בכי בכי בכי....

[רוני471]

בכי בכי בכי....../images/Emo7.gif

שלום ! שוב אני אשמח להתייעץ איך עלי להתנהג? יש לי גוזלית בת שנה וחצי אני איתה בבית בנתיים שכל דבר שהיא לא מקבלת בזה הרגע זה הופל לבכי עם הרבה דמעות. לפעמים אני שומעת אותה בוכה שהיא משחקת עם אביה ואני רצה בבהלה כי אני בטוחה שקרה משהו.ובעלי עומד המום ואומר לא קרה כלום היא פשוט רצתה שאני יעשה כך ולא כך.לא יודעת זה טבעי זה יעבור איך להתנהג? משהו נוסף זה שהיא מפחדת מאוד מרעשים ועים במקרה היא לא רואה אותי היא ניבהלת.וגם מפחדת ללכת להביא משהו מחדר סמוך אם לא באים איתה. אשמח לתובנות רעיונות או סתם ראיה אחרת של הדברים תודה רוני

 

[עמית@]

הזדהות זה בסדר?

אני מאוד משתדלת להגיד לה ולא בעצבים שקשה לי להבין אותה כשהיא בוכה, וכבר למדתי שלנסות לנחש חצי שעה "את רוצה את זה? את רוצה את זה? את רוצה את זה?" רק מחרפן את שתינו, הכיטוב: להסיח את דעתה עם משהו אחר. זה הגיל שבו מתחילים לפחד מכל דבק, שוב, מאוד מזדהה..

 

[רוני471]

כן גם אני מתנהגת כך איתה.תודה../images/Emo39.gif

 

[מתרגשת]

גם אצלנו זה ככה../images/Emo70.gif

כל פעם שהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה היא מתחילה לבכות, לרקוע ברגליים, לצרוח, לשכב על הרצפה בהפגנתיות, לזרוק חפצים לכל עבר ובסופו של דבר לבכות. אז הצלחנו להתגבר על רוב הדברים אבל עדיין נשאר הבכי הנעלב שלא מפסיק. אני פשוט אומרת לה שאני מבינה למה היא בוכה אבל לא כל הזמן היא יכולה לקבל את כל מה שהיא רוצה מאיתנו. ואני גם מסבירה לה שזה בסדר לבכות מדי פעם. וזה עובר מעצמו. היא פשוט מבינה שכל הבכי והצרחות לא יעזרו לה אז היא מוותרת. בעיקר מה שחשוב לי זה להסביר לה כל דבר ולא להתרגש ממנה יותר מדי. אין לי מושג איך לענות לך על הפחדים. אני חושבת שדווקא הייתי עושה הפוך על הפוך. כן עושה רעש וכן נותנת לה להתמודד עם הפחד שלה. לא בבת אחת ולא בצורה טראומטית אבל כן צריך לתת לה להתמודד עם הפחדים. רק ככה לדעתי היא תשתחרר מהם. כמובן שכל התשובות שלי הן לחלוטין תיאורתיות ולא מקצועיות. רק מתוך הגיון אישי שלי ותואר מיותר בפסיכולוגיה

 

[Rene2]

מתרגשת קראתי מה כתבת, לא נשמע

לי נכון לגיל הזה לעשות הפוך על הפוך, ודווקא לחשוף אותה לרעשים. אם יש רעשים להתמודד איתם, אבל לא לחפש רעשים בצורה מכוונת, זה מיותר. הרעשים הקיימים מספיק מטרידים, וחשיפה גדולה לא תביא לשיפור במצב. הדבר היחיד פה שיכול לעזור זה הזמן, והתמיכה והאהבה במצב. חבקי אותה חייכי אליה, תני לה להבין את המתרחש במילים, אח"כ תנסי להקל עליה. בהצלחה, וזה עובר בחיי, עניין זמני בהחלט.

 

[Rene2]

הבהלה מקולות חזקים או לא מוכרים

והפחד להיות לבד, זה דבר שעברתי עם שתי הבנות. אם את נמצאת במקום אחר בבית, תשירי בקול רם שהיא תשמע שאת בסביבה, או תדברי איתה אפילו בסגנון הקוקו איפה אמא.... לדבי הפחד מרעשים, זה מאד אופייני לגיל הזה, תחבקי אותה, תנסי לסגור תריסים אם הרעש בא מבחוץ , תנסי להעביר את הדברים למלל, אורי שמע מכסחת דשא, עכשיו חותכים את הדשא, איזה רעש חזק . זה רעש מפריע. נסגור את החלון שלא יהיה רעש, פשוט להעביר את הדברים למלל. אל תנסי לגרום לה להסתגל לרעש זה תהליך וזה יבוא לבד. כרגע זה מפריע לה ואין מה לעשות רק לתמוך בה ולהבין אותה, חבקי אותה חזק, חייכי אליה המון שתרגיש שהיא בטוחה בזרועותייך, ואפילו צאי ממקום הרעש. וזה בהחלט זמני וזה עובר. לגבי בכי, תנסי לא להתרגש מידי , לקחת את זה בקלילות, לחייך, לחבק לאהוב, זה יעבור.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif מסכימה מאד

ולגבי הבכי - לא להבהל ולא להלחץ. בצורה רגועה להיות מאד אמפתית, להכיל את הקושי שלה, לתמוך בה, ולאפשר לה למצוא את הדרך לצאת מזה.

 

[רוני471]

תודה על תשובה נהדרת../images/Emo140.gif

 

[חנה של ליאור]

לגבי הרעש

אני מקפידה להכין את שיר לרעש כמה שאפשר. אם זה משהו שאנחנו יוזמים (שואב אבק, מיקסר, מקדחה וכד'), אני מראה לה את המכשיר עוד לפני ההפעלה ומסבירה לה שעוד מעט זה יעשה הרבה רעש. בד"כ אנחנו מפעילים לשניה ומכבים כדי שתראה שלא קרה כלום ואפילו חוזרים על זה כמה וכמה פעמים עד שהיא מתרגלת. כיום, בגיל שנתיים וחצי, מספיק רק להודיע על הרעש בלי כל הטקס אבל בעבר זה היה ממש נחוץ ועזר לשיר מאוד.

 

[רוני471]

תודה חנה אנסה זאת../images/Emo140.gif