בית שמח

[kriz]

בית שמח

בעקבות הפרק של סופר נני שהיה אתמול, ניסיתי קצת לחשוב עם עצמי מה אני עושה בבית כדי שיהיה לנו "בית שמח".

הפרק של אתמול האבא היה מאוד קשוח עם הילדים ובעצם כל ההתנהלות בבית עבדה לפי "צ'ק ליסט"-אוכל, מקלחת, שינה...
ואחד הדברים שסופר נני העירה עליו הוא שהבית לא שמח. אין השתובבויות עם הילדים, צחוקים (אמיתיים, מהלב) וכו'...

מה אתם עושים בבית כדי שיהיה שמח בבית?

 

[רוני ודי]

נושא לא קל

מנסים לראות יחד תוכניות מצחיקות
לשחק משחקים וכו
לא תמיד מצליח ולא תמיד יש שיתוף פעולה מכולם

 

[טאקי ממ]

הכי כיף אצלנו

זה כששמים מוזיקה ורוקדים. יש כמה שירים מקפיצים שהילדה אוהבת, ואנחנו שמים אותם ורוקדים שלושתנו.
משחקים באמבטיה עם הצעצועים,
לפעמים משחקים במשחקי דמיון (למשל בונים גן חיות עם כל הצעצועים, ועושים שם פיקניק על הרצפה)
ויוצאים הרבה לגינה הציבורית ומשחקים שם...

 

[mitmit11]

נוהל פינוקים בשישבת בבוקר

באים למיטה שלנו ומתפנקים, מתכרבלים ומתמשמשים

חוצמזה כמובן זמן משחק וכו'. יש את הצקליסט אבל הוא גמיש בהתאם לצרכים ולנסיבות של אותו יום.

 

[kriz]

אני מתה להתפנקות של שבת

הבת שלי לא אוהבת להתכרבל (לפחות לא איתי, עם אבא שלה זה כבר סיפור אחר

).
וכשהיא באה אלינו למיטה היא מיד רוצה טלויזיה ומתחילה להשתולל במיטה, מסתובבת מצד לצד, בועטת בכל מה שזז

 

[מוריקה]

בית "שמח" זה דבר חשוב...

ראיתי את הפרק וסופר נני דווקא צודקת זה ממש חשוב שלילדים יהיה כיף בבית מלבד כל ההתנהלות השגרתית וצריך גם להעסיק אותם.
אנחנו אוהבים לתת יד חופשית עם גבולות כמובן אז למשל אנחנו קוראים סיפורים בצורה יוצאת דופן ונותנים להם להיות שותפים כמו למשל בספר איציקידנה http://bit.ly/110FGjF .הילדים מאוד אוהבים את זה.

 

[עציון]

בית שמח(תורם מנסיוני)

זה להקדיש זמן לילדים שהם בבית.צומי. תשומי. תשומת. לב

זה להתנתק מהאייפון. מהמחשב. מהטלויזיה ולבלות עם הילדים בחוץ. השמחה תיכנס יחד איתכם הביתה.
שאתם בחוץ, זה יהיה בלי אייפון. נורא לראות הורים עסוקים במכשיר והילדים משתרכים אחריהם.

שבו איתם לאכול מידי פעם איזו גלידה. פיצה. לשבת במקום שקונים אותם.. לא לקחת הביתה.

להתעניין בלימודים. לשבת,אם צריך, על שיעורי הבית.


את הכעסים אל תפגינו מולם או לידם.

שהולכים לישון, להיכנס בכיף ולנשק. לומר בכיף לילה טוב.

זו זריעה לצורך קצירה טובה.

הם יזכרו לכם את זה כל החיים.

אל תשכחו: הטלויזיה רוצה אתכם. קורצת לכם. כי היא חייה ממכם. פירסומות וכו. אם הילדים באמת חשובים לכם, תנו להם את הכמה שעות של היחד.
הם יותר אושר מכל אמצעי מתקדם של המאה ה 21.

בשורה תחתונה: אתם תהנו. הם יהנו. יהיה כיף לכולם.

הכל אוניברסיטה של החיים. לא נני ולא בנני.

 

[kriz]

בנני ובנוני?

עציון יקירי,
אהבתי מאוד את מה שכתבת.

אני מאוד אוהבת לשבת עם הילדים. האמת, שלא יוצא לי כל יום לעשות את זה, אבל אני מאוד משתדלת.
הילדה עושה לנו הצגות. ומפגשים (כמו בגן). ועוד כהנה וכהנה. זה ממש כיף.
שיוצא לי להיות אחד לאחד עם התינוקי (8.5 חודשים) אני שמה אותו עליי עם הפנים אליי, מדברת אליו, מנשקת אותו, מצחיקה אותו וזה כיף לא נורמלי.

אני מאוד משתדלת גם לא להכניס את האייפון לחדר ילדים. ולנסות להתנתק ממנו לחלוטין. אבל מכיוון שאני בבעיית שליטה ידועה מראש, אם אני שומעת פתאום צלצול של הטלפון או של הודעה, אני רוצה לדעת מיד מי שלח לי את ההודעה.... לפעמים אני פשוט משתיקה את הטלפון כדי שלא תהיינה הסחות דעת (אבל מודה שעושה את זה לעיתים רחוקות מדי....)

