אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
בכמה מוזיל ביסוס רפסודה מול כלונסאות?
- פותח הנושא ittayd
- פורסם בתאריך
50-100K, תלוי בכמות הכלונסאות ואיך מחשבים...
כולל קורות יסוד ואיטום קורות היסוד + רצפה תלויה במקום רצפה מונחת + עבודות עפר (חפירה וכיסוי) + סינרים למניעת חדירת קרקע אל מתחת למבנה + מדרכות בהיקף הבית למניעת חדירת מי גשמים אל מתחת למבנה...למי שעושה חישוב נכון - יגיע גם ל-100K ש"ח הפרש. ולא לשכוח את המע"מ (עוד 16%).
כולל קורות יסוד ואיטום קורות היסוד + רצפה תלויה במקום רצפה מונחת + עבודות עפר (חפירה וכיסוי) + סינרים למניעת חדירת קרקע אל מתחת למבנה + מדרכות בהיקף הבית למניעת חדירת מי גשמים אל מתחת למבנה...למי שעושה חישוב נכון - יגיע גם ל-100K ש"ח הפרש. ולא לשכוח את המע"מ (עוד 16%).
לא - רפסודה מאוד מתאימה לתנאים מסוימים
רפסודה היא שיטת ביסוס מצוינת לקרקעות חוליות,או סלע. היא פחות מתאימה , או אינה מתאימה בכלל לקרקעות תופחות , או לתשתית בה חלק מהבית מונח על סלע טיבעי, וחלק אחר על מילוי עמוק (סיטואציה שקימת במקומות בהם לצורך הכנת המגרשים נבנו קירות תמך מבטון או אבן ובוצעו עבודות של חפירה ומילוי). בבתים עם מרתפים עשוי ביסוס ע"ג רפסודה לפשט מאוד את עבודת השלד ואת עבודות האיטום ועיקר ליצור ביסוס איכותי בעלויות נמוכות יותר מביסוס ע"ג כלונסאות
רפסודה היא שיטת ביסוס מצוינת לקרקעות חוליות,או סלע. היא פחות מתאימה , או אינה מתאימה בכלל לקרקעות תופחות , או לתשתית בה חלק מהבית מונח על סלע טיבעי, וחלק אחר על מילוי עמוק (סיטואציה שקימת במקומות בהם לצורך הכנת המגרשים נבנו קירות תמך מבטון או אבן ובוצעו עבודות של חפירה ומילוי). בבתים עם מרתפים עשוי ביסוס ע"ג רפסודה לפשט מאוד את עבודת השלד ואת עבודות האיטום ועיקר ליצור ביסוס איכותי בעלויות נמוכות יותר מביסוס ע"ג כלונסאות
במדינת ישראל לא... בארצות המערב - כן!
כל האמור למטה מדבר אך ורק על בניה פרטית צמודת קרקע. במדינת ישראל יש חוקים בלתי כתובים וכמובן תקן לביסוס קרקעות שרק ממליץ, אשר בו כתוב שבקרקעות חרסיתיות = שמנות = "עובדות" בפי העם, צריך לבסס על כלונסאות, כמו גם בקרקעות בהן בוצע מילוי. לאורך של מעל 3 עשורים של עבודתי בתחום הבניה, בבניה הפרטית צמודת הקרקע, נתקלתי במקרים רבים מאוד בהם בוצעו כלונסאות בקרקעות כנ"ל ולמרות זאת הבתים נסדקו בסדיקה קונסטרוקטיבית מסוגים שונים. כשנבדקו הסיבות לסדיקות האלה, התבררו 2 דברים עיקריים: 1) הקרקע אינה עובדת אם תחולת הרטיבות קבועה או שווה מתחת לכל המבנה ועל-כן אם יש אפשרות ליצור תחולת רטיבות קבועה, אין צורך בשימוש בכלונסאות ולא נכון להשתמש בשיטה זו שיש לה גם חסרונות. 2) יועצי הקרקע שהמליצו במקרים האלה על ביסוס כלונסאות, התחמקו מתשובות ומאחריות והאשימו את המהנדסים והקבלנים בתכנון ובצוע לא נכון, המהנדסים האשימו את יועצי הקרקע על יעוץ לא נכון ואת הקבלנים על בצוע רשלני והקבלנים האשימו את יועצי הקרקע והמהנדסים. התוצאה של ההאשמות הייתה אחת - הלקוח שילם על התיקונים בעצמו. לאור הניסיון שנצבר אצלי לאורך כל השנים ולאור המצב הבלתי נסבל שנוצר בארץ, של ייקור הבניה שלא לצורך ע"י שימוש בשיטת ביסוס הכלונסאות וכתוצאה מכך בקורות יסוד תלויות ורצפה תלויה גם בקרקעות של סלע רך, קרקעות שהוחלפו או בוצעו כמילוי אבל החלו לבנות בהן שנתיים ויותר (לאחר 2 חורפים), מאז בוצע המילוי הזה, גיבשתי דעה אחרת, שלצערי אינה ,הולכת בתלם", אבל מוכחת במבנים בהם בוצעו יסודות רפסודה, דווקא בקרקעות שנחשבו ל"בעייתיות". להלן מספר דוגמאות למי שבאמת מתעניין: 1) בצעירותי ליוויתי את הבניה בכל דרום רמת הגולן. הקרקע בגולן היא קרקע של חרסית שמנה מאוד שלוחצת 40 טון/מ"ר (!). בדרום רמת הגולן ניתן למצוא סלע בזלת בעומקים של 0.5 מ' ליד המצוק הצופה לכנרת ועד 6 מ' סמוך לכביש הראשי של הרמה ובשטחים האלה בנו בתי מגורים צמודי קרקע בישובים. שיטת הביסוס המקובלת עד שנות ה-80 הייתה יסודות בודדים = חפירה בקרקע עד שמגיעים לסלע, יציקת משטח בסיס עם ברזל על הסלע, עליה עם עמוד, בצוע קורות יסוד עם תחתית קורות מעל לקרקע עם קרטון כוורת או ארגזי קל-קר כהפרדה בין הקרקע לקורות ובצוע רצפות תלויות מקשיות (מבטון מזויין) שהונחו על קרטון כוורת או ארגזי קל-קר. הבתים, קירות וגגות, נבנו כולם מבטון מזויין ב-300 בעובי של 20-30 ס"מ, עם המון ברזל בפנים כמו ששמים בממ"ד של היום כי זו הייתה בניה בטחונית ואף אחד לא חשש מסדיקות... אלא מה? כל הבתים נסדקו בסדקים קונסטרוקטיביים אלכסוניים בחלונות שהחדירו מים והיוו בעיה רצינית מאוד למתכננים, לקבלנים ולמשרד השיכון בניה כפרית שמימן את כל הבניה הזאת. לא עזרו תוספות ברזל בצידי החלונות, הקפדה על הוראות הבצוע וההפרדה המוחלטת מהקרקע...