ביקורת לדיסק Dead Ringer של RJD2
טוב ישבתי והשקעתי שעה בלכתוב הביקורת. פעם השקעתי שעתיים בביקורת בתקופת היפ-הופ ישראל, היום שעה. עדיין השקעתי ואני יודע שזה יירד למטה כ"כ מהר אבל שיהיה, העיקר שאדם אחד באמת ישמע ויהנה מהדיסק, כן הדברים הקטנים האלה עושים לי טוב
זה מוקדש לך נודל יקרה בתקווה שתקראי ואולי גם תכתבי בעתיד המלצות וביקורות פה! RJD2 - Dead Ringer ביקורת מאת פלג "וולאטייל" סמסון. ---------------------------------------------------------------------- אני אפתח את הביקורת בציטוט שאולי יחסוך לי לתאר איזה סוג מוזיקה RJD2 עושה: "Wow. This is like what Moby’s album should sound like.” - ?uestlove from the roots אויש וכמה הוא צודק... RJD2 הוא מפיק היפ-הופ (המפיק של MHz ושל Blueprint שהולך לצאת לו אלבום שעונה לשם Soul Position). הוא גם חתום בחברת התקליטים העצמאית שעושה חיל בארצות הברית בכלליות ובניו-יורק בפרט: Def Jux (החברה של EL-P לשעבר Company Flow שהוציאה את האלבומים The Cold Vain של Cannibal Ox ואת Fantasitic Damage של EL-P 2 אלבומים מאוד מעורכים ומהוללים ע"י הביקורות). הדיסק כשלעצמו הוא ברובו אינסטרומנטלי, והעטיפה שלו היא העטיפה הכי מושקעת שראיתי בשנה האחרונה... אז אחרי שעברנו על הפרטים היותר שטחיים בואו נעבור למוזיקה. The Horror - ואנחנו מתחילים בנעימה שמזכירה איזה סרט של מרגלים. מאוד קצבית גורמת לנענוע צוואר כבד ועושה טוב! הרבה סימפולי דיבורים באמצע שמוסיפים דווקא פן מוזיקלי לשיר... כבר על ההתחלה רואים ש - RJD2 הוא מין הכלאה מקורית למדי בין DJ Shadow, Moby עם קצת DJ Krush וואדים בתוכו... מה שאומר שהוא הכלאה של כולם בפיתה (בצורה מפתיעה ללא חמוצים). Smoke and Mirrors - אחרי הטראק היחסית שמח מגיע טראק סטייל מובי... טראק דרמטי למדי. אחרי 50 שניות של פתיחה נופל הביט והסמפל הקולי והמלא סול "who knows what tommrow will bring".ההפקה המוזיקלית פשוט יפהפייה לחלוטין... RJD2לא משאיר אותנו על ביט סטטי הוא זז לכל מיני מקומות לא צפויים. פתאום באמצע השיר נכנס סימפול של אישה לשיר שמעודד את הסימפול של הגבר המדוכא - "Everything going to be alright". Good Times Roll Pt 2 - פה אנחנו נכנסים לעוד טראק שמח למדי ושוב הוא נפתח בקטע נשמה לא מוכר (לפחות לא לי). הביט שמח. ומאוד חי... פתאום באמצע השיר בא Distortion גרובי כזה שמוסיף לביט גרוביות וכל מיני ג´אמים עם התופים, סקר´צים וצלילים אחרים לא מזוהים... פשוט לא ייאמן איך הוא משנה כיוון לביט פתאום. איך שלא יש לשיר הזה צליל אולדסקולי-פאנקי כזה. Final Frontier Ft. Blueprint - עכשיו הגענו לשיר הראשון עם ראפר (יש רק 3 באלבום). וכל מה שיש לי להגיד זה שיש למה לחכות מהפרוייקט המשותף של השניים העונה לשם The Soul Position. בלופרינט זורק את חרוזי השוויץ בצורה המיוחדת שלו ו - RJD2 תורם אחד מהביטים הטובים שלו. Ghostwriter - פה יש לנו ביט די Mellow שנפתח עם גיטרות ממשיך כרגיל