איפה נהיה כשהפרחים האלה יהפכו פירות בביניים הצרים, כשפרח שוב לא פרח והפרי טרם פרי. ואיזה ביניים נפלאים עשינו זה לזה בין גוף לגוף. ביניים עיניים בין ערות לשינה. ביניים ערביים, לא יום, לא לילה. ... [ יהודה עמיחי ]
מכל החללים בין הזמנים, מכל הרוחים בשורות החללים, מסדקים שבקיר, מדלתות שלא סגרנו אותן היטב, מידיים שלא שילבנו, ממרחק בין גוף לגוף שלא התקרבנו זה לזה,- מצטרף השטח הגדול והמשתרע, המישור, המדבר, בו תלך נפשינו ללא תקוה אחר המות. יהודה עמיחי
ראי, אנחנו שניים מספרים, עומדים יחדו ומתחברים או מתחסרים, כי סוף-סוף הסימן משתנה מזמן לזמן. היה קשה כל-כך עד שהגענו לעמוד יחדו, וגם ידענו כפלים של אושר, גם שברים כאשר יקרה למספרים. גם עתה, תחתנו, העולם קו שבר - אל תראי, הביטי איך מעבר לאותו הקו פרח לנו עכשיו המכנה המשותף.
בצעקות קמים הקירות וברעש הגג. איך יצמח בית שקט מכל אלה! הקירות מוחלקים בטיח, החריצים נסתמים שלא יהיו כמו הכותל המערבי שיהיו בלי בכי, בלי תחנונים. ... [ גם כן י. עמיחי ]