הבתים המשיכו להיסדק. בשנות ה-80 הציע יועץ הקרקע הידוע, דוד דוד שהיה כבר אז מרצה בטכניון ופיתח את שיטת ה"מיקרופייל" = כלונסאות קטני קוטר והציע לבצע זאת בקרקעות "בעייתיות" כמו זו של רמת הגולן. הוקמה חברת "עפר וסלע" שהביאה ברוב רעש וצלצולים את מכונות הקידוח המאוד יקרות לסלע והחלו בקידוחי כלונסאות בקטרים של 40 ס"מ כשהם עוברים את שכבות הקרקע הכבדה וקודחים לתוך סלע הבזלת מטרים אחדים לכל כלונס. יצקו כלונסאות, בצעו קורות יסוד ורצפות תלויות, יצקו את קירות וגגות הבתים... וראה זה פלא!... הבתים נסדקו בדיוק באותם מקומות. הקבלן הראשי "סולל בונה" או "מקורות" היו מביאים גלילי חומר איטום, הישובים היו שוכרים פועלים מהקבלנים ביומית שהיו חורצים את הסדקים וממלאים אותם בחומר האיטום ומבצעים תיקונים לטיח החיצוני וכל זה על-חשבון משרד השיכון... אף אחד לא היה אשם כמובן...רק הקרקע. התופעה נשנתה בישובי עמק הירדן שכידוע יושבים על קרקע דומה רק מסביב לכינרת ולכן עם תכולו רטיבות משתנות בהתאם לגובה המים באגם ו/או של הירדן לישובים שישבו לאורכו. כאשר הוחלט להקים מפעלים חדשים בישובים (בגל המעבר של ישובים חקלאיים לתעשיה בשנות ה-80), החלטתי לעשות מעשה ולהתנגד לביסוס המבנים האלה על כלונסאות מתוך ניסיון ותובנה שנרכשה כתוצאה מבצוע של מבנים על ביסוס רפסודה, על אותם קרקעות, אך עם יצירת שיפועים ל-4 כיוונים מהמבנה החוצה, מתפיסת המרזבים עם צנרת שהרחיקה את המים כמה מטרים מכל מבנה וממניעת שתילה של עצים כלשהם במרחק קטן מ-5 מטרים מהמבנה. משרדי המפעלים אלה שכולם בני קומה אחת, נבנו גם הם במתכונת הבטחונית כשאליהם מחוברים אולמות היצור והמחסנים. נכון להיום - מעל ל-25 שנה אחרי הבצוע, המבנים האלה לא נסדקו. בוצע ישור קרקע ויצירת רמפה שהתקבלה מסידור הקרקע כמו גשר אירי, עם שיפועים החוצה מהרמפה. על הרמפה המהודקת למכסימום שפכו מצעים שהודקו למכסימום. רצפת המשרדים הייתה יסוד רפסודה על כל השטח עם עיבויים בהיקף המבנה לקבלת עומסי הקירות החיצוניים עם גגות מקשיים מבטון שעליהם בוצעו פנלים לבידוד ואיטום הגג בשיפועים של 4%. מהגגות ירדו מרזבים שהתחברו לצנרת שהגיעה אל התעלות השטוחות מעבר לכבישים שהקיפו את המבנה. הכבישים בוצעו בשפועים החוצה מהמבנה כשהאספלט מגיע לגובה ה-0 של רצפות המפעלים שיצקו והחליקו עם הליקופטר כדי לקבל משטחים חלקים לכלי העמסה ועגלות יד. ברצפות המפעלים בוצעו הנמכות בהתאמה לסוגי המכונות השונות כולל צנרת לחשמל, הידראוליקה ואוויר וקירות המפעלים בוצעו מלוחות ספנקריט בעובי 20 ס"מ שהונחו בין עמודים שלהם בוצעו יסודות קדוחים בקוטר הנדרש בחישובי העומס של הגג, במרחקים של 6 מ' זה מזה על המצעים המהודקים והרצפה נוצקה בהפרדה בינה ללוחות הספנקריט. ולא נסדק! עד היום. מדרכות שבוצעו בישובים האלה על מצעים מהודקים לאחר הידוק קרקע קיימת עם הקפדה על שיפועים -2 צידי המדרכה מהמדרכות החוצה, עם רשת ברזל אחת לכל אורך המדרכות ברוחבים ש 1.2-2.5 מ'(!) ובעובי של 10 ס"מ, עם התקנה של משולשי פלסטיק כל 2.5 מ' בתוך הבטון ליצירת סדיקה מתוכננת (בגלל התכווצות הבטון), לא התרוממו ולא ירדו לאורך השנים. זאת לעומת מדרכות שבוצעו עם הפרדות מתוכננות וללא הקפדה על שיפועי ניקוז כאלה, אשר היה צורך לפקרקם כי היוו סיכון לציבור משתמשי האופניים והעגלות ולסתם הולכי רגל... מסקנה אחת חשובה הוסקה לאור הניסיון רב השנים הזה: לא שיטת הביסוס קובעת אם המבנה ייסדק או לא, אלא השינויים בתחולת הרטיבות של הקרקע מתחת למבנה ולצידו. בנוסף: קרקע של מילוי, אשר קיבלה הידוק במהלך הבצוע (מגלגלי הכלים הכבדים) ועברה 2 חורפים