ביקורת על Rock In Rio
בשנת 2001 איירון מיידן מופיעים באחד מהפסטיבלים הגדולים בעולם, אם לא הגדול ביותר: רוק בריו דה ז'נרו. אפילו בשביל אלים כמו מיידן, זה כבוד להשתתף בפסטיבל כזה עצום. למרבה הצער, גם אפסים כמו בריטני ספירס הופיעו בפסטיבל. אבל רק בהופעה של מיידן המתחם היה מפוצץ עד אפס מקום ורק על ההופעה של מיידן באמת דיברו. בשביל מיידן, להופיע מול קהל מפלצת של מאתים חמישים אלף ברזילים חולי נפש, רק הוכיח להם שהחזרה שלהם והדיסק החדש שלהם בזמנו (ברייב) הם ברכה לעולם. בשביל ותיקים כמו מיידן, להופיע בקאמבק עצום מול קהל עצום, רק העלה את האנדרנלין ואת הביטחון לקראת המשך סיבוב ההופעות שלהם ולקראת הוצאת דיסק חדש שיבוא כמה שנים אחרי (D.O.D). ההופעה נפתחה במוסיקה קלאסית יפייפיה ונשברה בריף עצום של אדריאן ובניגון השיר The Wicker Man. כשמיידן התפרצו לבמה, כנראה שהיו קרוב מאות הרוגים בקהל, כי הוא פשוט השתגע. אם חשבתם שאני הולך לתאר את כל ההופעה, טעות בידכם. אני לא עד כדי כך משועמם ובטח שלא באתי לשעמם אתכם. ההופעה הייתה במסגרת סיבוב ההופעות של הדיסק החדש (ברייב), וזו הייתה הרשימת שירים: The Wicker Man Ghost Of The Navigator Brave New World Wrathchild Two Minutes to Midnight Blood Brothers Sigh Of The Cross The Mercenary The Trooper Dream Of Mirrors The Clansman The Evil That Men Do Fear Of The Dark Iron Maiden The Number Of The Beast Hallowed Be Thy Name Sanctuary Run To The Hills מה מוזר ברשימה הזו? כן חברים ניחשתם נכון! יותר מדי שירים של ברייב, ויותר מדי שירים שפשוט לא קשורים לעולם. כנראה שסטיב שתה יותר מדי גינס בזמן שהוא כתב את הרשימה הזו. אז כן מיידן, אני מבין שאתם רוצים לפרסם את הדיסק החדש, וזה בסדר לשים הרבה שירים שלו, אבל למה שירים מעפנים. למה לעזאזל הם שמים את The Mercenary, במקום לשים את The Nomad? למה לשים את Blood Brothers, כשהם יכלו לשים את Revelations או את Children Of The Damned? ולמה, למה את Sigh Of The Cross?!?! למה!? אבל כן יש לי גם דברים טובים להגיד על בחירת השירים: לשים את שלושת השירים הראשונים בברייב זה היה רעיון אדיר. גם הסדר טוב וגם השירים הללו מכניסים המון אנדרנלין. Two Minuets תמיד טוב לשים כי זה אחד הטובים של מיידן אם לא הטוב ביותר. אבל היהלומים שבכתר: Run To The Hills ו Wrathchild! פשוט אדיר!!! גרסה החדשה שמיידן עשו לWrathchild עם שלושת הגיטריסטים במלוא העוצמה, פשוט הפכה את הגרסה הזו לאחת ההופעות הטובות שמיידן איי פעם נתנו! הקהל רצה לעשות לעצמו חאראקירי מרוב טירוף. מיידן שפוט התפוצצו על הבמה. לשים את Run To The Hills זה גאוני. שיר נוסטלגי וחביב מאוד על מעריצי מיידן, התקבל בטירוף על ידי הברזילים (גם שקית במבה הייתה מתקבלת בטירוף עם הפסיכופטים הללו) וכל המאתיים חמישים אלף, ללא יוצא מן הכלל, שרו. אם אני הייתי מארגן את רשימת השירים להופעה הזו,בראש של סטיב, זה מה שהייתי שם: The Wicker Man Ghost Of The Navigator Brave New World Wrathchild Two Minutes To Midnight Afraid To Shoot Strangers Seventh Son Of A Seventh Son The Nomad The Trooper Dream Of Mirrors The Clansman The Evil That Men Do Fear Of The Dark Iron Maiden The Number OF The Beast Hallowed Be Thy Name Prowler Run To The