ידעתי שהקול מוכר לי../images/Emo3.gif
כל העסק קצת הרגיש לי מתאמץ מדי (פעם שנייה שאני משתמשת בביטוי הזה בהקשר הזה להיום. מה זה אומר עליי). יותר מדי "אפקטים", קולות רקע והתרכזות מודעת ב-איך זה יישמע, שלתחושתי קצת עומדת בסתירה לכל הרוח של השיר הזה. כאילו, לא צריך להראות (או במקרה הזה - להשמיע) הכל. לפעמים הרמיזה הרבה יותר חזקה. מה שכן, זה אחד הקאברים היחידים לאביתר שלא גרם לי לסגור את חלון האינטרנט בזעזוע אחרי עשרים שניות. והפסנתר גאוני, אין ספק. ("במקום ערן צור תהיו אביתר בנאי". חה.)