לפחות, מקבלת חוזק של קרקע טבעית ולכן אין גם בה הצדקה לקדוח כלונסאות. עקרונית - נכון לקדוח כלונסאות ולבסס עליהן מבנה כאשר ידוע ומוכח שהקרקע שמתחת למבנה אינה יציבה ולא תהיה יציבה גם אם תכולת הרטיבות תישאר קבועה כמו למשל בקרקעות בהן נזרקה פסולת בניה או אחרת ויש הרבה כאלה בישראל... גם במקרים אלה, חשוב להרחיק מי גשמים מהמבנה ולא לשתות עצים במרחק קטן מ-5 מ' מהמבנה וגם אז, רק עצים ששורשיהם אינם מסוגלים להרים בתים (לא פיקוסים, לא במבוק וכד'). לא נכון, לדעתי, לבצע כלונסאות בשום סוג של סלע, גם לא רך. 2) בבית שמש בשכונות מגורים שונות תוכננו ובוצעו כלונסאות לבתים פרטיים בקטרים של 60-90 ס"מ (!) והבתים נסדקו, למרות שבוצעו מדרכות יצוקות בהיקפי המבנים ולמרות שהם על צלע הר שבו הניקוז אינו בעייתי. למי שלא מכיר - הקרקע של ההר בבית שמש בנויה מ"קירטון רך" שהוא סוג סלע סידני מהתקופה שבה היה ים "טטיס" שכיסה את כל הארץ ואין לו כח להחזיק מבנים, אלא אם יוצרים קידוחים לעומקים מאוד גדולים בקטרים מאוד גדולים - לבניה רוויה = דירות בקומות. זה אינו נכון ליחידות דיור (קוטג'ים) צמודי קרקע, כי המבנים האלה, גם אם בני 3 קומות ועליית גג, כבדים מידי יחסית לשטחם ולכמות הכלונסאות המתוכננת להם ולכן גם כלונסאות בקטרים גדולים לא הצליחו למנוע את הסדיקות. ניתן להוסיף גם את העובדה שמדובר בבניה קונוונציונאלית של בטון +בלוקים + טיח, כדי לקבל סדיקות בטוחות בחלקי בנין שונים. יצא לי לבדוק הרבה מבנים כאלה ולחפש את הסיבות לסדיקה והמסקנה הייתה אחת: למרות שביצעו כלונסאות בדיוק לפי התכנון והדרישות בקטרים גדולים ולעומק רב (עד 14 מ'(!), כדי לקבל רצפה תלויה השאירו את הקרקע מתחת למבנים חפורה ומפתח בצד הוציאו את הדיקטים ששימשו ליציקת הרצפות לאחר ישצקו את קורות היסוד על ארגזי קלק-קר, כפי שדרשו יועץ הקרקע והמהנדס... ...למרות שביצעו את כל קירות התמך (כאמור בניה בצלע הר) המדרכות סביב המבנים, המדרגות והפתוח, כבישים ומדרכות בשיפועים חזקים... ...מי המרזבים שהסתיימו בצידי עמודי המבנה, 20 ס"מ בולטים ממנו, הזרימו את המים אל מתחת למבנה. המים המשיכו לתוך קידוחי הכלונסאות, לצד הכלונסאות היצוקים בגורמם להתמוססות הסלע הרך ובכך ליצירת לחצים צידיים שלא הובאו בחשבון בתכנון ועקב כך לסדיקות. בפרוייקט אחד של קבלן ידוע בבית שמש, אשר בנה בבניה מתועשת (טרומית), לא היו סדיקות כאלה... למה? כי הוא הקפיד
כל האמור למטה מדבר אך ורק על בניה פרטית צמודת קרקע. במדינת ישראל יש חוקים בלתי כתובים וכמובן תקן לביסוס קרקעות שרק ממליץ, אשר בו כתוב שבקרקעות חרסיתיות = שמנות = "עובדות" בפי העם, צריך לבסס על כלונסאות, כמו גם בקרקעות בהן בוצע מילוי. לאורך של מעל 3 עשורים של עבודתי בתחום הבניה, בבניה הפרטית צמודת הקרקע, נתקלתי במקרים רבים מאוד בהם בוצעו כלונסאות בקרקעות כנ"ל ולמרות זאת הבתים נסדקו בסדיקה קונסטרוקטיבית מסוגים שונים. כשנבדקו הסיבות לסדיקות האלה, התבררו 2 דברים עיקריים: 1) הקרקע אינה עובדת אם תחולת הרטיבות קבועה או שווה מתחת לכל המבנה ועל-כן אם יש אפשרות ליצור תחולת רטיבות קבועה, אין צורך בשימוש בכלונסאות ולא נכון להשתמש בשיטה זו שיש לה גם חסרונות. 2) יועצי הקרקע שהמליצו במקרים האלה על ביסוס כלונסאות, התחמקו מתשובות ומאחריות והאשימו את המהנדסים והקבלנים בתכנון ובצוע לא נכון, המהנדסים האשימו את יועצי הקרקע על יעוץ לא נכון ואת הקבלנים על בצוע רשלני והקבלנים האשימו את יועצי הקרקע והמהנדסים. התוצאה של ההאשמות הייתה אחת - הלקוח שילם על התיקונים בעצמו. לאור הניסיון שנצבר אצלי לאורך כל השנים ולאור המצב הבלתי נסבל שנוצר בארץ, של ייקור הבניה שלא לצורך ע"י שימוש בשיטת ביסוס הכלונסאות וכתוצאה מכך בקורות יסוד תלויות ורצפה תלויה גם בקרקעות של סלע רך, קרקעות שהוחלפו או בוצעו כמילוי אבל החלו לבנות בהן שנתיים ויותר (לאחר 2 חורפים), מאז בוצע המילוי הזה, גיבשתי דעה אחרת, שלצערי אינה ,הולכת בתלם", אבל מוכחת במבנים בהם בוצעו יסודות רפסודה, דווקא בקרקעות שנחשבו ל"בעייתיות". להלן מספר דוגמאות למי שבאמת מתעניין: 1) בצעירותי ליוויתי את הבניה בכל דרום רמת הגולן. הקרקע בגולן היא קרקע של חרסית שמנה