ביקורת - Dream Theater

[FRANK ZAPPA1]

ביקורת - Dream Theater

מירב האנשים המבקרים את הלהקה, אומרים כי חבריה מתרכזים יותר על הצגת כישרון הנגינה הטכני שלהם בכלי הספציפי שלהם על חשבון כתיבת מוזיקה. אוהדי הלהקה אומרים כנגד זאת כי "ביקורת זו מגיעה ממוזיקאים אשר אינם מגיעים לרמתם של חברי הלהקה...". גם מתופף הלהקה, מייק פורטוני הודה כי לעיתים הלהקה "כותבת מוזיקה שהיא נורא טכנית, אשר מוכתבת מכישורינו הטכניים. אך מנגד, ישנם רגעים שאנחנו רוצים קצת להירגע ובאמת להתרכז על השיר וזה רגע בו אנו שמים בצד את יכולותינו הטכניות ומתרכזים על כתיבת המוזיקה." ביקורת דומה נשמעה על הלהקה מאת מוזיקאים כגון: Geoff Tate ,Alexi Laiho ו- Kai Hansen. ביקורת נוספת אשר נשמעת היא שהלהקה נכשלה בהשגת הצלחה מסחרית, למרות ניסיונות שבים וחוזרים שלה. לאלבום Train of Thought הייתה השפעה כבדה של Heavy Metal ו- Nu Metal ובאופן דומה, באלבום Octavarium ישנן השפעות פופ המחקות להקות מצליחות כגון Muse ו- U2.

 

[Instrumedley]

Dream Theater - ביקורת לביקורת

ביקורת היא דבר חשוב ולעיתים יש בה אף מעין "עצת סבתא טובה" כלפי שיפור עתידי. אולם, לאמירות כגון: "מירב האנשים המבקרים את הלהקה......." ו- "אוהדי הלהקה אומרים................." ו-" ביקורת דומה נשמעת מאת המוזיקאים.........." ולעוד ועוד "חיזוקים" כביכול שאינם נהירים בכל הנוגע לעמדתו של המבקר עצמו (הלא הוא FRANK ZAPPA1 בכבודו ובעצמו) אין בעיני ערך רב שכן המבקר לא נוקט עמדה ברורה. מה זה בעצם? ביקורת אמיתית או סקירה של ביקורות ותגובות אליהן? אנא, הסבר נא לנו פראנק היקר.................. באשר למגוון הביקורות השונות, התרכזות בהצגת הכישרון הטכני על חשבון כתיבת המוזיקה? חבובי, האזנת פעם לדרים ת'יאטר, קראת את הליריקה? האזנת למקצבים? לבניית השירם/יצירות? מה לעשות, החבורה הזו היא בהחלט פנומנלית בכל הקשור לכישרון הטכני וזה אכן "מכאיב" למספר אנשים (לא נעים האא....לנסות ולנסות ולדעת שלעולם לא תוכל לנגן כמוהם.....). מה יהיה הסוף עם ביקורת "הטכניקה על חשבון הרגש"? מי שנכח בהופעה של הדרימרים והאזין היטב לאלבומים מבחין בנקל ב- feel המטורף של כל אחד ואחד מהנגנים ושל כולם כמכלול. לא תמיד קל ופשוט להאזין לדרימרים, זה דורש העמקה, בשלות מסוימת אבל זה בסדר גמור...........דרים ת'יאטר לא בהכרח נועדה לאוזנו של כל מאזין.........להיפך זה מה שמיחד אותה ושומר על איכותה המרשימה. כשלון מסחרי? קשה בהחלט להצליח מסחרית בעולם הרווי בג'אנק (Pardon my French) שמתלבש טוב, רוקד טוב וכו'. למרות כל זאת, דרים ת'יאטר (המבוססת שנים על קהל נאמן ומצומצם יחסית) רק מתחזקת ומתחזקת מבחינה כלכלית ותודעתית - זה מדהים בהתחשב בעובדה שמלאו ללהקה 20 שנה לא מזמן. אילו להקות נמצאות שם שמייצרות מוזיקה כה איכותית ורק גדלות וגדלות לאחר 20 שנות קיום (זה בדרך כלל מגיע והולך הרבה יותר מהר)? לגבי ההשפעות השונות באלבומים השונים - דרים ת'יאטר, הכוח המוביל ופורץ הדרך בכל הנוגע למוזיקה פרוגרסיבית בשני העשורים שחלפו, לא חדלו מעולם לומר באופן גלוי וגאה כי הם מושפעים מאמנים רבים. דרים ת'יאטר לא מחקה להקות, אלא, לוקחת אלמנטים שונים שמוצאים חן בעיניה ויוצרת בעזרתם משהו חדש ומקורי לטעמי. דרים ת'יאטר זו אחת מהלהקות האקלקטיות ביותר וזהו אחד הסממנים המובהקים שלה (וגם מה שתורם לגדולתה היצריתית). לסיכום, מי יתן ודרים ת'יאטר תמשיך במסעה המופלא לעבר מחוזות חדשים ומפתיעים, והמקטרגים?.........הם בטח שומעים דרים ת'יאטר בסתר...... (או פינק פלויד - הרי בדרך כלל מבקרי דרים ת'יאטר הם מעריצים מושבעים של פינק פלויד - וכל זאת לא בא להוריד כהוא זה מגדולתה של פינק פלויד).

