anonimit31
New member
בכ"כ הרבה סבל
שלום לכולם ! אני עוברת בין הודעה להודעה.......ואף פעם לא נתקלתי בכ"כ הרבה סבל וכאב של אנשים כ"כ המון הודעות עצובות וכל הודעה והודעה מראה לי את מה שאני מרגישה....... במיוחד ההודעות המדברות על איבוד אח..... לזאת שרשמה על יוחאי.......אני ממש מבינה לליבך ואת רק מראה לי את מה שעתיד לי לבוא רק מס' חודשים עברו אבל אני מרגישה כאילו רק עכשיו דיברנו..... אני רואה אותו מול הפנים שומעת אותו אומר את שמי .... הייתי מצלמת הרבה בוידיאו ...... סתם בבית כזה....לא לאו דוקא אירועים....... כ"כ הייתי אוהבת לצלם אותו ....... אנחנו רואים את הקלטת וידיאו ואני רואה אותו צוחק אני רואה אותי מקללת אותו סתם בצחוק( דיי כבר ימכוער.....) ואני כ"כ רוצה עוד פעם ..... כ"כ רוצה שזה פשוט לא פייר......זה לא מגיע לך ....... אחריי שהכל קרה וגם עדיין אני מחפשת תשובות כמו שכולכם פה בפורום מחפשים ......כ"כ הרבה ספרים קראתי בנושא....וגם באינטרנט ...... והכל בגלל שאני רוצה להאמין שהוא רואה אותי ובשביל זה אני מחפשת הוכחות אבל לא משנה כמה אני קוראת ומעמיקה...תמיד בסופו של דבר יש לי את הסימן שאלה הזה.......של אולי אנשים פשוט מחפשים להתנחם במשהו והמחשבה הזו עוזרת להם להתמודד עם הכאב.........קראתי עכשיו את הספר "מסרים מעבר לזמן".....עדיין לא סיימתי אני באמצע שלו..........ואני ממליצה לכם לקנות ......את הספר כתב פסיכיאטר נודע והספר פורסם ל- 30 שפות .. והוא גם רב מכר....... העובדה הזאת נתנה לי מחשבה שבטח מה שכתוב שם צריך להיות אמיתי......ולרגע אני מאמינה ולרגע לא...........אבל בגדול ...... אני חייבת להאמין...אני לא יכולה אפילו לסבול בראש את המחשבה שהוא לא נמצא איפשהו.... רק שזה קרה ממש בשבועיים הראשונים כל הזמן עברה לי בראש השאלה מה עכשיו איך מתמודדים?מה אני צריכה לעשות ? מה קורה פה בכלל ? .....זה לא חלום ? ......ו..אמרו לי שאין דרך 1 להתמודד......ושאני עוד ימצא את הדרך שלי ..... ואכן גם פה בפורום וגם עם אנשים מסביבי אני רואה שיש המון דרכי התמודדויות ... אני חושבת לפעמים - מה הוא היה עושה בלעדיי.......מה היה קורה אם המקרה היה הפוך איך הוא היה מתמודד?..............קשה להתמודד.......וכמו שמישהי רשמה פה השמחה או הצחוק הרגעי הוא כבר לא אותו דבר הוא כבר חסר חסר מאוד...... אני חושבת שצריך כן לצאת וכן לראות אנשים וכן לדבר על דברים אחרים ( לנסות עד כמה שאפשר.....).....החיים באמת נמשכים עד כמה שזה אבסורדי ולא פייר.......איך זה בכלל יכול להיות ?....... אל תשכחו שהבנאדם שאיבדתם אף פעם לא היה רוצה שתבכו בגללו........ זה מה שלפעמים עוזר לי להפסיק המחשבה שהוא מסתכל עליי חסר אונים ולא יכול לעשות כלום ורואה אותי בוכה...... הפורום מאוד עוזר לי - מי היה מאמין שאני פעם ירשום בפורום כזה ושאני ירגיש כ"כ הרבה כאב........כאב שלא עובר..אף פעם לא עובר........ תיהיו חזקים עד כמה שאפשר.......חיבוק ענקי ממני לכולם ....
