בית ומשפחה

avima

New member
בית ומשפחה

מדובר בנושא כאוב ותהיתי איך הוא בא לידי ביטוי אצל אחרים. השילוב של עבודה,בית ומשפחה עם אימונים הוא בעיתי מבחינת הזמן. כול זמן לאימון (והייתי רוצה יותר) בא על חשבון המשפחה (גם כאן הייתי רוצה יותר) והעבודה (הלוואי ויכולתי פחות). זה גם גורם לבת הזוג (אשתי שתחייה) להתלונן וללחוץ לקצץ בשעות האימון. במשך השנים ראיתי אנשים שהפסיקו להתאמן לגמרי או ירדו מאד בכמות האימונים עם הנישואים או הולדת הילדים. אגב - ניסיתי כמובן לגרור אותם איתי אבל זה לא מתאים להם כרגע (אבל לא איבדתי תקווה עדיין) רעיונות הארות\הערות או סתם הודעות שיגידו שאני לא לבד כאן עם הבעיה יתקבלו בברכה.
 

החתול.

New member
מקצוענות מול חובבנות../images/Emo54.gif

אין מה לעשות, אתה המחליט הבלעדי על סדרי עדיפויות של חייך. יש מעט מאד אומנים טרופים אשר באמת סוגלים\רוצים להקדיש הכל לאומנותם. אם אומנותך אינו החמצן שלך הנך חובבן, והיה שמח בחלקך רובנו כך. אותם בודדים, שאומנותם הנו הדלק של חייהם הנם מיעוט קטן וכך זה בתחומי האומנות. אז היה שלם עם עצמך וסדרי העדיפות שאתה בוחר.
 

shihan

New member
משפחה נכון אבל

היה בטוח ומשוכנע שההחלטה לגבי סדרי עדיפויות צריכה להגיע רק על בסיס הבנה שהעדיפויות נבנות על העמוד המוצק של משפחה פרנסה ואז כל השאר. אך אם האימונים הם הפרנסה עליך לשים גבולות לגבי זמן איכות משפחתי אך לא לשים מעצורים להתפתחות המקצועית שלך. אומנויות לחימה הן עולם מאוד תובעני, עליך להגדיר מטרותיך ואז להתביית על יישומם. לגבי הירידה בכמות האימונים עם הנישואים והילדים, גם כאן הרווח וההפסד הם על הפרק. ככל שתזניח את האימונים תזניח גם את גופך ואת אושרך המנטלי, אך אם תשמור עליהם בבסיס קבוע של פעם או פעמיים או יותר בשבוע, כך גם איכות חייך תעלה. האישה לוחצת זה נכון אך כמו שהיא הולכת פעמיים בשבוע לאירובי, פעם בשבוע לחברות, פעם בשבוע למספרה או לספריה כדבר מובן מאליו כך גם אתה לתחביבך. אך עם זו עבודה על אחת כמה וכמה, המשך והצלח.
 
משפחה זה העיקר אבל.......

אני בא מעולם אומנויות הלחימה,עולם זה הוא תחביבי,השכלתי להופכו לפרנסתי, כל עוד שלא היתי מחויב למשפחה מעגל זה היה הראשון במעלה. לאחר שנכנסתי למעגל המשפחה מיד העברתי (וזה לא היה קל) את כובד משקלי ואחריותי למשפחה ,עקב זאת מעגל העבודה שלי הפך להיות חשוב יותר כמקור פרנסה למשפחתי, כך שזה הפך אותי למחויב יותר לעבודתי/תחביבי האימונים האישים שלי הם מחויבי מציאות ללא כל הסבר לאף אחד,כי זו הדרך היחידה לשמור על רמתי האישית וכך על רמת העבודה שלי,עצתי שיש לשמור על המעגלים הללו נפרדים ככל האפשר וכן לזכור את המחויבות המשפחתית שהיא הראשונה בכל .
 

shihan

New member
משפחה אמיתית

אמנון אתה יותר מצודק , קודם כל משפחה . אני בסך הכל טוען שחייב להיות איזון במטלות היומיומיות שלך וגם חלוקה למטלות מקצועיות לצרכי קידום ופרנסה, שהם גם למעשה המבססים העיקריים של החוסן הכלכלי של התא המשפחתי ומצד שני מטלות או העדפות שהן כתחביב.
 

amir_aikido

New member
אבי - אלה החיים

לדעתי זה אחד הדברים שצריך ללמוד להתמודד איתו בחיים, גם דרך אמנות הלחימה. כמעט בלתי אפשרי להקדיש את עצמך לאמנות הלחימה. אלא אם תרצה להיות נזיר, ורובנו לא בדיוק רוצים בדרך זו. הפתרון שלי הוא לזכור שדברים הם ל קבועים, מותר ואפשר לקצץ בשעות האימון לתקופה מסוימת (אתה יודע כמה רואים אותי בטקוואנדו בחצי-השנה האחרונה
) . החוכמה היא לא להפסיק לחלוטין ולדעת לצמצם ולהגדיל בהתאם ללחץ. או אם תרצה, לחשוב גם על ההתמודדות הזו עם הזמן כעל סוג של אמנות לחימה ולחפש את הטכניקות ליעל אותה ... בהצלחה ולהתראות אמיר
 
למעלה