מאוד שלוחצת 40 טון/מ"ר (!). בדרום רמת הגולן ניתן למצוא סלע בזלת בעומקים של 0.5 מ' ליד המצוק הצופה לכנרת ועד 6 מ' סמוך לכביש הראשי של הרמה ובשטחים האלה בנו בתי מגורים צמודי קרקע בישובים. שיטת הביסוס המקובלת עד שנות ה-80 הייתה יסודות בודדים = חפירה בקרקע עד שמגיעים לסלע, יציקת משטח בסיס עם ברזל על הסלע, עליה עם עמוד, בצוע קורות יסוד עם תחתית קורות מעל לקרקע עם קרטון כוורת או ארגזי קל-קר כהפרדה בין הקרקע לקורות ובצוע רצפות תלויות מקשיות (מבטון מזויין) שהונחו על קרטון כוורת או ארגזי קל-קר. הבתים, קירות וגגות, נבנו כולם מבטון מזויין ב-300 בעובי של 20-30 ס"מ, עם המון ברזל בפנים כמו ששמים בממ"ד של היום כי זו הייתה בניה בטחונית ואף אחד לא חשש מסדיקות... אלא מה? כל הבתים נסדקו בסדקים קונסטרוקטיביים אלכסוניים בחלונות שהחדירו מים והיוו בעיה רצינית מאוד למתכננים, לקבלנים ולמשרד השיכון בניה כפרית שמימן את כל הבניה הזאת. לא עזרו תוספות ברזל בצידי החלונות, הקפדה על הוראות הבצוע וההפרדה המוחלטת מהקרקע...הבתים המשיכו להיסדק. בשנות ה-80 הציע יועץ הקרקע הידוע, דוד דוד שהיה כבר אז מרצה בטכניון ופיתח את שיטת ה"מיקרופייל" = כלונסאות קטני קוטר והציע לבצע זאת בקרקעות "בעייתיות" כמו זו של רמת הגולן. הוקמה חברת "עפר וסלע" שהביאה ברוב רעש וצלצולים את מכונות הקידוח המאוד יקרות לסלע והחלו בקידוחי כלונסאות בקטרים של 40 ס"מ כשהם עוברים את שכבות הקרקע הכבדה וקודחים לתוך סלע הבזלת מטרים אחדים לכל כלונס. יצקו כלונסאות, בצעו קורות יסוד ורצפות תלויות, יצקו את קירות וגגות הבתים... וראה זה פלא!... הבתים נסדקו בדיוק באותם מקומות. הקבלן הראשי "סולל בונה" או "מקורות" היו מביאים גלילי חומר איטום, הישובים היו שוכרים פועלים מהקבלנים ביומית שהיו חורצים את הסדקים וממלאים אותם בחומר האיטום ומבצעים תיקונים לטיח החיצוני וכל זה על-חשבון משרד השיכון... אף אחד לא היה אשם כמובן...רק הקרקע. התופעה נשנתה בישובי עמק הירדן שכידוע יושבים על קרקע דומה רק מסביב לכינרת ולכן עם תכולו רטיבות משתנות בהתאם לגובה המים באגם ו/או של הירדן לישובים שישבו לאורכו. כאשר הוחלט להקים מפעלים חדשים בישובים (בגל המעבר של ישובים חקלאיים לתעשיה בשנות ה-80), החלטתי לעשות מעשה ולהתנגד לביסוס המבנים האלה על כלונסאות מתוך ניסיון ותובנה שנרכשה כתוצאה מבצוע של מבנים על ביסוס רפסודה, על אותם קרקעות, אך עם יצירת שיפועים ל-4 כיוונים מהמבנה החוצה, מתפיסת המרזבים עם צנרת שהרחיקה את המים כמה מטרים מכל מבנה וממניעת שתילה של עצים כלשהם במרחק קטן מ-5 מטרים מהמבנה. משרדי המפעלים אלה שכולם בני קומה אחת, נבנו גם הם במתכונת הבטחונית כשאליהם מחוברים אולמות היצור והמחסנים. נכון להיום - מעל ל-25 שנה אחרי הבצוע, המבנים האלה לא נסדקו. בוצע ישור קרקע ויצירת רמפה שהתקבלה מסידור הקרקע כמו גשר אירי, עם שיפועים החוצה מהרמפה. על הרמפה המהודקת למכסימום שפכו מצעים שהודקו למכסימום. רצפת המשרדים הייתה יסוד רפסודה על כל השטח עם עיבויים בהיקף המבנה לקבלת עומסי הקירות החיצוניים עם גגות מקשיים מבטון שעליהם בוצעו פנלים לבידוד ואיטום הגג בשיפועים של 4%. מהגגות ירדו מרזבים שהתחברו לצנרת שהגיעה אל התעלות השטוחות מעבר לכבישים שהקיפו את המבנה. הכבישים בוצעו בשפועים החוצה מהמבנה כשהאספלט מגיע לגובה ה-0 של רצפות המפעלים שיצקו והחליקו עם הליקופטר כדי לקבל משטחים חלקים לכלי העמסה ועגלות יד. ברצפות המפעלים בוצעו הנמכות בהתאמה לסוגי המכונות השונות כולל צנרת לחשמל, הידראוליקה ואוויר וקירות המפעלים בוצעו מלוחות ספנקריט בעובי 20 ס"מ שהונחו בין עמודים שלהם בוצעו יסודות קדוחים בקוטר הנדרש בחישובי העומס של הגג, במרחקים של 6 מ' זה מזה על המצעים המהודקים והרצפה נוצקה בהפרדה בינה ללוחות הספנקריט. ולא נסדק! עד היום. מדרכות שבוצעו בישובים האלה על מצעים מהודקים לאחר הידוק קרקע קיימת עם הקפדה על שיפועים -2 צידי המדרכה מהמדרכות החוצה, עם רשת ברזל אחת לכל אורך המדרכות ברוחבים ש 1.2-2.5 מ'(!) ובעובי של 10 ס"מ, עם התקנה של משולשי פלסטיק כל 2.5 מ' בתוך הבטון ליצירת סדיקה מתוכננת (בגלל התכווצות הבטון), לא התרוממו ולא ירדו לאורך