ביש מזל

מיטללל

New member
ביש מזל

טוב הפעם אני באה אליכם עם בעייה של חברה שלי. באמצע יולי היא התחילה לעבוד במסעדה ידועה בת"א {בלי להזכיר שמות}. המטרה שלה הייתה להרוויח כסף לשיעורי הנהיגה ולכן היא לקחה משמרת כמעט מדי יום. כל משמרת 5-6 שעות. כאילו ממש קרעה את התחת. בכל מקרה, לפני כמה ימים בעל המסעדה נעלם. הם ידעו שהוא חייב אלפי שקלים לכל מיני ספקים למיניהם {המצב הכלכלי המחורבן הזה}. והם חשבו שהוא ברח מארץ ולכן התקשרו למשטרה. המשטרה באה לבית שלו, פרצה אליו וגילתה אותו שכוב לאחר שהוא בלע כדורים. הצילו את החיים שלו. בכל מקרה עכשיו היא נקלעה למצב שהיא לא תראה את הכסף. לפחות לא בזמן הקרוב. היא בדיכאון מוחלט. כל החופש הלך לה על העבודה הזאת. עכשיו גם שיעורי הנהיגה המיועדים יידחו. יש לנו חברה שקרה לה מקרה דיי דומה. היא עבדה בחנות בגדים ואז בעל החנות סירב לשלם לה. היא תבעה אותו בבית משפט לתביעות קטנות והוא אפילו לא טרח לבוא לבית המשפט. פסק הדין היה שהוא חייב להביא לה את הכסף. עד היום היא לא קיבלה שקל. חוץ מחברה שלי, עובדים במסעדה הזאת אנשים בני 20, שהיו צריכים את הכסף הזה בשביל לשלם שכר דירה, לקנות אוכל וכדומה. הם בכלל בהלם מוחלט. לא ידועים מה לעשות. לאותה חברה שלי יש עוד מעט יום הולדת.. התכוונו סתם לנסוע לאילת למספר ימים... עכשיו אין לה כסף אפילו לזה והיא כאמור מאוד מדוכאת. יש לה את הכסף שהיא הרוויחה בטפים כמובן, אבל ברובו הוא כבר בוזבז. למה יש כאלה אנשים מחורבנים? ואיך אני מעודדת אותה?
 
בקשר ללעודד אותה

ץעשי כל מה שאת יכולה, אולי את ושאר האנשים שתכננתן לקחת לאילת יוכלו לתרום קצת וביחד תשלמו עליה והיא תחזיר לכן אח"כ(אפשר שבכלל לא, אבל אני משאר שאף אחד מכם לא שוחה בכסף)? בעניין הכסף. בעל המסעדה בחיים. אם היא ושאר העובדים במסעדה יעשו תביעה משותפת, הסכום המצטבר של הכסף יכול לעבור את ה-16000 ש"ח, מה שאומר שאלו כבר לא תביעות קטנות. מקווה שעזרתי לפחות בקצת, ואם כבר לא כסף, אז תמיד תוכלו לבטל את הנסיעה ולנסוע בסוכות לכנרת, אם עניין התביעה יסתדר.
 

מיטללל

New member
תראה,

אילת זה ממש לא הקטע. למרות שאף אחד מאתנו לא שוחה בכסף.. אני מאמינה שבכוחות משותפים נשלם עליה. בכל זאת זה יום הולדת 18 שלה. והיא אחת החברות הכי טובות שלי. הבעיה זה שהיא חסכה את הכסף לרישיון הנהיגה, וזה מאוד מתסכל אותה שעכשיו הכל יתעקב. מה גם שאחרי שאתה קורע את התחת.. ואתה לא מקבל כסף, זאת ההרגשה הכי מסתכלת ומעצבנת שיכולה להיות. היא ממש עבדה יום יום. אתה לא מבין כמה זה מעצבן. אני מאמינה שהם יתארגנו, אבל זה יקח זמן, הרבה זמן.
 
