ביקורת... ביקורת...

[m i t a l y]

ביקורת... ביקורת...

ביקורת,לדעתי היא דבר שיכול לבנות, אם ניתן לעצמנו את ההזדמנות להיפתח לרעיונות חדשים ולמקומות חדשים, אבל כמובן שיש דרך להעביר כל ביקורת. אמי מאוד ביקורתית. היא נוטה להעביר ביקורת על כל דבר שלא נראה לה אצלי בבית, אם זה בקשר לגידול הבנות, ואם זה בקשר לסידור וניקיון הבית. מאוד קשה לה לשמור דברים בבטן. לא פעם הייתי שומעת אותה אומרת: "איך זה שיצאנו ככה? ולא כמוה? ביקורת יכולה בהחלט להפיל, יש אנשים שביקורת יכולה להרוס את האני העצמי שלהם. ביקורת יכולה להרוס או לפקפק במה שבנינו עד כה, ולעשות זאת ברגע אחד. באיזו מידה אתם רואים את עצמכם רגישים לביקורות? איך אתם מתייחסים לביקורת של הוריכם, אם היא קיימת? במידה ומבקרים אתכם, ע"י מי אתם נתונים הכי הרבה להשפעה?

 

[ה ר מ י נ ה]

למרות שאני מטבעי (ומחינוכי), אדם

ביקורתי, אני משתדלת להמנע מביקורת על ילדי ונכדי, אלא אם הגיעו מים עד נפש, או שאני מתבקשת לחוות דעה. אני מעולם לא אומר "איך יצאתם כאלה" משתי סיבות: ראשית, אני מאוד מרוצה מילדי כאנשים בוגרים, ושנית, הביקורת שלי אינה כוללת שאלות כמו:"למה לא עשית..?" שבעיני היא שאלה מעצבנת וחסרת תוחלת או תועלת. אני מבינה שביקורת היא דבר מעצבן, אבל במיוחד כשהיא באה מאדם קרוב הייתי מנסה להתגבר על העלבון הראשוני ולבחון אותה בעיניים אובייקטיביות, כי, כמו שנאמר בהקשר אחר, העובדה שלמישהו יש רגש נחיתות אינה אומרת שאינו נחות, או בהקשר שלנו, העובדה שנעלבתי מן הביקורת אינו בהכרח מבטל את ערכה. אבי היה מאוד ביקורתי ולא היסס להשמיע אותה בכל הזדמנות. גם אם נפגעתי, הדבר לא השפיע עלי, ולא שינה את דרך ההתנהגות שלי, מכיון שביקורתו נבעה מתפיסת חייו המאוד שמרנית, ומאחר ואני בחרתי בגישה פתוחה וליברלית הרבה יותר, לא ייחסתי לביקורת הרבה חשיבות.

 

[send 65]

בגלל שתמיד גדלתי עים בקורת הפכתי

לאישה שפוחדת לנסות ולהכשל.אמי שלדעתי פחות ממני בכל!! תמיד ביקרה אותי החל בצורתי החיצונית (שבעיני כולם הייתה יפה מאוד) וכלה בהתנהגותי (שהייתה ללא רבב).הלוואי וילדי יגדלו לאנשים כמוני(מלבד החוסר בטחון). הביקורת היומיומית הרסה אותי ובשלב מסויים פיתחתי חרדות עמוקות שלקח לי זמן לצאת מהן.ותמיד כשטופלתי שאלו אותי את כל כך יפה ואינטיליגנטית איך זה שאת מרגישה כה חסרת ביטחון?

 

[mich78]

ביקרת לא תמיד בונה

לפעמים היא הורסת .. אימי היתה ועדיין מאוד ביקורתית, שנים לקח לי לבנות את הבטחון והערכה העצמית שלי, ולהפסיק להקשיב לביקורות שלה ואף להשתיק אותה שצריך ..

 

[חידון בחרוזים]

בעיקרון אני לא מעבירה בקורת

לא על ילדי לא לחברותי ובעצם שומרת לעצמי את מה שאני חושבת בתחומים שונים כמו כן אני לא אוהבת שמעבירים ביקורת עלי, אנשים טועים במחשבה שרק כמו שהם עושים זה בסדר, (הם לא מודעים לכך שלכל מטבע יש שני צדדים ולמרות שלפעמים צד אחד גלוי ולפעמים הצד השני עדיין זה אותו מטבע והוא עדיין חוקי) כך גם עם התנהגות חינוך וכו'... יש יותר מדרך אחת לבצע דברים אין דרך אחת שהיא לגמרי טובה ודרך אחת שהיא לגמרי פסולה ואת זה אנשים נוטים לשכוח. פעמים רבות דווקא מעבירי הבקורת למניהם "חוטאים " בהתנהגות פסולה והבקורת שלהם אינה במקומה, היא נובעת מתוך השקפת עולם צרה.