 

[Rudess]

שאפו אחי

אני לא חושב שאני מכיר אותך אישית אבל אולי אני מכיר. בכל מקרה, ממש נהניתי לקרוא את התגובה שלך! אתה מוזמן להצטרף אלינו למועדון הרשמי של דרים ת'יאטר בישראל. http://www.ytsejammersisrael.com בקרוב, מפגש בלעדי לחברי המועדון עם ג'ורדן רודס.

 

[פיטר פטר]

אמממ.....what's your point?

לא ממש ברור מה אתה רוצה - לבקר או להביא דברים בשם אומרם? בכל אופן, התייחסות עניינית ככל שניתן: "חבריה מתרכזים יותר על הצגת כישרון הנגינה הטכני שלהם בכלי הספציפי שלהם על חשבון כתיבת מוזיקה" - דווקא כישרון הנגינה הטכני המדהים שלהם מגביר את מרחב האפשרויות של ההרכב לכתיבת מוזיקה. כתיבת מוזיקה וכישרון נגינה טכני נמצאים באותו קצה של הסקאלה. אני מניח שאתה מתכוון לקצה השני של הסקאלה שזה רגש, אז קודם כל צריך לציין שפטרוצ'י ושות' לא נמנעו מלהגיע מספר פעמים גם לקצה הזה של הסקאלה, וגם אם שמו דגש על הצד הטכני אז זה הקאפ טוף טי שלהם ולמי שלא מתאים לגוון את המוזיקה שלו גם עם וירטואוזיות אז הפסד שלו. חוץ מזה, אני לא חושב שהם נכשלו מסחרית, ואם כן זה דווקא מדד לא רע לאיכות (ע"ע קרימזון)

 

[epitaph]

כישלון או הצלחה מסחרית...

לא מעידים על כישרון או חסרונו, יש הרבה פקטורים שגורמים להצלחה מסחרית ויש הרבה דוגמאות ללהקות כישרוניות שלא הצליחו ולהקות או אומנים בלי טיפת כישרון או השראה שהצליחו ומצליחים בגדול (בזמננו זה ממש לא הבעיה למצוא כאלה) אבל יש גם דוגמאות הפוכות, בקיצור, זה לא מדד לכלום.

 

[Rudess]

חבר'ה

הבחור שפתח את הנושא בסה"כ הביא ציטוט מהערך העברי של דרים 'תיאטר בוויקיפדיה. את הערך בוויקיפדיה כתב חבר טוב והוובמסטר של האתר שלנו, עידן אדר. לגבי פותח האשכול, אין לי מושג איך קוראים לו.

 

[orbiti]

אני לא מבין מה הקשר

בין רגש לבין טכניקה. טכניקה היא הדרך הפרקטית שאיתה מישהו מביע רגש, ואין שום קשר בין הדברים. יכול להיות שקיימת מוסיקה שדורשת רמה טכנית מאד גבוהה ולא מעבירה רגש, אבל זה לא בהכרח אומר שכל מוסיקה בעלת רמה טכנית גבוהה לא מעבירה רגש. למעשה, אני מבטיח לך שרוב המוסיקה שאתה נהנה ממנה במיוחד מנוגנת ע"י נגנים בעלי טכניקה מעולה . אני באופן אישי חושב שבהרבה מהקטעים הוירטואוזיים והמהירים של דרים ת'יאטר יש המון רגש, יצירתיות, מוסיקליות ומקוריות, והצד הטכני הוא רק כלי בשביל להעביר את הרעיונות האלו. אני מסכים שמדובר בסה"כ בסגנון מאד אינטנסיבי וקיצוני, ואני מבין למה מישהו שאוהב את המוסיקה שלו אווירתית ופחות דינמית וקופצנית לא יתחבר לזה. אני גם מבין למה מישהו יגעל מהשילוב בין קטעי המטאל המטופשים (לדעתי חלקם דווקא חמודים מאד) לקטעי הפיוז'ן המטורפים. רוב הדיבור שאני שמעתי על דרים ת'יאטר מתעסק שוב ושוב בקלישאות האלה של 'טכניקה' לעומת 'רגש', והעיסוק הזה פשוט משעמם - במיוחד שהמוסיקה כ"כ מעניינת.