Hills עכשיו להופעה עצמה: ברוס נשמע טוב יותר מתמיד. הקול שלו נקי וקשוח, והוא מבצע את השירים בצורה מרשימה ביותר. אפילו שירים שהוא לא שר אותם במקור, הופכים לשירי דיקינסון מקוריים. The Clansman שבוצע במקור על ידי ביילי הזייפן, נשמע מדהים על ידי דיקינסון. בכלל, הרעיון בלשים את השיר הזה ברישמת השירים הוא טוב כי בסה"כ השיר פיצוץ. את Two Minutes To Midnight דיקינסון יכל לשיר הרבה יותר טוב. דיקינסון, בכל הופעה חיה, מאכזב בשחזור גדולתו של השיר כמו שהוא מוצג באלבום המקורי. אבל זו לא רק אשמת דיקינסון: הדיסטורשן של הגיטרות שהיה בריו, לא התאים לאופי השיר כמו באלבום המקורי. The WIcker Man נעשה עם המון המון אנדרנלין ובגלל זה שקול של דיקינסון לא כזה נקי. באופן כללי, התעצבנתי מהעובדה שסמית' לא ניגן מספיק סולואים בהופעה אבל זה היה ברור לי למה מאחר שלג'ניק פשוט לא היה מה לעשות אילו סמית' היה תופס יותר דומיננטיות. אז סלחתי להם על זה. אני חושב שזו ההופעה עם הכי הרבה אנדרנלין שראיתי של מיידן, ובעיקר של דיקינסון. בדונינגטון ב-92' היה נראה שדיקינסון עושה טובה שהוא בכלל מופיע. בליב אפטר דאת' ב-85 דיקינסון היה מטורף אבל לא היה לו הרבה מקום לנוע על הבמה כמו בריו, ובכלל, הטכנולוגיה של אז לא בדיוק אפשרה השתגעות על הבמה (מיקרופון עם חוטים, באמת!). אבל אני חושב שההופעה הזו היא אחת הטובות שמיידן עשו והרבה בזכותה הם אדירים גם באמצע העשור הנוכחי. כנראה שמיידן לא יקבלו עוד הרבה הזדמנויות שכאלה אבל טוב לדעת שכשהם מקבלים הזדמנות כזו, הם יודעים לנצל אותה יותר מדי טוב. בחירת השירים להופעה: 7.5/10 איכות השירים: 8.5/10 ההופעה באופן כללי: 9/10!
בשנת 2001 איירון מיידן מופיעים באחד מהפסטיבלים הגדולים בעולם, אם לא הגדול ביותר: רוק בריו דה ז'נרו. אפילו בשביל אלים כמו מיידן, זה כבוד להשתתף בפסטיבל כזה עצום. למרבה הצער, גם אפסים כמו בריטני ספירס הופיעו בפסטיבל. אבל רק בהופעה של מיידן המתחם היה מפוצץ עד אפס מקום ורק על ההופעה של מיידן באמת דיברו. בשביל מיידן, להופיע מול קהל מפלצת של מאתים חמישים אלף ברזילים חולי נפש, רק הוכיח להם שהחזרה שלהם והדיסק החדש שלהם בזמנו (ברייב) הם ברכה לעולם. בשביל ותיקים כמו מיידן, להופיע בקאמבק עצום מול קהל עצום, רק העלה את האנדרנלין ואת הביטחון לקראת המשך סיבוב ההופעות שלהם ולקראת הוצאת דיסק חדש שיבוא כמה שנים אחרי (D.O.D). ההופעה נפתחה במוסיקה קלאסית יפייפיה ונשברה בריף עצום של אדריאן ובניגון השיר The Wicker Man. כשמיידן התפרצו לבמה, כנראה שהיו קרוב מאות הרוגים בקהל, כי הוא פשוט השתגע. אם חשבתם שאני הולך לתאר את כל ההופעה, טעות בידכם. אני לא עד כדי כך משועמם ובטח שלא באתי לשעמם אתכם. ההופעה הייתה במסגרת סיבוב ההופעות של הדיסק החדש (ברייב), וזו הייתה הרשימת שירים: The Wicker Man Ghost Of The Navigator Brave New World Wrathchild Two Minutes to Midnight Blood Brothers Sigh Of The Cross The Mercenary The Trooper Dream Of Mirrors The Clansman The Evil That Men Do Fear Of The Dark Iron Maiden The Number Of The Beast Hallowed Be Thy Name Sanctuary Run To The Hills מה מוזר ברשימה הזו? כן חברים ניחשתם נכון! יותר מדי שירים של ברייב, ויותר מדי שירים שפשוט לא קשורים לעולם. כנראה שסטיב שתה יותר מדי גינס בזמן