השנים. זאת לעומת מדרכות שבוצעו עם הפרדות מתוכננות וללא הקפדה על שיפועי ניקוז כאלה, אשר היה צורך לפקרקם כי היוו סיכון לציבור משתמשי האופניים והעגלות ולסתם הולכי רגל... מסקנה אחת חשובה הוסקה לאור הניסיון רב השנים הזה: לא שיטת הביסוס קובעת אם המבנה ייסדק או לא, אלא השינויים בתחולת הרטיבות של הקרקע מתחת למבנה ולצידו. בנוסף: קרקע של מילוי, אשר קיבלה הידוק במהלך הבצוע (מגלגלי הכלים הכבדים) ועברה 2 חורפים לפחות, מקבלת חוזק של קרקע טבעית ולכן אין גם בה הצדקה לקדוח כלונסאות. עקרונית - נכון לקדוח כלונסאות ולבסס עליהן מבנה כאשר ידוע ומוכח שהקרקע שמתחת למבנה אינה יציבה ולא תהיה יציבה גם אם תכולת הרטיבות תישאר קבועה כמו למשל בקרקעות בהן נזרקה פסולת בניה או אחרת ויש הרבה כאלה בישראל... גם במקרים אלה, חשוב להרחיק מי גשמים מהמבנה ולא לשתות עצים במרחק קטן מ-5 מ' מהמבנה וגם אז, רק עצים ששורשיהם אינם מסוגלים להרים בתים (לא פיקוסים, לא במבוק וכד'). לא נכון, לדעתי, לבצע כלונסאות בשום סוג של סלע, גם לא רך. 2) בבית שמש בשכונות מגורים שונות תוכננו ובוצעו כלונסאות לבתים פרטיים בקטרים של 60-90 ס"מ (!) והבתים נסדקו, למרות שבוצעו מדרכות יצוקות בהיקפי המבנים ולמרות שהם על צלע הר שבו הניקוז אינו בעייתי. למי שלא מכיר - הקרקע של ההר בבית שמש בנויה מ"קירטון רך" שהוא סוג סלע סידני מהתקופה שבה היה ים "טטיס" שכיסה את כל הארץ ואין לו כח להחזיק מבנים, אלא אם יוצרים קידוחים לעומקים מאוד גדולים בקטרים מאוד גדולים - לבניה רוויה = דירות בקומות. זה אינו נכון ליחידות דיור (קוטג'ים) צמודי קרקע, כי המבנים האלה, גם אם בני 3 קומות ועליית גג, כבדים מידי יחסית לשטחם ולכמות הכלונסאות המתוכננת להם ולכן גם כלונסאות בקטרים גדולים לא הצליחו למנוע את הסדיקות. ניתן להוסיף גם את העובדה שמדובר בבניה קונוונציונאלית של בטון +בלוקים + טיח, כדי לקבל סדיקות בטוחות בחלקי בנין שונים. יצא לי לבדוק הרבה מבנים כאלה ולחפש את הסיבות לסדיקה והמסקנה הייתה אחת: למרות שביצעו כלונסאות בדיוק לפי התכנון והדרישות בקטרים גדולים ולעומק רב (עד 14 מ'(!), כדי לקבל רצפה תלויה השאירו את הקרקע מתחת למבנים חפורה ומפתח בצד הוציאו את הדיקטים ששימשו ליציקת הרצפות לאחר ישצקו את קורות היסוד על ארגזי קלק-קר, כפי שדרשו יועץ הקרקע והמהנדס... ...למרות שביצעו את כל קירות התמך (כאמור בניה בצלע הר) המדרכות סביב המבנים, המדרגות והפתוח, כבישים ומדרכות בשיפועים חזקים... ...מי המרזבים שהסתיימו בצידי עמודי המבנה, 20 ס"מ בולטים ממנו, הזרימו את המים אל מתחת למבנה. המים המשיכו לתוך קידוחי הכלונסאות, לצד הכלונסאות היצוקים בגורמם להתמוססות הסלע הרך ובכך ליצירת לחצים צידיים שלא הובאו בחשבון בתכנון ועקב כך לסדיקות. בפרוייקט אחד של קבלן ידוע בבית שמש, אשר בנה בבניה מתועשת (טרומית), לא היו סדיקות כאלה... למה? כי הוא הקפיד
מרתף מתחת ל-1/3 קומה (לא 1/2) לפי חשבוני...
משנה מאוד היכן הוא נמצא ביחס לשאר המבנה ומשנה מאוד אם השטח הוא מישורי וחופרים למרתף ומכסים מ-4 צדדים, או אם השטח משופע ומשתמשים בשפוע כדי להכניס את המרתף לחלק הנמוך במגרש, כמו בצילום המצורף בזה. בדוגמה המצולמת = השטח משופע, בוצע יסוד רפסודה מחולק גם לקומת המרתף וגם לקומת הקרקע. עקרונית, לדעתי, גם במקרה כזה עדיף יסוד רפסודה לכל המבנה, אך זאת אני כותב בהסתייגות בכפוף למיקום המרתף יחסית לקומת הקרקע וכמובן בכפוף למצב הקרקע (מילוי מהודק חדש? מילוי מהודק בן למעלה משנתיים? קרקע חרסיתית כבדה? חולית? סלעית?)...חסרים נתונים.
משנה מאוד היכן הוא נמצא ביחס לשאר המבנה ומשנה מאוד אם השטח הוא מישורי וחופרים למרתף ומכסים מ-4 צדדים, או אם השטח משופע ומשתמשים בשפוע כדי להכניס את המרתף לחלק הנמוך במגרש, כמו בצילום המצורף בזה. בדוגמה המצולמת = השטח משופע, בוצע יסוד רפסודה מחולק גם לקומת המרתף וגם לקומת הקרקע. עקרונית, לדעתי, גם במקרה כזה עדיף יסוד רפסודה לכל המבנה, אך זאת אני כותב בהסתייגות בכפוף למיקום המרתף יחסית לקומת הקרקע וכמובן בכפוף למצב הקרקע (מילוי מהודק חדש? מילוי מהודק בן למעלה משנתיים? קרקע חרסיתית כבדה? חולית? סלעית?)...חסרים נתונים.