אצל RJD2 לקטע סול נוסף... לאט לאט נוספים עוד צלילים לחינגה והביט תופס חיים בגדול! ומשם ממשיך לכל מיני כיוונים... Cut Out to Fl - מה שמתחיל בסימפול של גבר שמדבר עם חברה שלו. הופך לאט לאט להישמע אחד מהטראקים החמוצים מתוקים האלה כאשר חצוצרות נכנסות לסלט המוזיקלי של RJD2... נוספים אליהם סק´רצים עצבניים וגיטרות אר אנד בי כאלה ואז בסוף חוזרת הרגשה של נופש לביט. F.H.H. Ft. Jakki - הגענו לעוד טראק עם ראפ... בזמן שברקע מהמהמות נשים והאורגן החשמלי של RJD2 פולט מארש מפחיד למדי, Jakki The Mothamouth, מביא שיר היפ-הופ עצבני ומלא זעם על הבינוניות שההיפ-הופ שקע לתוכה - "And all the real heads screams fuck hiphop until this mediocre bullshit stops " . Shot in the Dark - עברנו לעוד טראק קצר ו - Moody שנפתח בסימפולים של Kill ועובר למספר סימפולים של דיבורים שנותנים אווירה של סרט מתח ישן. Chicken-Bone Circuit - כאן הגענו לדובדבן לא קטן. תופים עצבניים ומעולים שנשמעים חיים בזמן שברקע הסינטיסייזר נותן את התון ואז גם הפסנתר נכנס. מדי פעם חצוצרות סטייל קראש קופצות. וכמובן סימפולים למינהם... הם שיוצרים בסופו של דבר את אחד הקטעים היותר טובים באלבום. The Proxy - אין לי הרבה מה להגיד עליו טראק צ´יל אאוטי למדי. 2 More Dead - כאן מגיע טראק שבו מוביל הפסנטר פנימה עם סימפול כרגיל של סול באמצע השיר פתאום הביט מתחיל להישמע כמו הנעימה של רוקי וחוטף סנוקרת רצינית שכנראה מוסיפה לקצב ומכניסה אותנו בס´קרצים לסימפול סול חדש. Take the Picture Off - פה RJD2 מראה לנו את כישורי הסק´רצינג שלו (שמרשימים מאוד). Silver Fox - תופים אנרגטים כפולים, גיטרות והרבה סול מכניסות אותנו לטראק הזה שבדקה ושבע נותן לנו מנה קטנה של קטע סיני כזה מוכר. והנה נכנסת האישה השרה, כרגיל סלט רציני. עם כל מיני תוספות שלא ידעת שתקבל, קטע יפהפה ומפתיע כרגיל. June Ft. Copywrite - מפה אנחנו מגיעים לקטע השלישי עם ראפר, כאן RJD2 חבר ל -Copywrite (מ - MHz). ועל הביט המדהים הזה Copywrite מביא 2 בתים רציניים (עם הפרש די גדול בינהם לתת למוזיקה לעשות את שלה) שזה דבר נדיר אצלו. פשוט אין מילים טראק נפלא עד מאוד. Work - הטראק הסוגר את האלבום נשמע כמו שיר סול קלאסי משנות השבעים המאוחרות, עם הפקה ברוח התקופה. טראק בונוס - אחרי Work מגיע טראק בונוס מאוד ג´אזי עם הרבה כלי נשיפה וסמפל "Cause i need you baby, oh how i miss you baby" קטע יפהפה שבהבדל מרוב קטעי הבונוס הוא באמת בונוס שכיף לקבל! סיכום כללי : RJD2 יהיה הלהיט הבא, ללא ספק עם התמיכה של חברת התקליטים העצמאית המעורכת ביותר בשוק ההיפ-הופ בארצות הברית. עם כישרון ענק ומדהים כזה, ואלבום בכורה קלאסי בכל המובנים... אין מה להגיד... הוא הולך להתפוצץ. RJD2 לוקח את המאזין למסע עשיר ברגשות ומוזיקה, האווירות משתנות לא רק בין שיר לשיר אלה בתוך שירים. מה שלא יהיה זו מוזיקה יפה/טובה/חכמה/מושקעת - לסמן את התשובות המתאימות? כולן נכונות!
