ביקור פתע בסרגוס
כשהרעב החל להציק, בסביבות 8 בערב, היינו בקניון גבעתיים. שקלנו להתפשר על פיצה אבל פתאום התעורר חשק לקבבונים של דיטה. חתכנו לכיוון מרכז ת"א ובדרך, תוך כדי נסיעה, נשקלו אופציות נוספות כגון פסטיס, צ'ימיצ'נגה ועוד. סופו של דבר שנחתנו בסרגוס החדשה, שכפי שאומרת השמועה הוקמה על ידי פליטי (או ניצולי) הקופי בר והבראסרי. בשעה תשע וחצי בערב המקום היה הומה אדם, ומכיוון שלא הזמנו מקומות נאלצנו לבחור בין המתנה ליד הבר (עניין של רבע שעה שנמתח ללמעלה מעשרים דקות וסופו מי ישורנו) ושולחן. בגלל העניין עם האופציה הראשונה בחרנו לבסוף בשנייה. האיש שמחותן לי החליט לבחור במסלול הבשרים ואני התמקדתי בים ובתוצרתו. המנות הראשונות שנדגמו הן:
פאטה כבד וצ'טני - טעים מאוד מאוד, חלק, נימוח וניחוחי, מוגש עם משולשי טוסט ומוצלח להפליא.
טרטר טונה, אבוקדו ווסאבי על זילוף רוטב חזרת לבנה - נתחי הטונה הטריים התמזגו יפה עם האבוקדו והטעמים העדינים השתלבו זה בזה, והווסאבי והחזרת תרמו חריפות עדינה. המינוס היחיד במנה הזו הוא שבתפריט לא מוזכרת העובדה שהיא כוללת כוסברה, דבר שקצת פגם בהנאה (אני די מתעבת את הירק הזה). למנות עיקריות הוזמנו:
צלע חזיר במרינדה של סיידר ובייקון - מנה מעולה, נקודה. הבשר היה רך ונימוח, שחמחם מבחוץ וורדרד מבפנים, כמו שצריך, והמרינדה ריככה והעשירה אותו. כל הסימפוניה הדי-גדולה והמאוד מספקת הזו לוותה בפירה חלק וטעים לתפארת, שקושט בענף טימין.
קלאם צ'אודר - בקערה גדולה הוגשה וורסיה לא שגרתית של המרק הזה, בדגש על טעם הבייקון ומינוס תפוחי האדמה. מתוכו בצבצו קונכיות ובהן מולים בכמות יפה ומכובדת, ואת הכוסברה שהונחה למעלה לקישוט הצלחתי לשלוף בלי יותר מדי בעיות. טעים מאוד, אם כי הגרסה המקורית חביבה עליי יותר. על הקינוחים דילגנו מפאת עייפות החומר, והסתפקנו באספרסו קצר. החשבון: 353 ש"ח, כולל משקאות (גיניס חצי, קיר רויאל, 2 כוסות יין אדום וסנגריה קרה שווה על אמת).
ח"ח ללחם הטעים שהוגש כפתיח לצד צלוחית שמן זית מתובל באורגנו וצלוחית נוספת ובה זיתים.
ח"ח נוסף לקנקן המים שהוגש בלי שהוציאו לנו את הנשמה.
השירות קשוב ואדיב (כולל מפיות לחות בסוף הארוחה), ונראה שמישהו טרח ליידע את המלצרים במרכיבי המנות כדי שלא יצאו דבילים.
עיצוב נאה וחמים כמיטב סגנון האר-דקו, ועל אף שהמקום גדול הוא לא מרגיש קר.
אין הפרדה בין מעשנים ללא מעשנים, ועל המעשנים שמעדיפים להצחין את סביבתם עם סיגרים כבר דיברו פה.
האקוסטיקה די מחרידה, ועל רקע המוזיקה נוצר בליל קולני למדי. לסיכום: שווה מאוד מאוד. חלופה טעימה, מוצלחת ו-value for money כשמתחשק לגוון בין הקופי בר לבראסרי. בשולחן שלידנו אכלו המבורגר שנראה מעורר תיאבון והוא יידגם בעתיד, כמו גם המנות האחרונות (לי קסם קראמבל תפוחים חם ברוטב שקדים ואלוהים יודע מה עוד, אבל יש גם מנות על בסיס שוקולד). מומלץ להזמין מקומות ומי שמסתבך עם חנייה מוטב לו שיבוא במונית. ובנימה אופטימית זו...
כשהרעב החל להציק, בסביבות 8 בערב, היינו בקניון גבעתיים. שקלנו להתפשר על פיצה אבל פתאום התעורר חשק לקבבונים של דיטה. חתכנו לכיוון מרכז ת"א ובדרך, תוך כדי נסיעה, נשקלו אופציות נוספות כגון פסטיס, צ'ימיצ'נגה ועוד. סופו של דבר שנחתנו בסרגוס החדשה, שכפי שאומרת השמועה הוקמה על ידי פליטי (או ניצולי) הקופי בר והבראסרי. בשעה תשע וחצי בערב המקום היה הומה אדם, ומכיוון שלא הזמנו מקומות נאלצנו לבחור בין המתנה ליד הבר (עניין של רבע שעה שנמתח ללמעלה מעשרים דקות וסופו מי ישורנו) ושולחן. בגלל העניין עם האופציה הראשונה בחרנו לבסוף בשנייה. האיש שמחותן לי החליט לבחור במסלול הבשרים ואני התמקדתי בים ובתוצרתו. המנות הראשונות שנדגמו הן:
