רונית 1411
New member
בין כסה לעשור-
ברכות בין כסה לעשור: מי חותם בספר החיים?פורסם בתאריך 9 בספטמבר 2013 מאת ד"ר ליאורה בירנבאום
אנחנו שש אלוהויות,
נברך אתכם לקראת שנה עברית חדשה: שתשכילו השנה לפעול על פי הנכון ולכם לא על פי המצופה.
זו תקופה אשר לא היתה כמוה על פני הפלנטה כשכוכב של ניסוי "יוצא מדעתו" – כי אתם כפלנטה, סוטים מן התכניות שהטויתים לכם ואמורות להיות נר לרגליכם. אתם כעם, שותקים ומחרישים ומקווים שהדברים יקרו בעבורכם כי אתם "עם של בחירה", "עם של סגולה", עם שגר בארץ הקודש ועיר החמודות הנחשקת נמצאת ברשותכם, ואתם נרדמים על המשמרת.
בעבר השתמשנו בשליחים שהיו נביאי זעם ואתם קברתם אותם בחיים. השתמשנו בשליחים שיגידו לכם מהיכן צפויה רעה להפתח ואיך לצאת לדרכים חדשות ואתם סקלתם אותם באבנים.
והנה הפעם אנו מתכנסים בפתח שנה זו… ושוב אתם מסוגלים להמשיך ולהתעלם ממה שלא נעים לכם לשמוע…
סטיתם מן הכיוון ואתם נרדמים. ידענו לאמר לכם בעבר כי אתם צריכים לקום ולדרוש את שלכם, צריכים למצוא בתוככם את הכוח ולא את הסימום הפנימי, שאומר שמישהו אחר יעשה את זה…שאתם תמתינו עד הבחירות הבאות ואז תחשבו מה לעשות…
אין לנו ברירה אלא לזעזע אתכם ולאמר לכם שוב: מרדימים אתכם. האם אתם סבורים שכל העלאות המיסים האחרונות היו הכרחיות?
נספר לכם חלק מהמתרחש: רב החובל החדש של ספינת האוצר שלכם מספר לכם שהוא פגש גרעון כל כך גדול שלא היתה לו ברירה אלא לגזור גזירות כדי שבעוד שנתיים יהיה בסדר.
נספר לכם אמת אחרת: רב החובל הזה נחשף לשחיתויות בסדר גודל שהפחיד אותו בעצמו. אחת הסיבות לסירובו לקבל את תיק האוצר היתה ידיעתו, כי יחשפו בפניו מחדלים פיננסיים בסדר גודל שערורייתי, עליהם אנו מספרים לכם מזה זמן רב. הוא לא רצה להיות נוכח ועד, מכיון שידע שהדבר יאזוק את ידיו מלפעול ולסייע כפי שהתחייב.
הוא התרחק מהתפקיד לא רק בשל חוסר מיומנות אלא כדי לא להיחשפף לסודות. מהי הדרך הטובה ביותר לשתק מהפכן? להפוך אותו לשותף…
נאמרו דברים בחדרי חדרים..והשר שלכם חזר בו…וכעת הוא מספר לכם את מה שנדרש…
כל מי שמבקש לחשוב שמתקשרת זו הוזה דברים מערעורי ליבה ימשיך לעשות זאת., למבקשים להתעורר נמשיך ונאמר, ביחס למצבכם הביטחוני: ארה"ב איננה מעוניינת לתקוף בסוריה, ומשחקת משחק כפול שבו הנשיא מבקש אישור, (למרות שאננו זקוק לו) והוא לא ניתן…ממשלתכם יודעת זאת.
אנו יודעים כמה קשה למסור את הדברים וכמה קשה לקרוא אותם…הרבה יותר נחמד להעביר מסרים מרחיבי לב… יהיה עליכם להקים ועדה אזרחית בראשות רואי חשבון, כלכלנים ועורכי דין שאין להם כל נגיעה לממשל כדי שתעבור על כל הוצאה והכנסה, כולל ספרים גנוזים שרק מסוימים יודעים עליהם.