טוב ישבתי והשקעתי שעה בלכתוב הביקורת. פעם השקעתי שעתיים בביקורת בתקופת היפ-הופ ישראל, היום שעה. עדיין השקעתי ואני יודע שזה יירד למטה כ"כ מהר אבל שיהיה, העיקר שאדם אחד באמת ישמע ויהנה מהדיסק, כן הדברים הקטנים האלה עושים לי טוב
זה מוקדש לך נודל יקרה בתקווה שתקראי ואולי גם תכתבי בעתיד המלצות וביקורות פה! RJD2 - Dead Ringer ביקורת מאת פלג "וולאטייל" סמסון. ---------------------------------------------------------------------- אני אפתח את הביקורת בציטוט שאולי יחסוך לי לתאר איזה סוג מוזיקה RJD2 עושה: "Wow. This is like what Moby’s album should sound like.” - ?uestlove from the roots אויש וכמה הוא צודק... RJD2 הוא מפיק היפ-הופ (המפיק של MHz ושל Blueprint שהולך לצאת לו אלבום שעונה לשם Soul Position). הוא גם חתום בחברת התקליטים העצמאית שעושה חיל בארצות הברית בכלליות ובניו-יורק בפרט: Def Jux (החברה של EL-P לשעבר Company Flow שהוציאה את האלבומים The Cold Vain של Cannibal Ox ואת Fantasitic Damage של EL-P 2 אלבומים מאוד מעורכים ומהוללים ע"י הביקורות). הדיסק כשלעצמו הוא ברובו אינסטרומנטלי, והעטיפה שלו היא העטיפה הכי מושקעת שראיתי בשנה האחרונה... אז אחרי שעברנו על הפרטים היותר שטחיים בואו נעבור למוזיקה. The Horror - ואנחנו מתחילים בנעימה שמזכירה איזה סרט של מרגלים. מאוד קצבית גורמת לנענוע צוואר כבד ועושה טוב! הרבה סימפולי דיבורים באמצע שמוסיפים דווקא פן מוזיקלי לשיר... כבר על ההתחלה רואים ש - RJD2 הוא מין הכלאה מקורית למדי בין DJ Shadow, Moby עם קצת DJ Krush וואדים בתוכו... מה שאומר שהוא הכלאה של כולם בפיתה (בצורה מפתיעה ללא חמוצים). Smoke and Mirrors - אחרי הטראק היחסית שמח מגיע טראק סטייל מובי... טראק דרמטי למדי. אחרי 50 שניות של פתיחה נופל הביט והסמפל הקולי והמלא סול "who knows what tommrow will bring".ההפקה המוזיקלית פשוט יפהפייה לחלוטין... RJD2לא משאיר אותנו על ביט סטטי הוא זז לכל מיני מקומות לא צפויים. פתאום באמצע השיר נכנס סימפול של אישה לשיר שמעודד את הסימפול של הגבר המדוכא - "Everything going to be alright". Good Times Roll Pt 2 - פה אנחנו נכנסים לעוד טראק שמח למדי ושוב הוא נפתח בקטע נשמה לא מוכר (לפחות לא לי). הביט שמח. ומאוד חי... פתאום באמצע השיר בא Distortion גרובי כזה שמוסיף לביט גרוביות וכל מיני ג´אמים עם התופים, סקר´צים וצלילים אחרים לא מזוהים... פשוט לא ייאמן איך הוא משנה כיוון לביט פתאום. איך שלא יש לשיר הזה צליל אולדסקולי-פאנקי כזה. Final Frontier Ft. Blueprint - עכשיו הגענו לשיר הראשון עם ראפר (יש רק 3 באלבום). וכל מה שיש לי להגיד זה שיש למה לחכות מהפרוייקט המשותף של השניים העונה לשם The Soul Position. בלופרינט זורק את חרוזי השוויץ בצורה המיוחדת שלו ו - RJD2 תורם אחד מהביטים הטובים שלו. Ghostwriter - פה יש לנו ביט די Mellow שנפתח עם גיטרות ממשיך כרגיל אצל RJD2 לקטע