ביש מזל זה אנדרסטייטמנט

ואני חוששת שאין לה הרבה מה לעשות, חוץ מלעבור איתה את תקופת הקריזה הזאת, להיות חברה טובה, לעזור לה למצוא עבודה אחרת במהרה, על מנת שתוכל להתחיל את לימודי הנהיגה כמה שיותר מהר. אני מסכימה עם לינקין שאפשר לצ´פר אותה דרך שאר החברים, או אפילו שתבקש הלוואה מהוריה, אם הם מבינים לליבה ויודעים כמה קשה עבדה כדי לממן את לימודיה בעצמה. הרגשה מחורבנת? ברור. היא מתוסכלת? ברור אף יותר. לקח שאפשר ללמוד? מועט. אולי לבקש משכורת על בסיס שבועי, לבדוק טוב טוב אצל מי אתה מתעתד לעבוד והאם הוא בנאדם ישר, ולדעת, שבסופו של דבר, או שיש מזל לפעמים או שאין. מותר להתרגז ולקלל, אבל הרצוי ביותר הוא לנסות לשכוח את החוויה כמה שיותר מהר. אם המקרה הזה ילמד אותה להיות קצת יותר חשדנית, ניחא. לצערי זהו שיעור חשוב, וחבל שהיתה צריכה ללמוד בכלל.
 

מיטללל

New member
...

מנהל המסעדה היה כביוכל בן אדם ישר. גם זאת מסעדה שיש לה שם טוב. היא קיימת כבר כמה וכמה שנים. אני איכשהו גם מרחמת עליו. אלוהים, הוא ניסה להתאבד. ההורים שלה לא יכולים לממן לה את שיעורי הנהיגה. מקסימום קצת לעזור לה. גם הם בתקופה לא טובה. ובאילת בהחלט נחגוג איתה את יום הלדותה. זה לא כיף ללמוד את הלקחים האלו.
 
לצערי

זה אף פעם לא קל ללמוד את הלקחים האלה... אבל זה עוזר.. זה מפתח שיריון.. מין שריון פנימי, מערכת אזהרה, זה גורם לאדם להיות חשדן יותר. לצערי, החשדנות הזו באה על חשבון אותה תמימות קסומה שלהרבה אנשים יש, שכ"כ הרבה אנשים מאבדים...
 

ליאן.

New member
וואו.. איזה פלאשבק..

פעם גם אני הייתי בסרטים כאלה.. יצא שעבדתי במסעדה לפני הצבא והבעלים עשה שם מסיבת יומולדת ענקיתתת לבת שלו שהיתה אמורה לטוס למחרת לארה"ב.. ולמחרת גילו שכל המשפחה עזבה לארה"ב והבנאדם השאיר המון המון חובות אחריו.. ברור שלא ראיתי אגורה ממה שהיה מגיע לי.. אחרי השיחרור עבדתי בחנות צילום עם בוס רודן ומגעיל שפיטר אותי יחד עם עוד כמה עובדים (הוא לא הכשיר אותנו אבל ציפה שנדע הכל). הייתי אמורה להגיע בשביל התשלום בדיוק ברגע כשהוא נמצא במקום והוא לרוב לא שם.. בסוף כשהוא כן היה, הגעתי. הוא היה קצת עסוק ונתן לי לחכות חצי שעה ונראה שבאים עוד ועוד לקוחות ונהיה עמוס (לא היו עוד עובדים במשמרת איתו, הוא הרי פיטר את רובם). הרגשתי שהוא נותן לי לחכות בכוונה וכאילו מעניש אותי. התעצבנתי!. לתת צ´ק לוקח מקסימום 30 שניות.. אז עשיתי בלאגן וצעקתי עליו לפני כל הלקוחות והוא איים שיקרא לאבטחה של הקניון שיעיפו אותי.. ואז צעקתי עוד קצת והלכתי. זאת התנהגות שלא בדיוק מאפיינת אותי אבל לא יכלתי יותר.. עשיתי קצת בירורים.. שלחתי לו פקס עם כל הפרטים שלי כדי שישלח לי את הצק הביתה (הוא הרי מחויב לשלם!). ותבעתי אותו. למשפט הוא לא הגיע (זכאות אוטומטית שלי!) אז אחרי חודש שהוא לא ערער ולא שלח צ´ק, הלכתי להוצאה לפועל ובסוף קיבלתי את הכסף. ממליצה לחברה השנייה שלך לפנות להוצאה לפועל לפני שהוא יעזוב את המדינה או יפשוט רגל. היא עדיין יכולה לקבל את הכסף. סה"כ זה קורה כל הזמן להרבה אנשים. אז יש תקופה קצת לא נעימה אבל מתגברים עליה ובסוף הכל עובר. אם החברה לא צריכה לשלם על שכר דירה ואוכל אז היא יצאה יחסית ב"זול".
 

