה על העצות והעידוד, אני לא חושבת בכלל שהיא ילדה רעה, זה פשוט היה יותר מדי לשתינו. בקשר לעצות חלק אני יכולה ליישם וחלק לא. הרעיון עם הספר והצבעים נשמע נהדר. גם הרעיון עם אספקת הנשנושים (למרות שבעיקרון אני נגד ג,נק פוד אתמול בסוף חרגתי ממנהגי אז אפשר מהתחלה). עם עגלת ילדים אני לא מסתדרת :קשה לי לנווט אותה, אני לא יכולה לרדת איתה מדרגות, וגם בסוף המקסימונת מתחילה לצרוח ומנסה להשתחרר ואז אני עלולה להסתבך עם ילדה בורחת פלוס עגלה ביד-בפעם הקודמת שניסינו זה נגמר בזה שהיא יצאה מהעגלה וקבלה מכה בראש מהמדרגות. עגלת סופר-שוב טוב לכמה דקות עד שהיא מנסה לטפס החוצה. בקיצור אני משתדלת לא להסתובב איתה לבד אבל לפעמים פשוט אין ברירה. הייתי צריכה לאמר לבעלי שזה דחוף (קרתה לו תקלה בעבודה שהיתה עלולה לסכן אחרים והוא נשאר לטפל בה. אם הייתי אומרת שדחוף היה משאיר פתק לא להיכנס לחדר, וקופץ לאסוף אותנו) שוב ה-מ-ו-ן תודה
 
למעלה