 

[פיטר פטר]

בד"כ זה לא כך

אמנם לא טענתי שמוזיקה שדורשת רמה טכני גבוהה לא יכולה להעביר רגש, אבל בד"כ כשהדגש הוא על טכניקה המוסיקה מעבירה פחות רגש. חוץ מזה, אתה טוען ש"טכניקה היא הדרך הפרקטית שאיתה מישהו מביע רגש", מכאן משתמע שנגן בעל רמה טכנית שאינה יוצאת דופן לא יכול להעביר רגש. אני מכיר כמה נגנים (אהממ...גילמור) שהרמה הטכנית שלהם היא ביחס הפוך לחלוטין לרגש שהם מצליחים להעביר. ציינתי כבר בתגובה הראשונה שלי שלדרים יש קטעים מרגשים, לא טענתי שהם נטולי רגש. אתה מבטיח לי שרוב המוסיקה שאני נהנה ממנה במיוחד מנוגנת ע"י נגנים בעלי טכניקה מעולה? לא טענתי אחרת. ולמזלי אני יכול להנות גם ממוזיקה שמדגישה את הרגש וחלשה יחסית בצד הרגש, וגם להיפך.

 

[orbiti]

דובר על זה כבר

אין קשר לינארי בין היכולת לנגן מאד מהר לבין הטכניקה. הטכניקה כוללת הרבה מאד אלמנטים חוץ ממהירות, ביניהם שליטה בדינמיקה שונה, ארטיקולציה, פרייזינג סאונד ועוד. אני מסכים שגילמור לא מנגן מהר, אבל חוץ מהעניין הזה מדובר בנגן בעל טכניקה מדהימה , ולמעשה אחד שעד היום אלפי נגנים עובדים כל היום כדי לחקות את טכניקת הנגינה המסוימת שלו. לגבי מה שכתבת בתחילת ההודעה - כן, אני בהחלט מאמין שנגן בעל טכניקה גרועה יתקשה מאד להעביר רגש. ייתכן, כמובן, שאותו נגן יהיה מלחין מצוין והקומפוזיציה שלו תעביר רגש, אבל אם כישורי הנגינה שלו לא מספיק טובים בשביל לממש את אותו הרגש בקומפוזיציה, ההנאה מהמוסיקה תהיה לרוב פחותה בהרבה. רק כדי להדגיש שוב - גילמור (ודומיו באותה קטגוריה של 'נגנים שלא מנגנים ממש מהר') הוא נגן מדהים, ולמעשה הוא אפילו אחד שטכניקת הנגינה המופלאה שלו 'צובעת' גם את הרגעים בהם הקומפוזיציה שלו כמלחין לא מדהימה, מה שאני לא תמיד יכול להגיד על פטרוצ'י, שהנגינה הסופר מדויקת ומודעת לפרטים שלו לפעמים מחצינה יותר מדי את יכולותיו כמלחין, ומדגישה את הרגעים החלשים שלו בתחום הזה (מי ששמע את When dream and day unite יודע בהחלט על מה מדובר).

 

[פיטר פטר]

גילמור כמשל...

אם היית מכיר אותי היית יודע שגילמור הוא בשבילי חצי אלוהים, אין עוד נגן שנשמע נקי כמוהו, והוא באמת האחרון שהייתי מזלזל בו. אני כנראה גם נהנה לשמוע אותו יותר מפטרוצ'י. זה לא מונע ממני להבין שבטכניקה פטרוצ'י עולה עליו, ואני מסכים איתך לגבי חלק מהאלמנטים שציינת, שים לב שלא התייחסתי לטכניקה כפונקציה של מהירות בלבד. העניין הוא שוב שאתה משתמש במונח "הנאה ממוזיקה" בהקשר של העברת רגש - וזה בעיני לא תמיד חייב ללכת ביחד, אפשר להנות ממוזיקה גם אם אין בה העברת רגש. יס, פלאואר קינגס, פיליפ גלאס, סטיב רייך (ןזה רק חלק מהדוגמאות) לא מרגשים אותי כמו נוט אחד של גילמור, אז מה? המוזיקה שלהם עדיין הנאה צרופה. יש כמה דרכים להנות ממוזיקה מעבר לרגש.