סול נוסף... לאט לאט נוספים עוד צלילים לחינגה והביט תופס חיים בגדול! ומשם ממשיך לכל מיני כיוונים... Cut Out to Fl - מה שמתחיל בסימפול של גבר שמדבר עם חברה שלו. הופך לאט לאט להישמע אחד מהטראקים החמוצים מתוקים האלה כאשר חצוצרות נכנסות לסלט המוזיקלי של RJD2... נוספים אליהם סק´רצים עצבניים וגיטרות אר אנד בי כאלה ואז בסוף חוזרת הרגשה של נופש לביט. F.H.H. Ft. Jakki - הגענו לעוד טראק עם ראפ... בזמן שברקע מהמהמות נשים והאורגן החשמלי של RJD2 פולט מארש מפחיד למדי, Jakki The Mothamouth, מביא שיר היפ-הופ עצבני ומלא זעם על הבינוניות שההיפ-הופ שקע לתוכה - "And all the real heads screams fuck hiphop until this mediocre bullshit stops " . Shot in the Dark - עברנו לעוד טראק קצר ו - Moody שנפתח בסימפולים של Kill ועובר למספר סימפולים של דיבורים שנותנים אווירה של סרט מתח ישן. Chicken-Bone Circuit - כאן הגענו לדובדבן לא קטן. תופים עצבניים ומעולים שנשמעים חיים בזמן שברקע הסינטיסייזר נותן את התון ואז גם הפסנתר נכנס. מדי פעם חצוצרות סטייל קראש קופצות. וכמובן סימפולים למינהם... הם שיוצרים בסופו של דבר את אחד הקטעים היותר טובים באלבום. The Proxy - אין לי הרבה מה להגיד עליו טראק צ´יל אאוטי למדי. 2 More Dead - כאן מגיע טראק שבו מוביל הפסנטר פנימה עם סימפול כרגיל של סול באמצע השיר פתאום הביט מתחיל להישמע כמו הנעימה של רוקי וחוטף סנוקרת רצינית שכנראה מוסיפה לקצב ומכניסה אותנו בס´קרצים לסימפול סול חדש. Take the Picture Off - פה RJD2 מראה לנו את כישורי הסק´רצינג שלו (שמרשימים מאוד). Silver Fox - תופים אנרגטים כפולים, גיטרות והרבה סול מכניסות אותנו לטראק הזה שבדקה ושבע נותן לנו מנה קטנה של קטע סיני כזה מוכר. והנה נכנסת האישה השרה, כרגיל סלט רציני. עם כל מיני תוספות שלא ידעת שתקבל, קטע יפהפה ומפתיע כרגיל. June Ft. Copywrite - מפה אנחנו מגיעים לקטע השלישי עם ראפר, כאן RJD2 חבר ל -Copywrite (מ - MHz). ועל הביט המדהים הזה Copywrite מביא 2 בתים רציניים (עם הפרש די גדול בינהם לתת למוזיקה לעשות את שלה) שזה דבר נדיר אצלו. פשוט אין מילים טראק נפלא עד מאוד. Work - הטראק הסוגר את האלבום נשמע כמו שיר סול קלאסי משנות השבעים המאוחרות, עם הפקה ברוח התקופה. טראק בונוס - אחרי Work מגיע טראק בונוס מאוד ג´אזי עם הרבה כלי נשיפה וסמפל "Cause i need you baby, oh how i miss you baby" קטע יפהפה שבהבדל מרוב קטעי הבונוס הוא באמת בונוס שכיף לקבל! סיכום כללי : RJD2 יהיה הלהיט הבא, ללא ספק עם התמיכה של חברת התקליטים העצמאית המעורכת ביותר בשוק ההיפ-הופ בארצות הברית. עם כישרון ענק ומדהים כזה, ואלבום בכורה קלאסי בכל המובנים... אין מה להגיד... הוא הולך להתפוצץ. RJD2 לוקח את המאזין למסע עשיר ברגשות ומוזיקה, האווירות משתנות לא רק בין שיר לשיר אלה בתוך שירים. מה שלא יהיה זו מוזיקה יפה/טובה/חכמה/מושקעת - לסמן את התשובות המתאימות? כולן נכונות!