בכרם השועלים
אמש, בכרם השועלים, הלא היא נצר סירני של ישראל שיקר, היה כרגיל כיבוד עשיר ומגוון, אם סש"י רוצה שאפרט, נא לבקש, אבל מי שרוצה להיות בדיאטה, ולא רוצה לגשת לשלחנות, יש לו ברירה: הוא נשאר על הרחבה וכשהעמך הנחמדים שועטים אל השלחנות: בולסים, מכרסמים, טוחנים, בולעים, טורפים - הוא זוכה לרקוד את הריקודים לפי הסדר הקבוע: טנגו פסדובלה סוינג וואלס, אני רוקד את כולם חוץ מהסוינג, ואז, כשאני מגיע לאוכל, אז גדודי השועלים כבר חיסלו את הרוב, אני מגיע לאותו רגע בו אני רואה טונות של גלידות מובלות אחר כבוד אל השלחנות, בידי המלצריות החינניות, אבל התיאבון כבר ירד לי ואני לא נוגע בגלידות. הפעם הטענה שלי אל השועלים השמנים שבכרם. למה אתם פוחדים מריקודים קשים? למה אתם עוברים לעמוד לצד הקיר אם ישראל הנחמד שם ריקוד כמו "שושנים של פחם". או "אל תשכחי אותנו" או "עכשיו היא שם"? הרי אתם שועלים גדולים, יותר גדולים מכמה אריות שאני מכיר בגולדה, למשל; ראפ תימני, ידיד נפש, סיון, ע', א', מש', מנ', מי' ר', - שחקנים גדולים בכל זירה, אבל בבואכם לנצר סירני אתם משתפנים ( שועלים אמרתי?), והלא אתם אריות שאינם נופלים ברעמתכם מאלה שרובצים בגולדה? ויש עוד כמה שמעולם לא דיברתי איתם, אבל הם גאונים בריקוד, ולמה הם מסתפקים במנות הדיאטניות של הבינוניים, ולא דורשים צלעות של בשר זאבים? למה אתם לא באים לישראל ומבקשים ממנו לשים ריקודים אחרים, שונים מהרגיל, כמו למשל: ולנטינו,אדיוס, לכי לך,דברי איתי, המלאך שלי, מגע של מלאך, עד בכי, זר כלניות, ואלס ב 5.30, הפרי שלך, איפה את אהובה ( ולחשוב שישראל כתב את הריקוד המדהים הזה ביופיו, אבל אינו יכול לשים אותו, כי אתם, השמנים, אוכלים כל הערב, ולא דורשים ריקודים קשים, ולא רוצים את איפה את אהובה),איך לגעת בעינייך, תני לי, טיול לגליל, נטפים, יונה לבנה, בגללך, אלך איתך, את כבר לא איתי, חיה לי מיום ליום,רעיה, אהבתי אותך,טנגו להבה, ספר על אהבה, פעם תורי ופעם תורך, כאילו סוף, אל תתני לו, באה מאהבה, אז אני מבקש מכם: אתם יכולים לבקש ריקודים קשים, וישראל בשמחה ישים אותם, ומה זה שאתם נעלמים כל ערב איך שמגיעה השעה חצות וחצי, אנחנו הרי נשארים עד 1.30, למה תזניחו אותנו לבד על הרחבה? ישראל, אני מצדיע בפניך על שלימדת את חבורת השועלים בזמן קצר ריקודים קשים, כדי לגוון את הרפרטואר, כמו: קונטיקי, סליחות, טנגו מניטה,בלו טנגו, ציפור מטורפת, כמו לסערה, שיר למענך, אניטה וחואן, ואני יודע שעוד ידך נטויה, ולשנה הבאה עלינו לטובה אני מאחל לך משלוח חדש של פרוות, שכל השועלים ישירו מעליהם את פרוותם הרזה ויעטו עליהם את הפרוות החדשות של האריות והלביאות, כמו שזה מגיע להם כי הם יודעים אבל לא רוצים. ואני מקדם בברכה רקדן מחונן מהמעלה הראשונה, יניב, בעל רעמת שער מפוארת אסופה כקוקו, שנעדר מהריקודים וחזר אלינו בנצר סירני, ביחד עם אשתו הנחמדה. ולא אניח לכם, שועלים נחמדים, עד שתגיעו לרמה הנאותה, ועד שמשהא וסש"י, הטרויקה, יגיעו לנצר סירני, אז אדע שהמלאכה נשלמה. וראפ תימני, מצדיע לך על המופע המרשים של מלכת החתונות במעגלים, אפילו פנינה ומלכה הגאונות נאלצו להעתיק ממך.