אשמח לסייע
"בינא " נתן בראש השירשור הסבר מקיף כולל דוגמאות בנושא ביסוס ע"ג רפסודה מול ביסוס ע"ג קלונסאות. אני מבקש לחזק את הדברים . במקרים רבים מבוצע ביסוס ע"ג קלונסאות(מסוגים שונים) שלא לצורך. דוגמא מאוד בולטת מהעבר הלא רחוק: בשנת 2007 הוזמנתי לסיור בהר אדר - תוכנן במקום גן ילדים על שטח ריצפה של כ - 300 מ"ר. בסיור שערכתי "גיליתי" שגן הילדים מתוכנן לקום במקום בו קיים משטח סלע רציף וקשה במיוחד. שינוי הביסוס מכלונסאות מיקרופייל ליסוד דוברה חסך סכום כסף מאוד מכובד ושיפר את איכות המבנה. לשאלתך "ittayd " אני מציע שתערוך השוואת חלופות ביסוס ספציפית לתוכניות הבית שלך. האופציות : א. כלונסאות , ב.דוברה , ג. מערכת יסודות עוברים. משיקולים שונים אשמח לסייע לך . אילן ליאור 0547322630 livnim [email protected]
"בינא " נתן בראש השירשור הסבר מקיף כולל דוגמאות בנושא ביסוס ע"ג רפסודה מול ביסוס ע"ג קלונסאות. אני מבקש לחזק את הדברים . במקרים רבים מבוצע ביסוס ע"ג קלונסאות(מסוגים שונים) שלא לצורך. דוגמא מאוד בולטת מהעבר הלא רחוק: בשנת 2007 הוזמנתי לסיור בהר אדר - תוכנן במקום גן ילדים על שטח ריצפה של כ - 300 מ"ר. בסיור שערכתי "גיליתי" שגן הילדים מתוכנן לקום במקום בו קיים משטח סלע רציף וקשה במיוחד. שינוי הביסוס מכלונסאות מיקרופייל ליסוד דוברה חסך סכום כסף מאוד מכובד ושיפר את איכות המבנה. לשאלתך "ittayd " אני מציע שתערוך השוואת חלופות ביסוס ספציפית לתוכניות הבית שלך. האופציות : א. כלונסאות , ב.דוברה , ג. מערכת יסודות עוברים. משיקולים שונים אשמח לסייע לך . אילן ליאור 0547322630 livnim [email protected]
כאשר מבצעים מילוי מהודק ומבוקר לא צריך לחכות
אפילו יום אחד. כאשר מקבלים שטח שבוצע בו מילוי ע"י אחרים (קבלני פתוח), מצב הקיים בעיקר בהרחבות ועברו כבר שנתיים מגמר הבצוע, לא משנה כבר אם בצעו הידוקים או לא כי הקרקע כבר "התישבה" והתהדקה בשנתיים של גשמים כדי הגעה למצב הטבעי שמתאים לסוג שלה. במקרה כזה בודקים את צפיפות הקרקע כאילו הייתה טבעית ומשם ממשיכים בבצוע של יסוד רפסודה עם תשתית מהודקת ומבוקרת כהכנה לה.
אפילו יום אחד. כאשר מקבלים שטח שבוצע בו מילוי ע"י אחרים (קבלני פתוח), מצב הקיים בעיקר בהרחבות ועברו כבר שנתיים מגמר הבצוע, לא משנה כבר אם בצעו הידוקים או לא כי הקרקע כבר "התישבה" והתהדקה בשנתיים של גשמים כדי הגעה למצב הטבעי שמתאים לסוג שלה. במקרה כזה בודקים את צפיפות הקרקע כאילו הייתה טבעית ומשם ממשיכים בבצוע של יסוד רפסודה עם תשתית מהודקת ומבוקרת כהכנה לה.
השטח כמעט מישורי, מתחת לצד אחד של הקומה
הקרקע חול חרסיתי, מתחתיו חול דק נקי עד כורכרי ומתחת חרסית רזה עד שמנה. ההמלצה של יועץ הקרקע היא לחפור את כל שטח המבנה למפלס המרתף ולבסס ברפסודה עבה. השאלה היא, האם חפירת 220 מ"ר, במקום 80 מ"ר, וביסוס ברפסודה עבה, במקום כלונסאות, ייקר או יוזיל . תודה
הקרקע חול חרסיתי, מתחתיו חול דק נקי עד כורכרי ומתחת חרסית רזה עד שמנה. ההמלצה של יועץ הקרקע היא לחפור את כל שטח המבנה למפלס המרתף ולבסס ברפסודה עבה. השאלה היא, האם חפירת 220 מ"ר, במקום 80 מ"ר, וביסוס ברפסודה עבה, במקום כלונסאות, ייקר או יוזיל . תודה
חול חרסיתי הוא חול דק עם מעט דקים עוד יותר...
חול דק נקי עד כוכרי זה חול מצויין לביסוס וניתן לבצע איתו גם את מילוי החול לרצוף ולמשטחי החוץ של האבנים המשתלבות. אם חופרים אותו, תשמרו אותו בשטח לשימושים חוזרים. חרסית רזה עד שמנה זה תאור חרטה לחומר דק שאינו תופח וכן תופח(?) ובקיצור, לא ברור "מה רוצה המשורר" (יועץ הקרקע) שנתן תאור כזה. מה שחסר בשביל לענות זה העובי של כל שכבה והעומק בה נמצאה. לא צריך לחפור 220 מ"ר אם מבצעים רק 80 מ"ר מרתף, כי יסוד הרפסודה במקרה שלכם יכול להיות ב-2 מפלסים = רצפת המרתף ורצפת קומת הקרקע. במקרה שלכם נכון לחפור רק כ-100 מ"ר, להדק את הקרקע שהגעתם אליה אם היא ברת הידוק ואם חול, רק להשקות עם הרבה מים לאחר פילוס, לפרוס יריעת פוליאתילן 0.4מ"מ עובי על כל השטח כולל דפנות החפירה ולצקת את הרפסודה. לא ברור מה זה רפסודה "עבה"? המהנדס אמור לחשב את העובי ואת כמות הברזל. עקרונית, לבית מגורים אין צורך בעובי העולה על 20 ס"מ על עיבויים לאורך הקירות החיצוניים וקירות הממ"ד באם ממוקם כזה בקומת המרתף. העיבויים מבוצעים כלפי מטה כמו קורות יסוד לעומק של עוד 20-30 ס"מ בהתאמה לחישובי המהנדס. במידה וקירות המרתף יהיו כולם מבטון, קורות היסוד יכולות להחשב כקורות עליונות = חלק מהקיר ובכך לחסוך גם חפירה וגם בטון = כסף. על הרפסודה הזאת יוצקים את קירות המרתף, מהלך המדרגות המוביל אליו כולל קירות חדר המדרגות המשמשות כקורות יסוד אף הן ומבצעים איטום על כל היקף הקירות עד לתחתית היסוד. לא לשכוח להכניס צנרת חשמל/תקשורת וכיו"ב כמו שמכניסים לקירת הממ"ד. מבצעים מילוי מהודק ומבוקר בשכבות שאינן עולות על 20 ס"מ, אל קירות המרתף עם החומר המקומי הנהדר שיש לכם, משקים טוב ושמים שוב יריעת פוליאתילן בעובי 0.4מ"מ מתחת לחלק הרפסודה ששייך לקומת הקרקע וכמובן נמשכת כתקרה מקשית מעל קירות המרתף והממ"ד. מצורפות כמה תמונות להמחשה ולהבנה.
