בכי בצבע ../images/Emo102.gif
מכירים את הילדים האלה שבוכים עד כדי התכחלות? התברכתי בילד שכזה. בגיל שבוע הוא כבר התחיל לעשות את זה. כולם אמרו לנו לא להתרגש ושזה הצגה ויעבור אם לא נתייחס. נסו אתם פעם לא להתייחס לדבר כזה. זה מפחיד. הוא לא נותן שום צ´אנס לעזור לו ומיד מפסיק לנשום ונהיה כחול כולו מסביב לפה. כשחוזרת לו הנשימה הוא שוכב עם עיניים עצומות לכמה דקות, נושם בכבדות ואח"כ חוזר לעצמו כאילו כלום לא קרה. בהתחלה הייתי נבהלת מאוד כל פעם שזה קרה עד שלמדתי פשוט לחבק אותו ולדבר איתו עד שחזרה לו הנשימה. בגיל חודש הוא הפסיק עם זה. ומאז זה לא קרה עד ש: בגיל 6 חודשים הכנסנו אותו למטפלת וביום הראשון אצלה הוא עשה לה את זה. היא אשה מבוגרת עם הרבה נסיון אבל היא לקחה את זה כל כך קשה שאנחנו לא מצליחים להתגבר על הבעיה. היא סיפרה לי שאחת מהבנות שלה היתה עושה את זה והיא לקחה אותה לרופא והוא אמר שהכל הצגה. היא ביקשה שניקח את מתן לרופא שיבדוק אותו ויתן לה מכתב שזאת אכן הצגה. לא שהיא יודעת לקרוא אבל אני מבינה את הרצון שלה באישור מרופא. מאז שהוא אצלה, כבר חודשים, הוא חזר לעשות את זה גם איתנו. כפעם פעמיים בשבוע. אצלה הוא עושה את זה פעמיים ביום. המקרים שהוא עושה את זה מגוונים. למשל כשמחליפים לו חיתול, או כשנגמר לו האוכל, או כששמים אותו בכסא של האוטו. אין מקרה קבוע שזה קורה בו. ואי אפשר לחזות את זה מראש. ובגלל זה היא כל כך בלחץ למנוע את זה שהיא מחליפה לו תוך כדי שתיה מבקבוק. ורוצה שיהיו לה כמויות של אוכל כדי שהוא לא יכעס כשזה נגמר. בקיצור זה משתלט לה על סדר היום. ומתן מרגיש את זה ומנצל את זה כהוגן. אצלה לפחות. אנחנו לא מתרגשים אבל אתמול, היא אמרה לי שמאוד קשה לה עם זה, היא מתה מפחד ואם היא היתה יודעת שהוא עושה את זה היא לא היתה לוקחת אותו. שאלתי אותה אם היא רוצה שנחפש מישהי אחרת למרות שאנחנו ממש אוהבים אותה. היא לקחה את מתן ממני ואמרה שהיא מאוד אוהבת אותו (ונישקה אותו וחיבקה) אבל היא לא יודעת מה לעשות ומפחדת לקחת אחריות. מתן משוגע עליה. הוא מחבק אותה וכשאני מושיטה לו ידיים הוא ממש בהתלבטות אם לבוא אלי ולפעמים בוחר בה. זה לא קורה עם אף אחד אחר, שהוא מעדיף ככה מישהו על פני. אז חשבנו איך אנחנו גומלים אותו מזה ואמרתי (מתוך כעס על המצב, אני מודה) שאולי כדאי שנכעס עליו כל פעם שהוא עושה את זה. אתמול כשהוא עשה את זה עומר היה איתו וכעס עליו (בשיא העדינות. עומר לא יודע לכעוס) ושנינו הרגשנו שזה ממש לא הדבר הנכון לעשות אותו. אבל מה כן? איך אני מעבירה לו את המסר שהפסקות הנשימה האלו לא יועילו לו?
מכירים את הילדים האלה שבוכים עד כדי התכחלות? התברכתי בילד שכזה. בגיל שבוע הוא כבר התחיל לעשות את זה. כולם אמרו לנו לא להתרגש ושזה הצגה ויעבור אם לא נתייחס. נסו אתם פעם לא להתייחס לדבר כזה. זה מפחיד. הוא לא נותן שום צ´אנס לעזור לו ומיד מפסיק לנשום ונהיה כחול כולו מסביב לפה. כשחוזרת לו הנשימה הוא שוכב עם עיניים עצומות לכמה דקות, נושם בכבדות ואח"כ חוזר לעצמו כאילו כלום לא קרה. בהתחלה הייתי נבהלת מאוד כל פעם שזה קרה עד שלמדתי פשוט לחבק אותו ולדבר איתו עד שחזרה לו הנשימה. בגיל חודש הוא הפסיק עם זה. ומאז זה לא קרה עד ש: בגיל 6 חודשים הכנסנו אותו למטפלת וביום הראשון אצלה הוא עשה לה את זה. היא אשה מבוגרת עם הרבה נסיון אבל היא לקחה את זה כל כך קשה שאנחנו לא מצליחים להתגבר על הבעיה. היא סיפרה לי שאחת מהבנות שלה היתה עושה את זה והיא לקחה אותה לרופא והוא אמר שהכל הצגה. היא ביקשה שניקח את מתן לרופא שיבדוק אותו ויתן לה מכתב שזאת אכן הצגה. לא שהיא יודעת לקרוא אבל אני מבינה את הרצון שלה באישור מרופא. מאז שהוא אצלה, כבר חודשים, הוא חזר לעשות את זה גם איתנו. כפעם פעמיים בשבוע. אצלה הוא עושה את זה פעמיים ביום. המקרים שהוא עושה את זה מגוונים. למשל כשמחליפים לו חיתול, או כשנגמר לו האוכל, או כששמים אותו בכסא של האוטו. אין מקרה קבוע שזה קורה בו. ואי אפשר לחזות את זה מראש. ובגלל זה היא כל כך בלחץ למנוע את זה שהיא מחליפה לו תוך כדי שתיה מבקבוק. ורוצה שיהיו לה כמויות של אוכל כדי שהוא לא יכעס כשזה נגמר. בקיצור זה משתלט לה על סדר היום. ומתן מרגיש את זה ומנצל את זה כהוגן. אצלה לפחות. אנחנו לא מתרגשים אבל אתמול, היא אמרה לי שמאוד קשה לה עם זה, היא מתה מפחד ואם היא היתה יודעת שהוא עושה את זה היא לא היתה לוקחת אותו. שאלתי אותה אם היא רוצה שנחפש מישהי אחרת למרות שאנחנו ממש אוהבים אותה. היא לקחה את מתן ממני ואמרה שהיא מאוד אוהבת אותו (ונישקה אותו וחיבקה) אבל היא לא יודעת מה לעשות ומפחדת לקחת אחריות. מתן משוגע עליה. הוא מחבק אותה וכשאני מושיטה לו ידיים הוא ממש בהתלבטות אם לבוא אלי ולפעמים בוחר בה. זה לא קורה עם אף אחד אחר, שהוא מעדיף ככה מישהו על פני. אז חשבנו איך אנחנו גומלים אותו מזה ואמרתי (מתוך כעס על המצב, אני מודה) שאולי כדאי שנכעס עליו כל פעם שהוא עושה את זה. אתמול כשהוא עשה את זה עומר היה איתו וכעס עליו (בשיא העדינות. עומר לא יודע לכעוס) ושנינו הרגשנו שזה ממש לא הדבר הנכון לעשות אותו. אבל מה כן? איך אני מעבירה לו את המסר שהפסקות הנשימה האלו לא יועילו לו?
