יהודיה גאה 91
New member
בית"רים בחומש
הרבה מכם אם לא כולכם יודעים על העליה לחומש שהתקיימה אתמול, ו' אייר התשס"ז, יום העמאות הנ"ט למדינת ישראל... יום קודם היה יום הזכרון ויש לציין שהוא עבר עלי ממש ממש קשה השנה ובערב יום העצמאות היה לי מאוד קשה פתאום לשמוח. ואז המורה המדהימה שלי אמרה שזה דבר שמייחד מאוד את עמ"י שהוא מגיע לדרגות גבוהות כ"כ ונמוכות כ"כ שזמנים כ"כ קצרים. אני יכולה לספר לכם שלא ממש עזר ורק בסוף הערב שהיתה הרקדה התחלתי קצת לשמוח... בבוקר כידוע החלה העליה לחומש,---13000---- יהודים הגיעו לחומש..... לאחר עליה של 4 שעות ויותר (ויש לציין שהלכתי יחסית מהר) בתוך ההרים והדרך לא דרך (בגלל שהצבא של מדינת היהודים לא נתן ליהודים לעלות לחומש עם אוטובוסים ולא די בכך עוד חסם את הדרך לפני כן כלומר במקום משבי שומרון לחומש הלכנו מעינב לחומש) הגענו סוף בוף לחומש. התקיימה עצרת בועז העצני לימור הר מלך- סון ועוד גדולים וטובים השתתפו בה ולאחר מכן... היה צריך לרדת... צבא הגנה לישראל בהוראת המושחטים למעלה לא נתנו לאוטובוסים לעלות ולכן התחלנו לרדת ובשלב מסוים כולם נעצרו והחליטו שלא ממשיכים לרדת כי זה מסוכן ומחכים שיעלו את האוטובוסים, בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שעה הודיעו שמי שרוצה יכול לרדת ומי שרוצה מאבק יכול להשאר, נשארתי עם עוד 5 חברות ולאחר חצי שעה ויותר שראינו ששום דבר לא זז ונשארנו מהאחרונות התחלנו לרדת עברנו דרך בתים ערביים ושדות ומטעים וכל צעד שהלכתי פשוט הרגשתי שזה נס שלא יורים עלי!!! חוסר אחריות של צבא היהודים שככה מפקיר את אחיהם... ירדנו ואחרי צעידה של שעתיים בחושך מוחלט שמדי פעם מופיע איזשהו ג'יפ או שיורים פצצת תאורה הגענו לשבי שומרון, שם עמ"י הקדוש והיקר יצא אלינו עם כיבוד ושתיה והרבה אהבה... משם כבר הכל הלך יותר מהר אחרי חצי שעה עלינו על האוטובוס וקצת לאחר 12 בלילה הגענו הביתה.... למרות הקושי העצום בעליה (והיה באמת קשה) אני לא מצטערת לרגע על זה שעליתי עם אלפי היהודים היקרים לחומש... (אגב עכשיו אני בקושי דורכת על כפות הרגליים לאחר היותי יותר מ10 שעות ברציפות על הרגליים) המסקנה הכי גדולה שיצאה לי מהיום הזה זה שנכון, המון חיילים ויהודים יקרים מתו על הארץ הזו והנה בכינו וכבר אנחנו שמחים, אלא שלאחר העליה לחומש ועוד בהיותי שם הבנתי כמה העליה הזו ויום העצמאות בכלל זה התשובה הכי גדולה שיכולה להיות שחיילים לא מתו סתם, שאנשים יקרים במותם הענירו לנו את החיים... "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו". המוני יהודי בחומש....===========================>
הרבה מכם אם לא כולכם יודעים על העליה לחומש שהתקיימה אתמול, ו' אייר התשס"ז, יום העמאות הנ"ט למדינת ישראל... יום קודם היה יום הזכרון ויש לציין שהוא עבר עלי ממש ממש קשה השנה ובערב יום העצמאות היה לי מאוד קשה פתאום לשמוח. ואז המורה המדהימה שלי אמרה שזה דבר שמייחד מאוד את עמ"י שהוא מגיע לדרגות גבוהות כ"כ ונמוכות כ"כ שזמנים כ"כ קצרים. אני יכולה לספר לכם שלא ממש עזר ורק בסוף הערב שהיתה הרקדה התחלתי קצת לשמוח... בבוקר כידוע החלה העליה לחומש,---13000---- יהודים הגיעו לחומש..... לאחר עליה של 4 שעות ויותר (ויש לציין שהלכתי יחסית מהר) בתוך ההרים והדרך לא דרך (בגלל שהצבא של מדינת היהודים לא נתן ליהודים לעלות לחומש עם אוטובוסים ולא די בכך עוד חסם את הדרך לפני כן כלומר במקום משבי שומרון לחומש הלכנו מעינב לחומש) הגענו סוף בוף לחומש. התקיימה עצרת בועז העצני לימור הר מלך- סון ועוד גדולים וטובים השתתפו בה ולאחר מכן... היה צריך לרדת... צבא הגנה לישראל בהוראת המושחטים למעלה לא נתנו לאוטובוסים לעלות ולכן התחלנו לרדת ובשלב מסוים כולם נעצרו והחליטו שלא ממשיכים לרדת כי זה מסוכן ומחכים שיעלו את האוטובוסים, בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שעה הודיעו שמי שרוצה יכול לרדת ומי שרוצה מאבק יכול להשאר, נשארתי עם עוד 5 חברות ולאחר חצי שעה ויותר שראינו ששום דבר לא זז ונשארנו מהאחרונות התחלנו לרדת עברנו דרך בתים ערביים ושדות ומטעים וכל צעד שהלכתי פשוט הרגשתי שזה נס שלא יורים עלי!!! חוסר אחריות של צבא היהודים שככה מפקיר את אחיהם... ירדנו ואחרי צעידה של שעתיים בחושך מוחלט שמדי פעם מופיע איזשהו ג'יפ או שיורים פצצת תאורה הגענו לשבי שומרון, שם עמ"י הקדוש והיקר יצא אלינו עם כיבוד ושתיה והרבה אהבה... משם כבר הכל הלך יותר מהר אחרי חצי שעה עלינו על האוטובוס וקצת לאחר 12 בלילה הגענו הביתה.... למרות הקושי העצום בעליה (והיה באמת קשה) אני לא מצטערת לרגע על זה שעליתי עם אלפי היהודים היקרים לחומש... (אגב עכשיו אני בקושי דורכת על כפות הרגליים לאחר היותי יותר מ10 שעות ברציפות על הרגליים) המסקנה הכי גדולה שיצאה לי מהיום הזה זה שנכון, המון חיילים ויהודים יקרים מתו על הארץ הזו והנה בכינו וכבר אנחנו שמחים, אלא שלאחר העליה לחומש ועוד בהיותי שם הבנתי כמה העליה הזו ויום העצמאות בכלל זה התשובה הכי גדולה שיכולה להיות שחיילים לא מתו סתם, שאנשים יקרים במותם הענירו לנו את החיים... "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו". המוני יהודי בחומש....===========================>