מיטללל

New member
תודה על התגובה

ליאן, בתור אחד שחווה את תענוג מפופק זה יש לי עוד שאלה, החברה שלי ברוב תמימותה לא כתבה לעצמה את מספר השעות שהיא עבדה כל יום. היא הייתה בטוחה שזה מסודר עם האחראי משמרת ועם מנהל המסעדה. היא פשוט לא דמיינה שתסריט כזה יכול לקרות. ואגב דיברתי עם עוד חברות שלנו שגם לא חשבו לכתוב את השעות. לפחות דבר אחד למדנו. הבעייה היא, שאם וכאשר, לאחר שהם יתארגנו ויתבעו אותו.. מה היא תעשה? היא לא יודעת בדיוק כמה שעות היא עבדה וכמובן שלא יכולה להוכיח.
 
עצה בירוקרטית

אם יש לחברתך כוח, שתפנה למשרד העבודה והרווחה, בו קיימת יחידה המטפלת בנוער עובד (שבחופש אינו לומד) וכן בתלונות לגבי מעסיקים המלינים שכר וכדומה. אני מניחה ששם יוכלו להנחות אותה לגבי צורות התביעה והפיצויים בהן תוכל לבחור. ושוב, ליבי עליה, באמת, אך טוב שגילתה זאת עכשיו, ולא בעוד מספר חודשים, בהם האבידה הכספית ועגמת הנפש היתה גדולה הרבה יותר. והארה: אולי היא מעונינת לחלטר בתור עוזרת בית? עוזרתי שתחיה נעלמה לה מזה שבועיים, והסחי בביתי עולה על גדותיו. כמובן שאקמץ בשכרה, אך אעניק עצות למכביר ואף אשתדל להיות חביבה מהרגלי.
 

מיטללל

New member
אפי...

היא תפנה למשרד העבודה והרווחה. הם כרגע מתארגנים. וכן היא כבר מפנטזת שיפצו אותה במאות שקלים על עוגמת הנפש... עוזרת בית? את מבטיחה לשלם ? אני לא חושבת שהיא תעמוד בעוד "לקח". בכל מקרה אני מנסה לשדל אותה להתחבר לפורם הזה. פשוט היא ואינטרנט לא הולכים ביחד. יש לה משהו מאוד מאוד נגד. ואז תוכלו לדבר על ענייני עבודה כאלה ואחרים...
 
שני דברים לי אלייך

א) אמרתי שאשלם, לא אמרתי כמה, ואל נא תשכחי שבתשלום הסופי יקוזזו הדקות הבטלות בהן תשב ותענה לצלצולי פלאפונה, פירורים נעלמים אשר אמצא מאחורי המקרר (שם לא ניקתה), וכן אי קיפול הסמרטוטים לאחר השימוש וסידורם בטורים אנכיים בארון השירות. ו-ב) הנושא החביב עליי אינו עבודה אלא בטלה. אנא שחברתך תשקול זאת בטרם תצטרף.
 

מיטללל

New member
מצויין

כך היא תוכל להרוויח כסף לשיעורי נהיגה בערך בגיל 39? שווה. שווה ביותר. אוי.. אם היא הייתה יודעת שאני מלגלגת על נושא כואב זה. האמת שיש סיכוי רב שהיא תקרא הודעות אלו.. אז אם כך יהיה הדבר... הנני מתנצלת
 
למעלה