האוטופיה של אלאניס
New member
ביקורת על so called chaos
כבר לא כועסת – אלאניס מוריסט, SO CALLED CHAOS. "אתה רואה כל דבר, אתה רואה כל חלק, אתה רואה את האור וגם אוהב את האופל שבי, רואה כל דבר שאני מתביישת בו, לא לכל דבר אתה מסתגל אבל אתה עדיין כאן" (מתוך "כל דבר") באלבומיה הקודמים אלאניס קיטרה על מאהבים חסרי פנים ולא אכפתיים ותקעה בהם פגיונות מילוליים. בחדש, מוריסט הכעוסה התמתנה. עשרה שירים חדשים, שהיא כתבה, מראים אותה מפויסת יותר, מחפשת שלווה ושקט נפשי. לא כועסת אבל עדיין אירונית."בכל פעם שאתה מרים את הקול, אני רואה דשא ירוק יותר" או: "כל התירוצים נעלו אותי בתוך התא שלי". כרגיל, הזמרת הקנדית מציעה למאזין להיכנס אל תא הוידויים שלה. הפעם השירים נובעים מבגרות, מראייה יותר מפוכחת של עצמה וסביבתה. פחות "מאשימה" ויותר מודעת לחולשותיה. ועם זאת, האלבום החדש טעון באמוציות לא פחות משני הקודמים. אלאניס היא דרמטית מעומק. מוזיקת הרוק מעבירה את הרגישויות שלה, וזה מה שמעבר להפקה מוזיקלית רגילה. אלאניס מצוינת בטיפול בטקסט: מקרינה אמת בהבעה ומודעות עצמית עמוקה. היא יודעת לעבור מרכות של פולק מיוזיק לדציבלים של רוק, אבל גם כאן נשארת מלודית להפליא. SO CALLED CHAOS הוא דוח פנימי על מצב נפשי עכשווי. אלאניס מנווטת את הזרימה הרגשית לאורך האלבום, בטונים ובשירים מגוונים, בין עוצמה מחוספסת לרכות לא מתחנחנת. זה מה שהופיע השבוע בעיתון. לא יודע מתי ולא יודע איזה, אחותי הביאה לי את זה אתמול גזור... אם זה יעזור או לא נראה לי שזה "24" של ידיעות אחרונות. בסה"כ הביקורת הזאת משבחת את אלאניס כתור יוצרת וב- SO CALLED CHAOS. שמה שהבנתי מרובכם מלא מאוכזבים, אני רק מתלהב ממנו משמיעה לשמיעה. (נ.ב. – מה שמודגש זה מה שאני בחרתי להדגיש, סבבה?)
כבר לא כועסת – אלאניס מוריסט, SO CALLED CHAOS. "אתה רואה כל דבר, אתה רואה כל חלק, אתה רואה את האור וגם אוהב את האופל שבי, רואה כל דבר שאני מתביישת בו, לא לכל דבר אתה מסתגל אבל אתה עדיין כאן" (מתוך "כל דבר") באלבומיה הקודמים אלאניס קיטרה על מאהבים חסרי פנים ולא אכפתיים ותקעה בהם פגיונות מילוליים. בחדש, מוריסט הכעוסה התמתנה. עשרה שירים חדשים, שהיא כתבה, מראים אותה מפויסת יותר, מחפשת שלווה ושקט נפשי. לא כועסת אבל עדיין אירונית."בכל פעם שאתה מרים את הקול, אני רואה דשא ירוק יותר" או: "כל התירוצים נעלו אותי בתוך התא שלי". כרגיל, הזמרת הקנדית מציעה למאזין להיכנס אל תא הוידויים שלה. הפעם השירים נובעים מבגרות, מראייה יותר מפוכחת של עצמה וסביבתה. פחות "מאשימה" ויותר מודעת לחולשותיה. ועם זאת, האלבום החדש טעון באמוציות לא פחות משני הקודמים. אלאניס היא דרמטית מעומק. מוזיקת הרוק מעבירה את הרגישויות שלה, וזה מה שמעבר להפקה מוזיקלית רגילה. אלאניס מצוינת בטיפול בטקסט: מקרינה אמת בהבעה ומודעות עצמית עמוקה. היא יודעת לעבור מרכות של פולק מיוזיק לדציבלים של רוק, אבל גם כאן נשארת מלודית להפליא. SO CALLED CHAOS הוא דוח פנימי על מצב נפשי עכשווי. אלאניס מנווטת את הזרימה הרגשית לאורך האלבום, בטונים ובשירים מגוונים, בין עוצמה מחוספסת לרכות לא מתחנחנת. זה מה שהופיע השבוע בעיתון. לא יודע מתי ולא יודע איזה, אחותי הביאה לי את זה אתמול גזור... אם זה יעזור או לא נראה לי שזה "24" של ידיעות אחרונות. בסה"כ הביקורת הזאת משבחת את אלאניס כתור יוצרת וב- SO CALLED CHAOS. שמה שהבנתי מרובכם מלא מאוכזבים, אני רק מתלהב ממנו משמיעה לשמיעה. (נ.ב. – מה שמודגש זה מה שאני בחרתי להדגיש, סבבה?)