 

[orbiti]

מוסיקה היא לא תחרות

אם במדד של אחד ועד מאה, הטכניקה של פטרוצ'י (נניח) היא 90 ושל גילמור היא 80, זה אולי אומר שפטרוצ'י עולה עליו, אבל זה בטח לא מבטל את היכולת הטכנית של גילמור. חוץ מזה שכפי שכתבתי, אני לחלוטין לא מסכים בעניין הזה. אני כן מסכים שבכל מה שקשור לנגינה מהירה ומדויקת פטרוצ'י נמצא בליגה אחרת מזו של גילמור. מצד שני, יש לא מעט אלמנטים בנגינה של גילמור - דברים שקשורים לניואנסים עדינים שפטרוצ'י לא יודע לחקות (וגם לא צריך במוסיקה שהוא יוצר, לטעמי). אין פה עניין של רגש, אלא של מיומנות - בביצוע של דרים ת'יאטר לדארק סייד, פטרוצ'י לא מיומן מספיק בשביל לשחזר את הניואנסים הקטנים האלו בנגינה, לעומת גילמור, והתוצאה הנוצרת היא אינטרפטציה 'נקיה' יותר המתאימה יותר לסגנון של פטרוצ'י. אגב, זה די ברור שאני מתייחס להנאה ממוסיקה כהעברת רגש, כי הנאה היא בפירוש רגש. אני לא יודע איך זה אצלך, אבל אם אני נהנה ממוסיקה, זה בד"כ בגלל שהיא מעבירה בי איזהשהו רגש. לפעמים אני יכול להינות רק ממשהו שהוא אסתטי לחלוטין - למשל, סאונד קלידים יפה, אבל גם כאן מדובר ברגש. אולי זה רגש שטחי ופיסי יותר, אבל הוא עדיין רגש שעובד על התניות קודמות במוח שלי, בדיוק כמו הרגש שעובד אצלי כשחברה שלי זרקה אותי או כשההורים קנו לי אופניים חדשות בגיל 5. מה שאמרת בסוף לא ברור לי - זה ברור שיש מוסיקה שמרגשת אותך יותר ופחות. אבל להגיד שיש במוסיקה 'פחות רגש' זה ממש מטופש. זה בערך כמו להגיד שיש הרבה בנות שאתה בקשר איתן, אבל רק אחת היא החברה שלך שאתה אוהב. האם זה אומר בהכרח שכל הבנות האחרות מעוררות פחות רגש בבנים?

 

[פיטר פטר]

עזוב, אתה צודק

הויכוח על טכניקה ורגש באמת כבר נטחן מכל הכיוונים. והאמת, בתור אחד שהנושא הזה משעמם אותו, נכנסת מאוד חזק לדיון הזה

 

[FRANK ZAPPA1]

פטר אתה צודק ב-100 אחוז

 

[orbiti]

משעמם

ביקורת גנרית ולא מעניינת, שברור שנכתבה ע"י אנשים שלא טרחו אפילו להקשיב לאלבום שלם ולתת חוות דעת רצינית. יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על דרים ת'יאטר, אבל המינימום המתבקש הוא דעה מפורטת על יצירה ספציפית, ולא הכללה חסרת מאמץ. גם השימוש בדוגמאות ספציפיות ממש גרוע, ולא מייצג את כל הקריירה של הלהקה. זה בערך כמו להגיד שיס היא להקת פופ מסחרית בגלל 90125. ד"א, דרים ת'יאטר השיגו הצלחה מסחרית די רצינית עם האלבום Images and words.

 

[FRANK ZAPPA1]

אני חולק עליך אתה עיוור

אתה לא חייב להסכים עם הביקורת בוויקפידה , אבל להחליט על דעתך ש"ביקורת גנרית ולא מעניינת, שברור שנכתבה ע"י אנשים שלא טרחו אפילו להקשיב לאלבום שלם ולתת חוות דעת רצינית". בולשיט אני מכיר טונות של אנשים ששמעו את דרים תיאטר וקבעו קביעה כזו גם כן,כי כך זה נשמע להם,לא תשמע חובב בלוז אחד או חובב פסיכדליה אחד או חובב גאז אחד שלא יגיד לך זאת.