 

[הפוך עם ראש כפול]

הפרסומות במסווה האלו נורא מעצבנות את באמת באמת חושבת שאחרי שכבר נתקלנו באותה פרסומת בפעם המאה אלף, כשבכל פעם מנסים להסוות אותה כתגובה תמימה, יש איזשהו סיכוי שמישהו יקנה את הספר הזה??
הניצול הזה של שיח תרבותי לענייני פרסום בעיניי פשוט מגעיל. כבר מעדיפה את הפרסום הישיר על פני הניצול הזה.

 

[אביבקיץ]

צוחקים הרבה, גם משטויות

מאז שהן יודעות לדבר - אנחנו "מספרים בדיחות". אני נהנית לספר בדיחות שאהבתי כילדה, ככל שבנותי גדלות - אני יכולה לספר להן בדיחות יותר ויותר מתוחכמות.

הן בעצמן מנסות לספר בדיחות. כשרק התחילו לקרוא - הייתי לוקחת עבורן בספריה ספרי בדיחות. זה קל לקרוא, קטעים קצרים, "מתגמלים".
הן מספרות בדיחות ששמעו בבית הספר, או ראו בטלויזיה.

בעלי אחראי על הקטע של לצחוק משטויות. הילדה אומרת איזה בדיחה דבילית שיש בתוכה את המילה "פלוץ", - והוא מתגלגל מצחוק.
כמובן שזה מעודד אותה להמשיך עוד ועוד להמציא בדיחות.

(וכמובן שברובן יופיעו המילים פלוץ ו טוסיק)

 

[kriz]

 

[kriz]

הכוונה בבית שמח זה לא זמן משחק וכו...

הכוונה היא לא לשחק עם הילדים או לעשות דברים שהם לא הצ'ק ליסט.
הכוונה היא ממש דברים שהם סוג של השתובבות/השתוללות. איזו שהיא פעולה שגורמת לצחוקים... משהו שגורם לנו ולילדים להתגלגל מצחוק...

 

[KarinDi]

אמנם הבת שלי קטנה

איזו שאלה כיפית לדיון...הבת שלי אמנם פיצפונית עדיין, בת 1.4, כך שנראה לי שזה יותר קל, אבל זה באמת משהו שמאוד חשוב לנו ממש כערך
זה מתחיל מהרבה מקום ללכלוך בבית, איכשהו זה מוציא הכי הרבה שמחה- מלחמות מים (בקטנה, אצלה חצי כוס מספיקה...), צבעי ידיים, מדבקות על דפים, על הגוף, על חפצים שונים בבית, מגוון צבעים וטושים בכל פינה וגם אפשרות להתלכלך עם האוכל... אלו הדברים שמוציאים ממנה הכי הרבה צהלות צחוק
חוצמזה הרבה השתוללות על הרצפה- גלגולים, דגדוגים, טיפוסים על אמא ואבא, ממש גן שעשועים פרטי
וגם הרבה "להוציא חפצים מהקשרם"0 לסגור בקבוק במכסה של השלט, לשים כוס על הראש, לתת לבובה לינוק מהציצי של אמא...הדברים האלו מגלגלים אותה מצחוק ועכשיו היא גם מתחילה להמציא כאלו בעצמה (נניח הבובה והציצי לחלוטין רעיון שלה....אני לא הייתי יוזמת כזה דבר

 

[kriz]

אהבתי.
גם אצלנו יש הרבה "להוציא חפצים מהקשרם".
בלאגאן ולכלוך בבית עלולים להוביל לגירושים אז אני מוותרת

 

[4 בבוקר לא נרדמת]

שמים מוזיקה ורוקדים, מצחיקים אחד את השנייה

ואת הילד, שרים, מכינים ביחד פיצה או כל דבר אחר שאפשר לעשות ביחד, מציירים, מעירים את הילד עם חיוך, מדגדגים אותו, או יותר נכון שניםה מדגדגים אותי, מין תחרות דיגדוגים, פשוט לחזור להיות ילד ביחד עם הילד שלך, הכי חשוב זה לא לשכוח את עצמך בתור הילד שהיית, תהיה פשוט אותו הילד שאתה. הנה עוד משהו שכתבתי שיש בו המון משפטים חכמים שמתאימים לנושא

 

[kriz]

אין על שירים וריקודים

כ"כ משחרר וכיף

 

[מעייןביט]

נכון, הכי כייף

 

[מעייןביט]

אנחנו אוהבים לשיר ולרקוד יחד

לעשות "שטויות" להשתולל, לשחק תופסת, להתחבא, וכו'.
לפעמים אני קולטת שעוד כמה שנים הוא לא ירצה לעשות את הדברים האלה עם אמא שלו יותר, ואז אני עוד יותר נוצרת כל רגע של כייף

 

[גליה ב1]