חול דק נקי עד כוכרי זה חול מצויין לביסוס וניתן לבצע איתו גם את מילוי החול לרצוף ולמשטחי החוץ של האבנים המשתלבות. אם חופרים אותו, תשמרו אותו בשטח לשימושים חוזרים. חרסית רזה עד שמנה זה תאור חרטה לחומר דק שאינו תופח וכן תופח(?) ובקיצור, לא ברור "מה רוצה המשורר" (יועץ הקרקע) שנתן תאור כזה. מה שחסר בשביל לענות זה העובי של כל שכבה והעומק בה נמצאה. לא צריך לחפור 220 מ"ר אם מבצעים רק 80 מ"ר מרתף, כי יסוד הרפסודה במקרה שלכם יכול להיות ב-2 מפלסים = רצפת המרתף ורצפת קומת הקרקע. במקרה שלכם נכון לחפור רק כ-100 מ"ר, להדק את הקרקע שהגעתם אליה אם היא ברת הידוק ואם חול, רק להשקות עם הרבה מים לאחר פילוס, לפרוס יריעת פוליאתילן 0.4מ"מ עובי על כל השטח כולל דפנות החפירה ולצקת את הרפסודה. לא ברור מה זה רפסודה "עבה"? המהנדס אמור לחשב את העובי ואת כמות הברזל. עקרונית, לבית מגורים אין צורך בעובי העולה על 20 ס"מ על עיבויים לאורך הקירות החיצוניים וקירות הממ"ד באם ממוקם כזה בקומת המרתף. העיבויים מבוצעים כלפי מטה כמו קורות יסוד לעומק של עוד 20-30 ס"מ בהתאמה לחישובי המהנדס. במידה וקירות המרתף יהיו כולם מבטון, קורות היסוד יכולות להחשב כקורות עליונות = חלק מהקיר ובכך לחסוך גם חפירה וגם בטון = כסף. על הרפסודה הזאת יוצקים את קירות המרתף, מהלך המדרגות המוביל אליו כולל קירות חדר המדרגות המשמשות כקורות יסוד אף הן ומבצעים איטום על כל היקף הקירות עד לתחתית היסוד. לא לשכוח להכניס צנרת חשמל/תקשורת וכיו"ב כמו שמכניסים לקירת הממ"ד. מבצעים מילוי מהודק ומבוקר בשכבות שאינן עולות על 20 ס"מ, אל קירות המרתף עם החומר המקומי הנהדר שיש לכם, משקים טוב ושמים שוב יריעת פוליאתילן בעובי 0.4מ"מ מתחת לחלק הרפסודה ששייך לקומת הקרקע וכמובן נמשכת כתקרה מקשית מעל קירות המרתף והממ"ד. מצורפות כמה תמונות להמחשה ולהבנה.
קידוחי מקירופייל נחוצים בסלע...
אם יש סלע אין צורך בקידוחים. אם הייתי מעורב בשלבי התכנון של המבנה הייתי דורש המלצה לרפסודה. הבעיה בארצנו הקטנטונת שיועצי הקרקע "התרגלו" לתת "יעוץ מהמדף" ורושמים את מה שיש להם כבר במחשב (העתק/הדבק), כי ככה הם לא צריכים לבזבז זמן, לוקחים את הכסף של הלקוח (שלא מעניין אותם בכלל) על עבודה שלא הקדישו לה רגע אחד של מחשבה. מעניין מאוד מי הוא יועץ הקרקע (רצוי למסור את שמו במסר). במידה ויש שם מילוי חדש ולא מהודק על סלע - קידוחי מיקרופייל אינם טובים כלל בקרקע כזאת, כי החומר של המילוי נופל פנימה מלחץ האוויר של המכונה ונוצר בחלק העליון "בצל" שאינו טוב לביסוס. אם יש מילוי מהודק ותיק (מעל 2 חורפים), עוד יותר בזבוז לבצע מיקרופייל במקום רפסודה. המלצה: תדרשו מהיועץ שישנה את המלצתו לרפסודה ומהמנדס שיתכנן רצפה ראשונה כרפסודה (גם אם הם מבקשים עוד כסף בשביל זה), כי כך תחסכו הרבה כסף...
אם יש סלע אין צורך בקידוחים. אם הייתי מעורב בשלבי התכנון של המבנה הייתי דורש המלצה לרפסודה. הבעיה בארצנו הקטנטונת שיועצי הקרקע "התרגלו" לתת "יעוץ מהמדף" ורושמים את מה שיש להם כבר במחשב (העתק/הדבק), כי ככה הם לא צריכים לבזבז זמן, לוקחים את הכסף של הלקוח (שלא מעניין אותם בכלל) על עבודה שלא הקדישו לה רגע אחד של מחשבה. מעניין מאוד מי הוא יועץ הקרקע (רצוי למסור את שמו במסר). במידה ויש שם מילוי חדש ולא מהודק על סלע - קידוחי מיקרופייל אינם טובים כלל בקרקע כזאת, כי החומר של המילוי נופל פנימה מלחץ האוויר של המכונה ונוצר בחלק העליון "בצל" שאינו טוב לביסוס. אם יש מילוי מהודק ותיק (מעל 2 חורפים), עוד יותר בזבוז לבצע מיקרופייל במקום רפסודה. המלצה: תדרשו מהיועץ שישנה את המלצתו לרפסודה ומהמנדס שיתכנן רצפה ראשונה כרפסודה (גם אם הם מבקשים עוד כסף בשביל זה), כי כך תחסכו הרבה כסף...
ghjghjghjghjghj
New member
היית "דורש" המלצה אחרת??
