ביקורת ספר - מקלט
רבות נאמר על האלפים ברומח הדרקון. בדרך כלל, הם מצליחים למות מוות גיבורים ברגע האחרון של הסיפור וכולם בוכים שעוד אחד הלך, בדרך כלל מישהו מלווה את הסצינה בנגינה על נבל (עדיף שזה יהיה אלף ולא קנדר). טרילוגיית ממלכות האלפים של תומפסון וקרטר שינתה את הקונספט לחלוטין. במקום שיהיו דמויות משנה בסדרות, בני האנוש הפכו לדמויות משנה וניתנה לקוראים הצצה נדירה לנעשה בתוך ממלכות האלפים: סילבנסטי וקואלינסטי. הטרילוגייה נחשבה לאחת הטובות של רומח הדרקון (גם אני ממליץ עליה) ולאחרונה היא יצאה בהוצאה מחודשת, אז כולם לרוץ ולקרוא. אך לא התכנסנו היום לשם כך! קרוב לעשור לאחר הוצאת הטרילוגייה הראשונה, תומפסון וקרטר חוזרים לספר את המשך קורותיו של הגזע האלפי והפעם לאחר מלחמת הנשמות ששינתה את העולם מהקצה על לקצה. מרגע זה, אני מצטער, עלי לכתוב מעט ספויילרים על מלחמת הנשמות, מכיוון שאין דרך אחרת לתאר את העלילה או מה מתרחש בקרין. אז מי שלא עדיין את מלחמת הנשמות, אז שירוץ מיד ויקרא ואז שיקרא את הביקורת. אז להלן מרווח ספויילרים ואז ההמשך. ס פ ו י י ל ר יופי. הממשיך לקרוא על אחריותו בלבד. העולם לאחר מלחמת הנשמות פילג את גזעי העולם (כך לפחות חושבים הסופרים). הטרילוגיות החדשות עוסקות בגזעים המיוחדים של רומח הדרקון ובדרך בה הם משתלבים והגורל שלהם מתחיל להיות ברור יותר ויותר. הטרילוגייה הראשונה עסקה במינוטאורים (מלחמות המינוטאורים) והפלישה שלהם אל קרין, השנייה על בני האנוש (עליית סולאמניה), שהופך את בני האנוש לגזעה המפותח ביותר טכנולוגית, טרילוגיית התלמידה האפלה, שמסביר יותר על תפקיד האלים לאחר המלחמה, ומראה שהם גם מעין גזע בפני עצמו ועכשיו הטרילוגייה האחרונה שיצאה עד כה והיא "גלות האלפים". לאחר סוף מלחמת הנשמות, האלפים של קואלינסטים מאבדים את עיר בירתם קואלינוסט לדרקונית הנוראה בריל ואת היער לגובלינים ולקפטין סמובל הנפשע ואילו הסילבנסטי מאבדים את יערותיהם לטובת המינוטאורים שמנצלים את הקרב על סנקטיון על מנת להתקיף אותה חזיתית ולכבוש אותה. במהלך אחד, שתי ממלכות האלפים נופלות, וגזעי האלפים נשארים מחוסרי מולדת ובית. האם הם ימצאו פתרון? האם האלפים יצליחו להמשיך כגזע או שנגזר עליהם למות? כל זאת ועוד בביקורת על הספר: מקלט - גלות האלפים ספר מס' 1, מאת פול תומפסון וטוניה קרטר העלילה: הזמן הוא שש שנים לאחר סוף מלחמת הנשמות, והאלפים עדיין לא מצאו מולדת, אבל מצאו מקום לגור בו. האלפים התיישבו בארץ כור, ארץ שנראה כאילו נלקחה מסיפורי ארץ לילה ולילה, הרבה שמות ערביים, וזירים מרושעים, נוודי מדבר, אך אין שטיחים מעופפים. החאן האכזר של ארץ כור מתיר לאלפים להקים את עיא האוהלים שלהם מחוץ לעיר בירתו, כורי-חאן, אך מתנהג בהם באכזריות וסוחט מהם כופר עצום על השהות במולדתו. בינתיים, קריאן, הידועה בכינוי הלביאה ואישתו של גילתאס, דובר השמש והכוכבים החדש, מנסה לכבוש מחדש את סילבנוסט, אך ללא הצלחה. לאחר עוד התקפה כושלת, שגובה חיי אלפים יקרים מפז, גילתאס מחליט שאין זו העת לכבוש את סילבנוסט או את קואלינוסט, אלא למצוא לעם האלפי מולדת חדשה, מקום בו הם יהיו מסוגלים למצוא מקלט. גילתאס מוצא מפה עתיקה אשר מורה על עמק בודי וחשאי הנקרא אינאת'-וקנטי, עמק השקט, אשר נמצא בקצה המדבר הלוהט, אך רבים לא מכירים אותו. הוא מחליט שזהו היעד של העם האלפי. הוא שולח את קריאן כדי לגלות עוד על העמק ומסע זה ישנה את גורל העם האלפי, מכיוון שהדברים שהם ימצאו בעמק יכולים לגרום לאלפים להיות הגזע העוצמתי ביותר על פני קרין, או להשמיד אותם כליל. הטוב: האם כבר אמרתי כמה חשובה כתיבה טובה? ובכן, זה חשוב. תומפסון וקרטר ממשיכים לכתוב על עולם רומח הדרקון לאחר טרילוגיית ארגות' הנהדרת, והפעם הם חוזרים לנושא הטוב עליהם: האלפים של קרין. אנחנו מתוודעים שוב לדמויות האהובות ממלחמת הנשמות, כמו גילתאס, קריאן ופלאנשט ומגלים דמויות חדשות. אהבתי מאוד את הידיעה של הסופרים בנוגע לעולם. הדמויות שהם כותבים הם חלק מהעולם עצמו ושומרות על המהות שהיתה להם ממלחמת הנשמות. גילתאס מנסה להיות המנהיג של העם המפולג ומשלם מחיר יקר על החלטותיו. קריאן, חמומת מוח כתמיד, תגרום הרבה צרות פוליטיות לבעלה ופלאנשט מנסה לשמור על התרבות בין פראי האדם. בסצינה מבדחת מאוד, הוא גוער באלף צעיר, על כך שאין לו מטפחת ומלמד אותו נימוסים והליכות. העלילה מאוד מותחת ונמשכת אל הימים הראשונים של הממלכה האלפית ואנחנו מקבלים טעימה קלה מפרק זמן בהיסטוריה שכמעט לא סופר עליו. הרע: לספר אין סוף. זה נכון שהוא קרוב לארבע מאות עמודים, אבל הסוף היה די מאולץ. הייתי מוכן לקרוא עוד 20-30 עמודים ושהסוף ייגמר בצורה טובה. יש עוד קטע אחד במהלך הספר שבו אנחנו מגלים מה מתרחש בעמק השקט על ידי חלום, ולפי דעתי הוא פשוט הורס, מכיוון שזאת דרך די מטומטמת לספר מה התרחש. המכוער: חיית מדבר. יצור לא מוכר כל כך של רומח הדרקון, אשר מסוגל לחסל צבאות ועושה כך. לידיעת השה"מים: מי שרוצה לחסל חבורה, לחפש ומיד את הסטטיסטיקות של הדבר הזה! לסיכום: לפי דעתי, זהו הספר הטוב ביותר בינתיים התרחש לאחר מלחמת הנשמות. מאוד אהבתי אותו והייתי במצח כמעט כל כולו. מומלץ בחום ומקבל ציון של 9 מתוך 10 בסולם סטראד, מכיוון ש-10 יכולים לקבל רק וייס והיקמן. בקרוב (כך אני מקווה), אסיים את הספר השני בטרילוגיית המינוטאורים של נאק ואכתוב אליה ביקורת, בינתיים אחזור לעולמות אחרים, כמו כדור הארץ, ואמצא שם דרכי.