שהוא כתב את הרשימה הזו. אז כן מיידן, אני מבין שאתם רוצים לפרסם את הדיסק החדש, וזה בסדר לשים הרבה שירים שלו, אבל למה שירים מעפנים. למה לעזאזל הם שמים את The Mercenary, במקום לשים את The Nomad? למה לשים את Blood Brothers, כשהם יכלו לשים את Revelations או את Children Of The Damned? ולמה, למה את Sigh Of The Cross?!?! למה!? אבל כן יש לי גם דברים טובים להגיד על בחירת השירים: לשים את שלושת השירים הראשונים בברייב זה היה רעיון אדיר. גם הסדר טוב וגם השירים הללו מכניסים המון אנדרנלין. Two Minuets תמיד טוב לשים כי זה אחד הטובים של מיידן אם לא הטוב ביותר. אבל היהלומים שבכתר: Run To The Hills ו Wrathchild! פשוט אדיר!!! גרסה החדשה שמיידן עשו לWrathchild עם שלושת הגיטריסטים במלוא העוצמה, פשוט הפכה את הגרסה הזו לאחת ההופעות הטובות שמיידן איי פעם נתנו! הקהל רצה לעשות לעצמו חאראקירי מרוב טירוף. מיידן שפוט התפוצצו על הבמה. לשים את Run To The Hills זה גאוני. שיר נוסטלגי וחביב מאוד על מעריצי מיידן, התקבל בטירוף על ידי הברזילים (גם שקית במבה הייתה מתקבלת בטירוף עם הפסיכופטים הללו) וכל המאתיים חמישים אלף, ללא יוצא מן הכלל, שרו. אם אני הייתי מארגן את רשימת השירים להופעה הזו,בראש של סטיב, זה מה שהייתי שם: The Wicker Man Ghost Of The Navigator Brave New World Wrathchild Two Minutes To Midnight Afraid To Shoot Strangers Seventh Son Of A Seventh Son The Nomad The Trooper Dream Of Mirrors The Clansman The Evil That Men Do Fear Of The Dark Iron Maiden The Number OF The Beast Hallowed Be Thy Name Prowler Run To The Hills עכשיו להופעה עצמה: ברוס נשמע טוב יותר מתמיד. הקול שלו נקי וקשוח, והוא מבצע את השירים בצורה מרשימה ביותר. אפילו שירים שהוא לא שר אותם במקור, הופכים לשירי דיקינסון מקוריים. The Clansman שבוצע במקור על ידי ביילי הזייפן, נשמע מדהים על ידי דיקינסון. בכלל, הרעיון בלשים את השיר הזה ברישמת השירים הוא טוב כי בסה"כ השיר פיצוץ. את Two Minutes To Midnight דיקינסון יכל לשיר הרבה יותר טוב. דיקינסון, בכל הופעה חיה, מאכזב בשחזור גדולתו של השיר כמו שהוא מוצג באלבום המקורי. אבל זו לא רק אשמת דיקינסון: הדיסטורשן של הגיטרות שהיה בריו, לא התאים לאופי השיר כמו באלבום המקורי. The WIcker Man נעשה עם המון המון אנדרנלין ובגלל זה שקול של דיקינסון לא כזה נקי. באופן כללי, התעצבנתי מהעובדה שסמית' לא ניגן מספיק סולואים בהופעה אבל זה היה ברור לי למה מאחר שלג'ניק פשוט לא היה מה לעשות אילו סמית' היה תופס יותר דומיננטיות. אז סלחתי להם על זה. אני חושב שזו ההופעה עם הכי הרבה אנדרנלין שראיתי של מיידן, ובעיקר של דיקינסון. בדונינגטון ב-92' היה נראה שדיקינסון עושה טובה שהוא בכלל מופיע. בליב אפטר דאת' ב-85 דיקינסון היה מטורף אבל לא היה לו הרבה מקום לנוע על הבמה כמו בריו, ובכלל, הטכנולוגיה של אז לא בדיוק אפשרה השתגעות על הבמה (מיקרופון עם חוטים, באמת!). אבל אני חושב שההופעה הזו היא אחת הטובות שמיידן עשו והרבה בזכותה הם אדירים גם באמצע העשור הנוכחי. כנראה שמיידן לא יקבלו עוד הרבה הזדמנויות שכאלה אבל טוב לדעת שכשהם מקבלים הזדמנות כזו, הם יודעים לנצל אותה יותר מדי טוב. בחירת השירים להופעה: 7.5/10 איכות השירים: 8.5/10 ההופעה באופן כללי: 9/10!