 

[קורות חיי]

אני חושבת שאין ביקורת בונה

יקורת ממקורה היא הרסנית, פוגעת, מעליבה ובאה ממקום לא טוב, אני ניפגעתי הרבה פעמים מביקורת וזה גרם לי לפעמים לפקפק בעצמי ובמעשי, ביקורת אחרונה שקיבלתי מהמורה שלי לדרמה גרמה לי פשוט לירצות לעשות משהו טוב יותר, מוצלח יותר ולא "להחסם" ולהעצר בגלל הדברים שנאמרו לי.

 

[alona 9]

הנטיה שלנו היא

לדחות ביקורת,להתעלם ממנה ולפעמים גפ לתקוף את מי שאמר אותה. אני חושבת שיש ביקורת בונה,ביקורת שניתן "לרכך" אותה על ידי פירגון בצידה,לגרום לאדם ממולי להרגיש בנוח גם כשהוא שומע אותה.. ניתן להעביר ביקורת מבלי לגרום לאדם להיפגע.. הייתי מפסיקה להקשיב לביקורת למשמע משפט כמו "איך זה שיצאת ככה ולא כמוני".. כל מה שנאמר בהמשך...אבוד. אבי היה מבקר גרוע,אני משתדלת לא לחקות אותו,הביקורות שלו היו הרסניות כמובן שמתוך רצון טוב לחנך אותנו,אבל איך אומרים? הדרך לגהנום.....

 

[גלבועא]

משוב, ביקורת ומה שביניהם

גם אני תוצר של אם ביקורתית בצורה קיצונית ואב מטיל מורא - כך שבעיותיי עם סמכות בגלל מבנה האופי שלי רק תפחו במהלך השנים עד אשר התחלתי להבין את מקור הבעיות שלי. בכלל, שווה להבחין בין משוב לבין בקורת. אם התגובות שלנו לדבר מסויים הן "חיוביות" בדרך כלל אנחנו לא קוראים לזה "ביקורת", אלא פרגון, אבל זו גם ביקורת. נכון שבשפה המושג ביקורת בידל עצמו לתגובה המעירה על פגמים. אבל אפשר ללמוד איך לתת ביקורת. אני בהחלט לא חוסך מצאצאיי את ביקורתי, אלא שאינני מבקר אותם אלא את מעשיהם, התנהגותם, דבריהם. כלומר לעולם איני אומר: אתה לא בסדר אלא: המעשה שלך, צורת הדיבור הזו וכו'

 

[דיא]

בפעם האחרונה

שזה קרה לי, זה היה מאוד לא נעים. אבי נוטה לבקר כמעט הכל. אני הייתי כבר בתחילת החודש העשירי להריון, בקושי קמה מהכסא, והוא ציין את הגוון האפרפר של המצעים שלנו. אז אמרתי לו, בלי כעס, שלעיתים ביקורת עוזרת, אך לעיתים היא סתם פוגעת, במיוחד כשמאוד קשה לעשות איתה משהו, ועדיף אולי לשתוק. אבל כמובן שאחרי שהוא עזב רצתי להחליף מצעים ולעשות כביסה.

 

[pf26]

אני לא יודעת לקבל ביקורת

כל מילה קטנה מתקבלת אצלי כאסון ואין שום פרופורציה בין מה שנאמר לאיך שאני מקבלת את הדברים. אני גם לא יודעת לענות, אז אני חוזרת הביתה בוכה בגלל שטויות ורק בבית חושבת איך הייתי צריכה להגיב. אבל עם השנים קצת מתחסנים וקצת מתחספסים. לא מספיק אבל גם זה משהו. גם אני תוצר של אמא ביקורתית. כאמא אני משתדלת מאד להזהר במילותי, אבל לא תמיד זה מצליח לי.

 

[גלבועא]

גם לי ישנם קשיים רבים בקבלת ביקורת

אני רואה בה פגיעה ישירה בי, ומתקשה מאוד להתגבר עליה. אם כי כמוך, השנים הארוכות לימדו אותי התמודדות טובה יותר, וטיפול מעמיק בבעיה העלה שחוסר היכולת נובע ממקומות שלא שיערתים [כלומר אמי שלי אללה ירחמה לא ממש אשמה].