צועניה אדומה
New member
בלאגן.
אני שונאת אותך. יש תופים ברקע. זאת כמו התחלה של הצגה, רק שאני רואה כבר את תרחישי הסיום. אולי יהיה קצת דם, מי יודע.
אני מתהלכת בלילות ברחובות וחלקים מזכירים לי אותו. מילים שאמר. אולי הם בכלל ממך.
זה לא רק נדמה שכך, הרזולוציה משתפרת עם הזמן, ותחושות הבטן מתחדדות. אני רוצה שזה יפסיק, אני רוצה שזה ימשיך, אני רוצה להימלט מהמחשבה על מאחורי הקלעים ולדעת שמשהו מעוות קורה.
אני חושבת שכל הכאב הזה של הסטירות לא מיועד לי. הוא מיועד לך.
זה כאב בהיר ושורט לי על העור, ולמרות שהוא כהה, הוא זועק שיחבשו אותו כדי שלא יראו את המכה. היו שם כבר דמעות רבות, והרגליים רקעו על האדמה הקרה. אולי לא הייתי קרובה לשם מעולם, ואולי גם לא אהיה, במקום הזה, הקדוש שלכם.
את בטח יודעת, יש לך מוח מחושב.
יום אחד תינשאו ותוכלו לאכול אחד את השנייה. בעונג שכזה, אחרי כל התקופה הארוכה שלא.
אי שם הוא ואני מדברים על חורים. איך אנשים מלאים בחורים, ומחפשים אחרים שיסתמו אותם.
וזה כמעט כמו להיכנס אל תוך יער ולבקש מהחיות שיטרפו אותך. כן, ככה זאת אהבה,
תן לי אותך ואשחט אותך ללא גבולות. אותיר סימנים. בין המילים שייצאו לך מהפה אגיד לך שאת חשובה לי. אולי תאמיני, אולי לא. מי אמר סמנטיקה ולא קיבל משמעות.
אני נזכרת בילדות שלי. יש שם מערבולת של המון דברים.
באחד מן הימים חלמתי חלום שהתגשם. הוא היה נקודת המפנה שלי.
אני חולמת שהשנאה הזאת מתפוגגת, ושרוע הלב שלך לא חודר אל הדורות הבאים.
עבורו אני כותבת ספר. הוא קורא את הכל בשקיקה. החיוך שלו נחרט לי עמוק
ואני יודעת שזאת מציאות נכונה.
אני שונאת אותך. יש תופים ברקע. זאת כמו התחלה של הצגה, רק שאני רואה כבר את תרחישי הסיום. אולי יהיה קצת דם, מי יודע.
אני מתהלכת בלילות ברחובות וחלקים מזכירים לי אותו. מילים שאמר. אולי הם בכלל ממך.
זה לא רק נדמה שכך, הרזולוציה משתפרת עם הזמן, ותחושות הבטן מתחדדות. אני רוצה שזה יפסיק, אני רוצה שזה ימשיך, אני רוצה להימלט מהמחשבה על מאחורי הקלעים ולדעת שמשהו מעוות קורה.
אני חושבת שכל הכאב הזה של הסטירות לא מיועד לי. הוא מיועד לך.
זה כאב בהיר ושורט לי על העור, ולמרות שהוא כהה, הוא זועק שיחבשו אותו כדי שלא יראו את המכה. היו שם כבר דמעות רבות, והרגליים רקעו על האדמה הקרה. אולי לא הייתי קרובה לשם מעולם, ואולי גם לא אהיה, במקום הזה, הקדוש שלכם.
את בטח יודעת, יש לך מוח מחושב.
יום אחד תינשאו ותוכלו לאכול אחד את השנייה. בעונג שכזה, אחרי כל התקופה הארוכה שלא.
אי שם הוא ואני מדברים על חורים. איך אנשים מלאים בחורים, ומחפשים אחרים שיסתמו אותם.
וזה כמעט כמו להיכנס אל תוך יער ולבקש מהחיות שיטרפו אותך. כן, ככה זאת אהבה,
תן לי אותך ואשחט אותך ללא גבולות. אותיר סימנים. בין המילים שייצאו לך מהפה אגיד לך שאת חשובה לי. אולי תאמיני, אולי לא. מי אמר סמנטיקה ולא קיבל משמעות.
אני נזכרת בילדות שלי. יש שם מערבולת של המון דברים.
באחד מן הימים חלמתי חלום שהתגשם. הוא היה נקודת המפנה שלי.
אני חולמת שהשנאה הזאת מתפוגגת, ושרוע הלב שלך לא חודר אל הדורות הבאים.
עבורו אני כותבת ספר. הוא קורא את הכל בשקיקה. החיוך שלו נחרט לי עמוק
ואני יודעת שזאת מציאות נכונה.
