בלבלי אותו...

[החשוב המיידי]

בלבלי אותו...

תהייה קטנה ( וחומר למחשבה אצל חלק מהאנשים...) אז ככה...יש לי חבר טוב,שהתחיל לצאת עם מישהי לא מזמן. וכדרכו בקודש,כשאני מתקשר והוא איתה,הדיבור שלו,ההתנהגות,הקול שלו..."לא כימים ימימה"...בקיצור,לא ה"התנהגות הטבעית"... כמוהו,גם רבים אחרים,שבסביבת בחורות מתנהגים כ"אישיות אחרת"... כמה פאתטי...אנשים אפילו משנים צורת,סגנון דיבור... מנסים להיות מישהו אחר...משהו אחר... אולי העובדה שאני כ"כ רחוק מהתנהגות כזו,היא שגורמת לי לבוז ל"משחק הכיסאות" הזה...( אנשים קרובים אף העירו לי בעבר על שאני "יותר מידי אני" עם בחורות...בלי שום ניסיונות חיקוי עלובים...איך פעם חבר שלי אמר לי...(וטפיחה קטנה על השכם מתחייבת לשם הבהרת הנקודה- אנשים אוהבים את חוש ההומור שלי,הצד הסטנדאפ-יסטי...)-כשאתה בדאון-אתה לא יכול להסתיר את זה...(ולהיות הבדרן של היום-יום...)-כלומר-(ואולי טיפה חרגתי מהנושא)-גם הרגשות שאני משדר לסביבה הם לא של "האחר"... איך מתחיל אחד הפרקים ב"תפסן בשדה השיפון"... LIFE IS A GAME

 

[נוAה של הים]

נוAה מכירה לא מעט כאלה...

בדיוק לפני כמה ימים היא וספרא דיברו על זה. אולי זה הרצון לעשות רושם טוב, להתחבב או החשש שיגלו את השריטה העמוקה שלנו...

לך תדע. אתה תמשיך בדרכך

 

[קוקי על סוזוקי]

השאלה היא עד מתי זה ככה...

 

[שם המשתמש הוא גל]

זה עוד טוב.

יש כאלו שממש משקרות ואני לא אפרט על גודל והיקף הטמטום.