ביקור אצל עו"ס
שלום רציתי קצת לספר על המקרה שלי ועל העזרה הרבה שקיבלתי ממיכל בעל הנסיון הרב הבן שלי בן שנתיים וחצי התלונן לפני כשבועעים שהוא לא רוצה ללכת לאבא ואמר שאבא הרביץ לו התקשרתי אל האבא כולי נסערת וזועמת הוא ואשתו אמרו לא היה ולא נברא במקביל הם קבעו פגישה אצל העו"ס כולי פאניקה וחרדות לא יודעת מה לעשות התקשרתי למיכל שייעצה לי לעמוד ולא לוותר על כך שהאבא יעלה לקחת את הבן מהבית פתאום נפל לי האסימון, הבנתי עד כמה אני נכנסת להיסטריה כשהבן שלי אומר שהוא לא רוצה, מה יהיה כשהוא יגדל אני הרי רוצה את הטוב ביותר בשבילו , כמובן בעד הקשר עם אבא שלו ואם לילד סתם לא בא ללכת עם אבא היום ומחר הוא יגיד שהוא רוצה את אבא איך אני אדע. הבנתי שהכי טוב זה שהאבא יעלה למעלה, ככה אני אדע הכי טוב איך הבן שלי הולך, איך הוא מרגיש, אם יש בעיה ואני אהיה רגועה. חוץ מזה במידה וחלילה תהיה בעיה האבא לא יוכל להאשים אותי שאני מפירה הסדרי ראייה כי אני לא מתווכת בין האבא לבן והאבא צריך לדאוג לקשר טוב עם הבן שללי לי ברוך השם יש קשר מצויין איתו. אחרי שנפלו לי האסימונים, הגענו לעו"ס היא שמעה את הצד שלי ואת הצד שלו. אח"כ הסברתי לאבא את החשיבות של לעלות לקחת את הילד מהבית אמרתי לו הבן שלנו הוא לא חבילה . גם אני פוחדת שתאשים אותי בהפרת הסדרי ראיי ה מצד שני מה אתה מצפה שאני אעשה אם הבן אומר שהוא לא רוצה, אני בטח לא אגרור אותו החוצה. הייתי נחושה וזה עזר. החלטנו שהאבא יעלה לקחת את הבן מהבית ואני מרגישה סוג של שחרור והקלה גדולה חוץ מזה העו"ס שלחה אותנו להדרכה הורית באופן פרטי שאנחנו נבחרואני מתכוונת לעשות את זה. והדבר הכי חשוב שמיכל גרמה לי להבין הוא: לשחרר ולהבין שיש מקום שהוא של האבא והבן. האבא אולי מחנך בצורה אחרת זה לא אומר שזה לא טוב, צריך לשחרר ופחות לחשוד כי הקשר הזה מאוד חשוב. בסה"כ אני חושבת שהעו"ס היתה בסדר גמור, אמפטית, מאוד הבינה את הצד שלי את הדאגה האמיתית , הפחד גם על הבן שלי וגם על שמירת הקשר וניסתה מאוד לעזור העו"ס היתה מיחידת הסיוע. מקווה שיהיה רק טוב לכולם
שלום רציתי קצת לספר על המקרה שלי ועל העזרה הרבה שקיבלתי ממיכל בעל הנסיון הרב הבן שלי בן שנתיים וחצי התלונן לפני כשבועעים שהוא לא רוצה ללכת לאבא ואמר שאבא הרביץ לו התקשרתי אל האבא כולי נסערת וזועמת הוא ואשתו אמרו לא היה ולא נברא במקביל הם קבעו פגישה אצל העו"ס כולי פאניקה וחרדות לא יודעת מה לעשות התקשרתי למיכל שייעצה לי לעמוד ולא לוותר על כך שהאבא יעלה לקחת את הבן מהבית פתאום נפל לי האסימון, הבנתי עד כמה אני נכנסת להיסטריה כשהבן שלי אומר שהוא לא רוצה, מה יהיה כשהוא יגדל אני הרי רוצה את הטוב ביותר בשבילו , כמובן בעד הקשר עם אבא שלו ואם לילד סתם לא בא ללכת עם אבא היום ומחר הוא יגיד שהוא רוצה את אבא איך אני אדע. הבנתי שהכי טוב זה שהאבא יעלה למעלה, ככה אני אדע הכי טוב איך הבן שלי הולך, איך הוא מרגיש, אם יש בעיה ואני אהיה רגועה. חוץ מזה במידה וחלילה תהיה בעיה האבא לא יוכל להאשים אותי שאני מפירה הסדרי ראייה כי אני לא מתווכת בין האבא לבן והאבא צריך לדאוג לקשר טוב עם הבן שללי לי ברוך השם יש קשר מצויין איתו. אחרי שנפלו לי האסימונים, הגענו לעו"ס היא שמעה את הצד שלי ואת הצד שלו. אח"כ הסברתי לאבא את החשיבות של לעלות לקחת את הילד מהבית אמרתי לו הבן שלנו הוא לא חבילה . גם אני פוחדת שתאשים אותי בהפרת הסדרי ראיי ה מצד שני מה אתה מצפה שאני אעשה אם הבן אומר שהוא לא רוצה, אני בטח לא אגרור אותו החוצה. הייתי נחושה וזה עזר. החלטנו שהאבא יעלה לקחת את הבן מהבית ואני מרגישה סוג של שחרור והקלה גדולה חוץ מזה העו"ס שלחה אותנו להדרכה הורית באופן פרטי שאנחנו נבחרואני מתכוונת לעשות את זה. והדבר הכי חשוב שמיכל גרמה לי להבין הוא: לשחרר ולהבין שיש מקום שהוא של האבא והבן. האבא אולי מחנך בצורה אחרת זה לא אומר שזה לא טוב, צריך לשחרר ופחות לחשוד כי הקשר הזה מאוד חשוב. בסה"כ אני חושבת שהעו"ס היתה בסדר גמור, אמפטית, מאוד הבינה את הצד שלי את הדאגה האמיתית , הפחד גם על הבן שלי וגם על שמירת הקשר וניסתה מאוד לעזור העו"ס היתה מיחידת הסיוע. מקווה שיהיה רק טוב לכולם