יכולה להוסיף שיש לי חברה גרושה
מזה למעלה מ-4 שנים,שעד לאחרונה הגרוש שלה עדיין "לא הסתדר" במקום משלו,ואת הביקורים שלו היה עושה בביתה היא,בימים קבועים,בשעות אחר הצהריים.בהתחלה היה "נחמד", אחרי מספר שנים,הבילבול אצל הילדים והגרושה היה עצום עד שהגיע לתחלואים אמיתיים אצל הילדים (בעיות השמנה וכדומה).היום הם בטיפול משפחתי.ואיך הדבר נוגע לך כשאתה צלע שלישית במערכה????ממש לא נוגע...כלומר,לגיטימי שזה מפריע לך,אבל עד שחברתך לא תבין שזו בעיה,לך הייתי מציעה לפרגן לעצמך זמן משל עצמך באותם זמנים,ביקור אצל חברים משכבר הימים,ספר טוב,והרבה עצימת עיניים.כי לא חשוב מה תגיד כרגע,לא נראה לי שמישהו ממש יקשיב לך.חבל,עצוב,אבל מצב מוכר.הזמן יעשה את שלו.בינתיים,המלצתי-לא להגיד כלום.כאמור-מדובר בחברה טובה שאפילו עצה מחברות קרובות לא היתה מוכנה לשמוע ,ורק כשהתחילו הבעיות סביב הילדים היה לה ברור שהמצב דורש שינוי.אז שמור על "מעמדך" כחבר,תהיה שם בשבילה,ותקווה לטוב.