ביקורת - חיי פיי
עונת הפרסים החלה,ואיתה גם הסרטים שאמורים להישאר איתנו גם שנים אח"כ.
בתקופה הזאת אני משתדל לעשות מרתונים של סרטים בקולנוע תוך ניסיון לתפוס כמה שיותר מהסרטים האלה.
אז למעשה למרות שכבר צפיתי בכמה מועמדים זניחים כמו "לדוג סלומון בתימן" החביב מאוד אך בהחלט הסרט שהוציאו אותו הכי הרבה מפרופורציות וכמו "ארץ יבשה" הנפלא,היום התחיל המרתון באופן רשמי עם חיי פיי.
על רגל אחת,הסרט המבוסס על ספר מצליח מספר על פיי,נער שניצל מספינה שטבעה ונותר כמעט לבדו על סירת הצלה,ביחד איתו נמצא טיגריס בנגלי,ועכשיו,לך תצא משם בחיים...
הסיפור מסופר למעשה ע"י פיי הבוגר שמספר אותו לסופר קנדי שמחפש רעיון לספר.
אז בלי לספיילר (למרות שמי שראה ורוצה לדון,אשמח),אני אגיד שמדובר בעיני בסרט מאוד בינוני במקרה הטוב,ויומרני ומעצבן במקרה הרע.
אז אם הסיפור המרכזי הצליח להיות סביר יחסית,סיפור הרקע שסבב את הכל היה רע עד מיותר מאוד בעיני.
גם הסיפור המרכזי,למרות קטעים חביבים לא הצליח לסחוף ונשאר די שבלוני ומונוטוני לכל אורכו.
התלת מימד כמעט כצפוי היה מיותר למעט סצינות בודדות שהיו אמנם מרהיבות,אבל נראה שאנג לי נפל גם כן במלכודת תלת המימד והפקיר את האומנות שלו בידי הדולרים.
בכל אופן,לכו תקשיבו לי אחרי שהסרט זוכה לציון של 8.4 ב-IMDB ו-89% טריות ברוטן טומאטוס.
אין לי מושג מאיפה זה בא,כי גם כשאני לא אוהב סרט שנחשב לטוב,אני מנסה ובד"כ מצליח להבין את האומנות שמאחורה,את הקולנוע הטוב שכנראה פספסתי,אבל באמת שבחיי פיי לא היה שום פספוס,הוא היה שקוע בבינוניות.
למרות זאת,לא הכל היה רע,הדבר הכי טוב בסרט,כמו שכתבתי בדף הפייסבוק שלי היה שיר נפלא שהושמע בדרך חזרה הביתה - http://www.youtube.com/watch?v=Or6Kgo3UsrU
עונת הפרסים החלה,ואיתה גם הסרטים שאמורים להישאר איתנו גם שנים אח"כ.
בתקופה הזאת אני משתדל לעשות מרתונים של סרטים בקולנוע תוך ניסיון לתפוס כמה שיותר מהסרטים האלה.
אז למעשה למרות שכבר צפיתי בכמה מועמדים זניחים כמו "לדוג סלומון בתימן" החביב מאוד אך בהחלט הסרט שהוציאו אותו הכי הרבה מפרופורציות וכמו "ארץ יבשה" הנפלא,היום התחיל המרתון באופן רשמי עם חיי פיי.
על רגל אחת,הסרט המבוסס על ספר מצליח מספר על פיי,נער שניצל מספינה שטבעה ונותר כמעט לבדו על סירת הצלה,ביחד איתו נמצא טיגריס בנגלי,ועכשיו,לך תצא משם בחיים...
הסיפור מסופר למעשה ע"י פיי הבוגר שמספר אותו לסופר קנדי שמחפש רעיון לספר.
אז בלי לספיילר (למרות שמי שראה ורוצה לדון,אשמח),אני אגיד שמדובר בעיני בסרט מאוד בינוני במקרה הטוב,ויומרני ומעצבן במקרה הרע.
אז אם הסיפור המרכזי הצליח להיות סביר יחסית,סיפור הרקע שסבב את הכל היה רע עד מיותר מאוד בעיני.
גם הסיפור המרכזי,למרות קטעים חביבים לא הצליח לסחוף ונשאר די שבלוני ומונוטוני לכל אורכו.
התלת מימד כמעט כצפוי היה מיותר למעט סצינות בודדות שהיו אמנם מרהיבות,אבל נראה שאנג לי נפל גם כן במלכודת תלת המימד והפקיר את האומנות שלו בידי הדולרים.
בכל אופן,לכו תקשיבו לי אחרי שהסרט זוכה לציון של 8.4 ב-IMDB ו-89% טריות ברוטן טומאטוס.
אין לי מושג מאיפה זה בא,כי גם כשאני לא אוהב סרט שנחשב לטוב,אני מנסה ובד"כ מצליח להבין את האומנות שמאחורה,את הקולנוע הטוב שכנראה פספסתי,אבל באמת שבחיי פיי לא היה שום פספוס,הוא היה שקוע בבינוניות.
למרות זאת,לא הכל היה רע,הדבר הכי טוב בסרט,כמו שכתבתי בדף הפייסבוק שלי היה שיר נפלא שהושמע בדרך חזרה הביתה - http://www.youtube.com/watch?v=Or6Kgo3UsrU