רבות נאמר על האלפים ברומח הדרקון. בדרך כלל, הם מצליחים למות מוות גיבורים ברגע האחרון של הסיפור וכולם בוכים שעוד אחד הלך, בדרך כלל מישהו מלווה את הסצינה בנגינה על נבל (עדיף שזה יהיה אלף ולא קנדר). טרילוגיית ממלכות האלפים של תומפסון וקרטר שינתה את הקונספט לחלוטין. במקום שיהיו דמויות משנה בסדרות, בני האנוש הפכו לדמויות משנה וניתנה לקוראים הצצה נדירה לנעשה בתוך ממלכות האלפים: סילבנסטי וקואלינסטי. הטרילוגייה נחשבה לאחת הטובות של רומח הדרקון (גם אני ממליץ עליה) ולאחרונה היא יצאה בהוצאה מחודשת, אז כולם לרוץ ולקרוא. אך לא התכנסנו היום לשם כך! קרוב לעשור לאחר הוצאת הטרילוגייה הראשונה, תומפסון וקרטר חוזרים לספר את המשך קורותיו של הגזע האלפי והפעם לאחר מלחמת הנשמות ששינתה את העולם מהקצה על לקצה. מרגע זה, אני מצטער, עלי לכתוב מעט ספויילרים על מלחמת הנשמות, מכיוון שאין דרך אחרת לתאר את העלילה או מה מתרחש בקרין. אז מי שלא עדיין את מלחמת הנשמות, אז שירוץ מיד ויקרא ואז שיקרא את הביקורת. אז להלן מרווח ספויילרים ואז ההמשך. ס פ ו י י ל ר יופי. הממשיך לקרוא על אחריותו בלבד. העולם לאחר מלחמת הנשמות פילג את גזעי העולם (כך לפחות חושבים הסופרים). הטרילוגיות החדשות עוסקות בגזעים המיוחדים של רומח הדרקון ובדרך בה הם משתלבים והגורל שלהם מתחיל להיות ברור יותר ויותר. הטרילוגייה הראשונה עסקה במינוטאורים (מלחמות המינוטאורים) והפלישה שלהם אל קרין, השנייה על בני האנוש (עליית סולאמניה), שהופך את בני האנוש לגזעה המפותח ביותר טכנולוגית, טרילוגיית התלמידה האפלה, שמסביר יותר על תפקיד האלים לאחר המלחמה, ומראה שהם גם מעין גזע בפני עצמו ועכשיו הטרילוגייה האחרונה שיצאה עד כה והיא "גלות האלפים". לאחר סוף מלחמת הנשמות, האלפים של קואלינסטים מאבדים את עיר בירתם קואלינוסט לדרקונית הנוראה בריל ואת היער לגובלינים ולקפטין סמובל הנפשע ואילו הסילבנסטי מאבדים את יערותיהם לטובת המינוטאורים שמנצלים את הקרב על סנקטיון על מנת להתקיף אותה חזיתית ולכבוש אותה. במהלך אחד, שתי ממלכות האלפים נופלות, וגזעי האלפים נשארים מחוסרי מולדת ובית. האם הם ימצאו פתרון? האם האלפים יצליחו להמשיך כגזע או שנגזר עליהם למות? כל זאת ועוד בביקורת על הספר: מקלט - גלות האלפים ספר מס' 1, מאת פול תומפסון וטוניה קרטר העלילה: הזמן הוא שש שנים לאחר סוף מלחמת הנשמות, והאלפים עדיין לא מצאו מולדת, אבל מצאו מקום לגור בו. האלפים התיישבו בארץ כור, ארץ שנראה כאילו נלקחה מסיפורי ארץ לילה ולילה, הרבה שמות ערביים, וזירים מרושעים, נוודי מדבר, אך אין שטיחים מעופפים. החאן האכזר של ארץ כור מתיר לאלפים להקים את עיא האוהלים שלהם מחוץ לעיר