ביקור מולדת... ../images/Emo6.gif
המחשב שלי סוף סוף תוקן לאחר כחודשיים שלא היה ממש פעיל, ודבר ראשון קפצתי לבקר כאן. אני לא מאמינה מה שהפסדתי !!!
האמת היא שמלבד התקלה במחשב, מאז שעברתי דירה, אין לי רגע דל. העבודה החדשה הרבה יותר אינטנסיבית
, חזרתי לספסל הלימודים
, וכמובן ת"א היקרה, שלא רק אינה נחה אלא גם לא נותנת מנוח...
עכשיו כשאני בקרבת מקום, אני גם משתדלת להיות פעילה יותר בעמותה לחקר משפחות הורוביץ - ואני גאה לספר שלאט אך ביסודיות אנחנו מתקרבים לארגון כנס עולמי נוסף (אולי... לא לתפוס אותי במילה) בשנה הבאה. עוד סיפור קטן שרציתי לשתף אתכם בו, ויש בו לקח שכולנו כבר מכירים... אולי לחדשים ביננו זה יתרום יותר: כידוע לכם, בשל פערי הדורות בחלקה של המשפחה מצד אבי, עסקתי רב הזמן בחקר הפלג הזה של המשפחה והנחתי את חלקה השני (מצד אמי) בצד. משפחתה של אמי קטנה יותר וקרובה יותר (יחסית), והכי חשוב היה מישהו שנטל על עצמו במשך כל חייו לשמר את המשפחה - גם את החלק המחקרי-היסטורי וגם שמירה על קשרים בין בני המשפחה החיים. האיש הזה, שהוא איש מדהים והיה עבורי בתקופה מסויימת כאב, בכלל "לא שייך" למשפחה. הוא היה נשוי לדודתה של אמי (אחות סבתי), אך כיוון שאיבד את כל משחחתו בשואה, אימץ לליבו, לחיקו ולביתו את בני משפחתה של אשתו, ועבור כולנו הוא היה הדוד דוד (שמו דוד). כשעברתי למרכז, נפגשתי איתו וקבענו שאני אדפיס את עץ המשפחה שיש לי ואבוא אליו כדי להשלים את החסר. בשל סיבות טיפשיות ולא מוצדקות (שהוזכרו קודם), זה נדחה ונדחה והנה החלטתי לנסוע אליו בשבוע שהיה אמור להגיע. ביום א' שעבר, שבוע לפני הביקור המתוכנן, נתבשרתי שהוא נפטר. למרות שהיה בן 89, הוא היה איש בריא וחזק וצלול ופעיל וזה פשוט שבר אותי. מכל הבחינות. איך יכולתי לפספס ככה בטפשותי. חברים, אני יודעת שאתם יודעים את זה כבר, אבל אני חייבת לומר שוב - אל תדחו !!! במיוחד בתחום שמעניין אותנו, הזמן הוא קריטי !!! ובנימה אחרת לגמרי, אני פונה לנסות להדביק קצת את פער ההודעות בפורום... ח"ח לכולכם
המחשב שלי סוף סוף תוקן לאחר כחודשיים שלא היה ממש פעיל, ודבר ראשון קפצתי לבקר כאן. אני לא מאמינה מה שהפסדתי !!!