האם אתה מהנדס? מומחה בביסוס? אם כן, אולי תתן יעוץ בעצמך? אה, שכחתי. אתה לא מוסמך. אתה בסך הכל הנדסאי ש"עבד עשרות שנים בתחום"... גם כשאתה הולך לרופא ומקבל הבחנה, אתה "דורש" לשנות אותה?? כי עשרות שנים אתה מסתובב בקופות חולים וראית הרבה רופאים ואחיות? מקוה שאף אחד לא לוקח יותר מידי ברצינות את ההמלצות שלך. יש לך המון ידע בסיסי בתחום הבניה, אבל אל תתעסק בנושאים שאתה לא מוסמך להתעסק בהם. אגב, מה זה "מפקח רשום"? רשום איפה? יש רשם מפקחים? מה זה המספר הזה? מספר רישוי של "מפקחים מורחבים?" ישראלי טיפוסי שכמותך...כולם מטומטמים, המהנדסים, היועצים, רק אדון ההנדסאי המורחב יודע יותר טוב מכולם...מורחב מהחשיבות העצמית.
האם אתה מהנדס? מומחה בביסוס? אם כן, אולי תתן יעוץ בעצמך? אה, שכחתי. אתה לא מוסמך. אתה בסך הכל הנדסאי ש"עבד עשרות שנים בתחום"... גם כשאתה הולך לרופא ומקבל הבחנה, אתה "דורש" לשנות אותה?? כי עשרות שנים אתה מסתובב בקופות חולים וראית הרבה רופאים ואחיות? מקוה שאף אחד לא לוקח יותר מידי ברצינות את ההמלצות שלך. יש לך המון ידע בסיסי בתחום הבניה, אבל אל תתעסק בנושאים שאתה לא מוסמך להתעסק בהם. אגב, מה זה "מפקח רשום"? רשום איפה? יש רשם מפקחים? מה זה המספר הזה? מספר רישוי של "מפקחים מורחבים?" ישראלי טיפוסי שכמותך...כולם מטומטמים, המהנדסים, היועצים, רק אדון ההנדסאי המורחב יודע יותר טוב מכולם...מורחב מהחשיבות העצמית.
מי שמשלם יכול לדרוש, לבקש ממי שמקבל טובה...
עברית פשוטה של יום יום. למה לדרוש במקרה זה? 1) כי מגיע לקבל אלטרנטיבה במקרה כזה ; 2) כי אם תבקש ינפנפו אותך עם סיפורים ; 3) כי זה מה שהיה נכון לעשות במקרה זה מתכתחילה. דרישה לאלטרנטיבה יעוצית או תכנונית היא זכות בסיסית של הבונה. בקשה נדרשת ממי שעושה לך טובות, ממי שאתה חושב שיכול לסרב לך ואתה רוצה שיסכים. דרישה היא עמידה בתוקף על הזכות לקבל את השרות הבסיסי, במקרה הזה של יועץ הקרקע שלא עשה עבודתו נאמנה, לדעתי המקצועית. הדרישה יכולה לבוא גם ממי שאננו מקצועי, אם הוא משלם ליועץ ובדין. כל שאר התכתובת שלך איננה ראויה לתגובה...
עברית פשוטה של יום יום. למה לדרוש במקרה זה? 1) כי מגיע לקבל אלטרנטיבה במקרה כזה ; 2) כי אם תבקש ינפנפו אותך עם סיפורים ; 3) כי זה מה שהיה נכון לעשות במקרה זה מתכתחילה. דרישה לאלטרנטיבה יעוצית או תכנונית היא זכות בסיסית של הבונה. בקשה נדרשת ממי שעושה לך טובות, ממי שאתה חושב שיכול לסרב לך ואתה רוצה שיסכים. דרישה היא עמידה בתוקף על הזכות לקבל את השרות הבסיסי, במקרה הזה של יועץ הקרקע שלא עשה עבודתו נאמנה, לדעתי המקצועית. הדרישה יכולה לבוא גם ממי שאננו מקצועי, אם הוא משלם ליועץ ובדין. כל שאר התכתובת שלך איננה ראויה לתגובה...
נ.ב. עוד קצת עברית...
רשום = רישום = קיצור של רשום "בפנקס" או רשום בפנקס המהנדסים והאדריכליו או רשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים = יש לו רישיון לעסוק בתחומו במסגרת המגבלות הרשומות אף הן... הרישום הזה נותן לבעל הרישיון את הזכות החוקית לתכנן ולהגיש בקשות להיתרי בניה במסגרת המגבלות הנובעות מתחום מקצועו והמפורטות ברישום. החוק דורש מאדם שיש לו רישום לציין את מספר הרישום שלו. אם כתוב "מפקח" ולאחריה המילה "רשום" אין הכוונה ל"מפקח רשום" אלא למפקח שיש לו רישום במקצוע הנדסי כלשהו בתחום הבניה.
רשום = רישום = קיצור של רשום "בפנקס" או רשום בפנקס המהנדסים והאדריכליו או רשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים = יש לו רישיון לעסוק בתחומו במסגרת המגבלות הרשומות אף הן... הרישום הזה נותן לבעל הרישיון את הזכות החוקית לתכנן ולהגיש בקשות להיתרי בניה במסגרת המגבלות הנובעות מתחום מקצועו והמפורטות ברישום. החוק דורש מאדם שיש לו רישום לציין את מספר הרישום שלו. אם כתוב "מפקח" ולאחריה המילה "רשום" אין הכוונה ל"מפקח רשום" אלא למפקח שיש לו רישום במקצוע הנדסי כלשהו בתחום הבניה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.