בירתו, כורי-חאן, אך מתנהג בהם באכזריות וסוחט מהם כופר עצום על השהות במולדתו. בינתיים, קריאן, הידועה בכינוי הלביאה ואישתו של גילתאס, דובר השמש והכוכבים החדש, מנסה לכבוש מחדש את סילבנוסט, אך ללא הצלחה. לאחר עוד התקפה כושלת, שגובה חיי אלפים יקרים מפז, גילתאס מחליט שאין זו העת לכבוש את סילבנוסט או את קואלינוסט, אלא למצוא לעם האלפי מולדת חדשה, מקום בו הם יהיו מסוגלים למצוא מקלט. גילתאס מוצא מפה עתיקה אשר מורה על עמק בודי וחשאי הנקרא אינאת'-וקנטי, עמק השקט, אשר נמצא בקצה המדבר הלוהט, אך רבים לא מכירים אותו. הוא מחליט שזהו היעד של העם האלפי. הוא שולח את קריאן כדי לגלות עוד על העמק ומסע זה ישנה את גורל העם האלפי, מכיוון שהדברים שהם ימצאו בעמק יכולים לגרום לאלפים להיות הגזע העוצמתי ביותר על פני קרין, או להשמיד אותם כליל. הטוב: האם כבר אמרתי כמה חשובה כתיבה טובה? ובכן, זה חשוב. תומפסון וקרטר ממשיכים לכתוב על עולם רומח הדרקון לאחר טרילוגיית ארגות' הנהדרת, והפעם הם חוזרים לנושא הטוב עליהם: האלפים של קרין. אנחנו מתוודעים שוב לדמויות האהובות ממלחמת הנשמות, כמו גילתאס, קריאן ופלאנשט ומגלים דמויות חדשות. אהבתי מאוד את הידיעה של הסופרים בנוגע לעולם. הדמויות שהם כותבים הם חלק מהעולם עצמו ושומרות על המהות שהיתה להם ממלחמת הנשמות. גילתאס מנסה להיות המנהיג של העם המפולג ומשלם מחיר יקר על החלטותיו. קריאן, חמומת מוח כתמיד, תגרום הרבה צרות פוליטיות לבעלה ופלאנשט מנסה לשמור על התרבות בין פראי האדם. בסצינה מבדחת מאוד, הוא גוער באלף צעיר, על כך שאין לו מטפחת ומלמד אותו נימוסים והליכות. העלילה מאוד מותחת ונמשכת אל הימים הראשונים של הממלכה האלפית ואנחנו מקבלים טעימה קלה מפרק זמן בהיסטוריה שכמעט לא סופר עליו. הרע: לספר אין סוף. זה נכון שהוא קרוב לארבע מאות עמודים, אבל הסוף היה די מאולץ. הייתי מוכן לקרוא עוד 20-30 עמודים ושהסוף ייגמר בצורה טובה. יש עוד קטע אחד במהלך הספר שבו אנחנו מגלים מה מתרחש בעמק השקט על ידי חלום, ולפי דעתי הוא פשוט הורס, מכיוון שזאת דרך די מטומטמת לספר מה התרחש. המכוער: חיית מדבר. יצור לא מוכר כל כך של רומח הדרקון, אשר מסוגל לחסל צבאות ועושה כך. לידיעת השה"מים: מי שרוצה לחסל חבורה, לחפש ומיד את הסטטיסטיקות של הדבר הזה! לסיכום: לפי דעתי, זהו הספר הטוב ביותר בינתיים התרחש לאחר מלחמת הנשמות. מאוד אהבתי אותו והייתי במצח כמעט כל כולו. מומלץ בחום ומקבל ציון של 9 מתוך 10 בסולם סטראד, מכיוון ש-10 יכולים לקבל רק וייס והיקמן. בקרוב (כך אני מקווה), אסיים את הספר השני בטרילוגיית המינוטאורים של נאק ואכתוב אליה ביקורת, בינתיים אחזור לעולמות אחרים, כמו כדור הארץ, ואמצא שם דרכי.