אמש, בכרם השועלים, הלא היא נצר סירני של ישראל שיקר, היה כרגיל כיבוד עשיר ומגוון, אם סש"י רוצה שאפרט, נא לבקש, אבל מי שרוצה להיות בדיאטה, ולא רוצה לגשת לשלחנות, יש לו ברירה: הוא נשאר על הרחבה וכשהעמך הנחמדים שועטים אל השלחנות: בולסים, מכרסמים, טוחנים, בולעים, טורפים - הוא זוכה לרקוד את הריקודים לפי הסדר הקבוע: טנגו פסדובלה סוינג וואלס, אני רוקד את כולם חוץ מהסוינג, ואז, כשאני מגיע לאוכל, אז גדודי השועלים כבר חיסלו את הרוב, אני מגיע לאותו רגע בו אני רואה טונות של גלידות מובלות אחר כבוד אל השלחנות, בידי המלצריות החינניות, אבל התיאבון כבר ירד לי ואני לא נוגע בגלידות. הפעם הטענה שלי אל השועלים השמנים שבכרם. למה אתם פוחדים מריקודים קשים? למה אתם עוברים לעמוד לצד הקיר אם ישראל הנחמד שם ריקוד כמו "שושנים של פחם". או "אל תשכחי אותנו" או "עכשיו היא שם"? הרי אתם שועלים גדולים, יותר גדולים מכמה אריות שאני מכיר בגולדה, למשל; ראפ תימני, ידיד נפש, סיון, ע', א', מש', מנ', מי' ר', - שחקנים גדולים בכל זירה, אבל בבואכם לנצר סירני אתם משתפנים ( שועלים אמרתי?), והלא אתם אריות שאינם נופלים ברעמתכם מאלה שרובצים בגולדה? ויש עוד כמה שמעולם לא דיברתי איתם, אבל הם גאונים בריקוד, ולמה הם מסתפקים במנות הדיאטניות של הבינוניים, ולא דורשים צלעות של בשר זאבים? למה אתם לא באים לישראל ומבקשים ממנו לשים ריקודים אחרים, שונים מהרגיל, כמו למשל: ולנטינו,אדיוס, לכי לך,דברי איתי, המלאך שלי, מגע של מלאך, עד בכי, זר כלניות, ואלס ב 5.30, הפרי שלך, איפה את אהובה ( ולחשוב שישראל כתב את הריקוד המדהים הזה ביופיו, אבל אינו יכול לשים אותו, כי אתם, השמנים, אוכלים כל הערב, ולא דורשים ריקודים קשים, ולא רוצים את איפה את אהובה),איך לגעת בעינייך, תני לי, טיול לגליל, נטפים, יונה לבנה, בגללך, אלך איתך, את כבר לא איתי, חיה לי מיום ליום,רעיה, אהבתי אותך,טנגו להבה, ספר על אהבה, פעם תורי ופעם תורך, כאילו סוף, אל תתני לו, באה מאהבה, אז אני מבקש מכם: אתם יכולים לבקש ריקודים קשים, וישראל בשמחה ישים אותם, ומה זה שאתם נעלמים כל ערב איך שמגיעה השעה חצות וחצי, אנחנו הרי נשארים עד 1.30, למה תזניחו אותנו לבד על הרחבה? ישראל, אני מצדיע בפניך על שלימדת את חבורת השועלים בזמן קצר ריקודים קשים, כדי לגוון את הרפרטואר, כמו: קונטיקי, סליחות, טנגו מניטה,בלו טנגו, ציפור מטורפת, כמו לסערה, שיר למענך, אניטה וחואן, ואני יודע שעוד ידך נטויה, ולשנה הבאה עלינו לטובה אני מאחל לך משלוח חדש של פרוות, שכל השועלים ישירו מעליהם את פרוותם הרזה ויעטו עליהם את הפרוות החדשות של האריות והלביאות, כמו שזה מגיע להם כי הם יודעים אבל לא רוצים. ואני מקדם בברכה רקדן מחונן מהמעלה הראשונה, יניב, בעל רעמת שער מפוארת אסופה כקוקו, שנעדר מהריקודים וחזר אלינו בנצר סירני, ביחד עם אשתו הנחמדה. ולא אניח לכם, שועלים נחמדים, עד שתגיעו לרמה הנאותה, ועד שמשהא וסש"י, הטרויקה, יגיעו לנצר סירני, אז אדע שהמלאכה נשלמה. וראפ תימני, מצדיע לך על המופע המרשים של מלכת החתונות במעגלים, אפילו פנינה ומלכה הגאונות נאלצו להעתיק ממך.