שלום לכולם ! אני עוברת בין הודעה להודעה.......ואף פעם לא נתקלתי בכ"כ הרבה סבל וכאב של אנשים כ"כ המון הודעות עצובות וכל הודעה והודעה מראה לי את מה שאני מרגישה....... במיוחד ההודעות המדברות על איבוד אח..... לזאת שרשמה על יוחאי.......אני ממש מבינה לליבך ואת רק מראה לי את מה שעתיד לי לבוא רק מס' חודשים עברו אבל אני מרגישה כאילו רק עכשיו דיברנו..... אני רואה אותו מול הפנים שומעת אותו אומר את שמי .... הייתי מצלמת הרבה בוידיאו ...... סתם בבית כזה....לא לאו דוקא אירועים....... כ"כ הייתי אוהבת לצלם אותו ....... אנחנו רואים את הקלטת וידיאו ואני רואה אותו צוחק אני רואה אותי מקללת אותו סתם בצחוק( דיי כבר ימכוער.....) ואני כ"כ רוצה עוד פעם ..... כ"כ רוצה שזה פשוט לא פייר......זה לא מגיע לך ....... אחריי שהכל קרה וגם עדיין אני מחפשת תשובות כמו שכולכם פה בפורום מחפשים ......כ"כ הרבה ספרים קראתי בנושא....וגם באינטרנט ...... והכל בגלל שאני רוצה להאמין שהוא רואה אותי ובשביל זה אני מחפשת הוכחות אבל לא משנה כמה אני קוראת ומעמיקה...תמיד בסופו של דבר יש לי את הסימן שאלה הזה.......של אולי אנשים פשוט מחפשים להתנחם במשהו והמחשבה הזו עוזרת להם להתמודד עם הכאב.........קראתי עכשיו את הספר "מסרים מעבר לזמן".....עדיין לא סיימתי אני באמצע שלו..........ואני ממליצה לכם לקנות ......את הספר כתב פסיכיאטר נודע והספר פורסם ל- 30 שפות .. והוא גם רב מכר....... העובדה הזאת נתנה לי מחשבה שבטח מה שכתוב שם צריך להיות אמיתי......ולרגע אני מאמינה ולרגע לא...........אבל בגדול ...... אני חייבת להאמין...אני לא יכולה אפילו לסבול בראש את המחשבה שהוא לא נמצא איפשהו.... רק שזה קרה ממש בשבועיים הראשונים כל הזמן עברה לי בראש השאלה מה עכשיו איך מתמודדים?מה אני צריכה לעשות ? מה קורה פה בכלל ? .....זה לא חלום ? ......ו..אמרו לי שאין דרך 1 להתמודד......ושאני עוד ימצא את הדרך שלי ..... ואכן גם פה בפורום וגם עם אנשים מסביבי אני רואה שיש המון דרכי התמודדויות ... אני חושבת לפעמים - מה הוא היה עושה בלעדיי.......מה היה קורה אם המקרה היה הפוך איך הוא היה מתמודד?..............קשה להתמודד.......וכמו שמישהי רשמה פה השמחה או הצחוק הרגעי הוא כבר לא אותו דבר הוא כבר חסר חסר מאוד...... אני חושבת שצריך כן לצאת וכן לראות אנשים וכן לדבר על דברים אחרים ( לנסות עד כמה שאפשר.....).....החיים באמת נמשכים עד כמה שזה אבסורדי ולא פייר.......איך זה בכלל יכול להיות ?....... אל תשכחו שהבנאדם שאיבדתם אף פעם לא היה רוצה שתבכו בגללו........ זה מה שלפעמים עוזר לי להפסיק המחשבה שהוא מסתכל עליי חסר אונים ולא יכול לעשות כלום ורואה אותי בוכה...... הפורום מאוד עוזר לי - מי היה מאמין שאני פעם ירשום בפורום כזה ושאני ירגיש כ"כ הרבה כאב........כאב שלא עובר..אף פעם לא עובר........ תיהיו חזקים עד כמה שאפשר.......חיבוק ענקי ממני לכולם ....