ביקור של היום
אתמול היה לה יום של התקף-כמו תמיד ימי ראשון...היום ראיתי את היד והזדעזתי-נראה ממש לא טוב-הכול מסביב נפוח ואדום...התחלתי לבכות לידה-פשוט לא יכולתי להתאפק ולהחזיק את עצמי...לאן היא תגיע ככה? אני לא יודעת איך אפשר למנוע את הפציעות-היא אומרת שכשהיא בהתקף היא לא מבינה אפילו מה היא עושה...סיכמנו על משהו-אני מקווה שזה יעזור-אמרתי לה כל פעם שיש לה דחף לגעת ביד-ללכת לאחיות ולהגיד להם את זה-והם כבר יעשו מה שצריך-אולי בידוד אולי משהו אחר-אבל להחזיק אותה איך שהוא...מאוד כואב לי לראות את הפצעים ואני גם מפחדת מזיהום...היא תמיד מסתתרת כשהיא עושה את זה לכן לצוות קשה לשמור שלא תעשה את זה...אני במצב נוראי-דרך אגב גם היום הייתי בבית-הרגשתי בבוקר שממש אין לי כוח לקום וללכת לעבודה-מחר אני כבר הולכת -אין ברירה...חשבתי לנסות להגיע בימי ראשון לשמור עליה אבל בעיה שנראה לנו כשאנחנו לידה והיא בהתקף-נהיה לה עוד יותר גרוע.כל פעם שאני בא בימי שני-אני מחכה לראות את היד שלה ואני יודעת שזה נראה יותר גרוע בכל פעם...ממש אין לי כוח גם לכתוב לכן אני מסיימת להיום-לילה טוב לכולם ושמחר יהיה יותר טוב מהיום....
אתמול היה לה יום של התקף-כמו תמיד ימי ראשון...היום ראיתי את היד והזדעזתי-נראה ממש לא טוב-הכול מסביב נפוח ואדום...התחלתי לבכות לידה-פשוט לא יכולתי להתאפק ולהחזיק את עצמי...לאן היא תגיע ככה? אני לא יודעת איך אפשר למנוע את הפציעות-היא אומרת שכשהיא בהתקף היא לא מבינה אפילו מה היא עושה...סיכמנו על משהו-אני מקווה שזה יעזור-אמרתי לה כל פעם שיש לה דחף לגעת ביד-ללכת לאחיות ולהגיד להם את זה-והם כבר יעשו מה שצריך-אולי בידוד אולי משהו אחר-אבל להחזיק אותה איך שהוא...מאוד כואב לי לראות את הפצעים ואני גם מפחדת מזיהום...היא תמיד מסתתרת כשהיא עושה את זה לכן לצוות קשה לשמור שלא תעשה את זה...אני במצב נוראי-דרך אגב גם היום הייתי בבית-הרגשתי בבוקר שממש אין לי כוח לקום וללכת לעבודה-מחר אני כבר הולכת -אין ברירה...חשבתי לנסות להגיע בימי ראשון לשמור עליה אבל בעיה שנראה לנו כשאנחנו לידה והיא בהתקף-נהיה לה עוד יותר גרוע.כל פעם שאני בא בימי שני-אני מחכה לראות את היד שלה ואני יודעת שזה נראה יותר גרוע בכל פעם...ממש אין לי כוח גם לכתוב לכן אני מסיימת להיום-לילה טוב לכולם ושמחר יהיה יותר טוב מהיום....