 

[orbiti]

קרא מה שכתבתי

אני בטח לא מעריץ עיוור של דרים ת'יאטר - אפשר בהחלט לכתוב הרבה דברים רעים על הלהקה הזו (ואפילו אני נוטה לכתוב כאלה מפעם לפעם). אבל הדרך בה היא נכתבה לא שווה התייחסות, ומתעסקת בעיקר בקלישאה של 'טכניקה מול רגש', ולא בדיון אמיתי ביצירה של הלהקה הזו. גם הציטוט של מייק פורטנוי נראה לי הזוי ולחלוטין מוצא מהקשרו - קראתי הרבה ראיונות עם פורטנוי, וגם צפיתי בקלטות ההדרכה שלו, ובחיים לא שמעתי אותו אומר משהו כזה. לסיכום - לקחת אלבום, להקשיב לו ולכתוב ביקורת שלילית - סבבה. לשמוע מה שכולם אומרים על כך שדרים ת'יאטר טכנוקרטים ואין להם רגש, ופשוט לחזור על זה עם ציטוטים מוצאים מהקשרם - לא סבבה. ד"א, אני מכיר הרבה חובבי ג'אז, בלוז ופסיכדליה שאוהבים מאד את המוסיקה של דרים ת'יאטר, כך שמה שאתה מתאר לא אומר שום דבר. אני גם מכיר חובבי מטאל, פיוז'ן ורוק מתקדם ששונאים אותם - אין פה איזושהי נוסחא. אתה גם רומז כאילו שבסגנונות שרשמת יש יותר 'רגש' וחובבי הסגנונות האלו מבינים יותר ב'רגש'. אני מקווה שאני לא צריך להסביר לך למה אני מוחה באופן מוחלט על הרמיזה הזו, נכון?

 

[FRANK ZAPPA1]

לא הוא שאמרתי

אין בסגנונות שרשמתי יותר רגש אבל לא תמצא הרבה חובבי בלוז פסיכדליה וגאז שמוצאים רגש אצל דרים ואם אתה מכיר כאלה אלו חריגים ביותר.לא טענתי לרגע אחד בעד או נגד דרים רק חוויתי דעה(למרות שבעיני זו אחת הלהקות היותר משעממות ששמעתי בכל שנותיי המוסיקליות אין שם כלום למעט אונניה של נגינה וסולן שנשמע כמו מיקסר מקולקל).

 

[orbiti]

זה די ברור

שאף להקה לא פונה לחובבי כל הסגנונות. אני מבטיח לך שאותם חובבי בלוז גם לא ימצאו הרבה רגש אצל בטהובן (או אצל כל להקה בסגנון אחר מזה שהם נוהגים להאזין). דרים ת'יאטר הם רק להקה אחת מתוך הרבה להקות, ואין לה בעלות על הרגש או על חוסר הרגש. כפי שכתבתי קודם - דרים ת'יאטר היא אחת הלהקות שמרגשות אותי מאד באופן אישי, ואין לזה שום קשר לעובדה שאני גם מתרגש ממוסיקה קלאסית, ג'אז, סוול והרבה ז'אנרים אחרים של מוסיקה. כמובן, אני מקבל את זה שאנשים לא יהנו ממוסיקה שאני אוהב, אבל יהיה נחמד אם למשל תכתוב דעה מפורטת על שיר\אלבום ששמעת. לדרים ת'יאטר יש הרבה אלבומים, ואפילו אני (בתור חובב של הלהקה) חושב שחלק מהמוסיקה שלהם משעממת, סתמית, ולפעמים אפילו ממש מכוערת.

 

[Rudess]

אייל אחי

חבל על המאמץ שאתה משקיע בהודעות שלך, אין לך עם מי לדבר פה.

 

[FRANK ZAPPA1]

אין עם מי לדבר כאן בוא בוא לפורום

של החולים שם כולם מסכימים עם כולם לגבי גדולתה של דרים שם כולם חולים דרים ועם רודס מתארח אצל בלקפילד מייד בלקפילד הופכת ללהקת פרוגרסיב גדולה שמקומה בפורום של דרים ובאתרי הפרוג רודס גם כנראה יתארח באלבום החדש של בריטני ספירס ואז גם היא תהפוך לפרוגרסיב שמקומה באתר החולים של דרים