בשלב הבא תבקשו שאזרחים בעלי יכולת שיקול דעת מטעמכם יהיו שותפים בתהליך קבלת החלטות בטחוניות. את זאת תוכלו לעשות רק אחרי ההפיכה שלכם. אם תמשיכו להירדם יכול להיות שלא תגיעו לזמנים בהם אזרחים ואנשי ממשל ישתפו פעולה לטובת עתידכם.
יש לכם את הכוח והעצמה להפוך לעם שהוא אתם. יש לכם את היכולת לעלות על הדרך הנכונה ולהפוך הפיכה מפני שהשנה אינה פשוטה למדינתכם. אינכם יכולים להמתין לבואו של שליח שידפוק בדלת ויאמר לכם מה לעשות. אנו מעבירים לכם את המידע עכשיו!. אל תפחדו לעשות בו שימוש ולדרוש את שלכם.
בפעם האחרונה אמרנו לכם שתפסיקו להתנהל כקרבנות… מדוע???
עקדת יצחק : הוא סיפור שעבר עיבודים שונים, בו אלוהים מעמיד במבחן את מי שנבחר להעמיד זן אלוהי חדש על פני האדמה למבחן צייתנות ונאמנות,, כדי שיהפוך לסמל עתידי לחידוד האמונה, כאילו בלא האמונה באלוהים חיצוניים לא יכון עולם המתקיים על פי מוסר גבוה.
הייתם צריכים לקדש אותו ולתלות בו את יהבכם: "אבינו הוא זה שעמד במבחן זה והוא יובילינו לאמונה פנימית במצבי מבחן דומים".
היו אלו זמנים בהם בני האלוהים התהלכו על פני האדמה. (חלק מכך בא לידי ביטוי במיתולגיה היוונית למשל). היו אלו ישויות שסקרו את פני הפלנטה והזריעו זריעות אנרגטיות, שהכינו אותה לקליטת האנרגיות האלוהיות שהתרכבו עם חומר והפכו לבני האדם.
נשמות שמקורן בשש האלוהויות עשו דרך מובחנת ומיוחדת שהכשירה אותן לבוא ולהפריח שממה, כמו שאלו שחצו את המדבר הפריחו את ארץ כנען עם מתודה אלוהית חדשה.
בעת מהלכם של בני האלוהים והכנת הפלנטה ניטש קרב על כבוד. היה זה סיפור של מאמץ וברית פנימית, שנכרתה, כדי למצוא את הדרך הנאותה מחדש לשיתוף פעולה. גם אנו כמועצה אלוהית עברנו דרך משלנו והדבר היה כרוך לעיתים במאבקים.
סיפור האלוהים המבקש מאברהם להקריב את בנו יחידו למענו, הוא סיפורו של יהווה, אלוהות צעירה, המבקש משתיים מהאלוהות הניצות להפסיק את המריבה על מנת תיסלל הדרך לבניית הפלנטה על פי ההסכמה.
היה צורך שאחת מאיתנו תיסוג לאחור, ו"תקריב את כבודה" כדי שהצעיר ביננו לא יעלה כעולה וכקרבן על מזבח כבודן של האחרות, המבקשות להותיר חותם על פני הפלנטה המתהווה. כדי שלא ישלם מחיר של כישלון בהקמת הפלנטה.
כצאצאי יהווה: השנה לא תסכימו להיות הקרבן והעולה והסיפור לא יחזור על עצמו. כשמסתיים עידן ונפתח חדש נפתרים הפחדים ששרתו אתכם בעבר ומפנים מקום לרעיונות חדשים. עליכם לצאת מן הקרבנות והשפלות בה אתם מרכינים ראש ומתנצלים על המקום שאתם תופשים.
אתם קרובים לדרככם אך נסוגותם- אל נא תהפכו שוב לעולה וצווארכם שוב לא ייחשף לסכנה כתוצאה ממאבקי כוח, כבוד ושררה.
גם בעולם הגדול נשמעים קולות אלו: ישנם קולות התומכים בכם וישנם קולות הגורסים כי רק אם תמחו מעל פני האדמה יעלה העולם על מסלול נכון. רואים בכם "שעיר לעזאזל"…קורבן שיש להעלות לעולה על מזבח שלום העולם.
האמת היא, שקולות אלו תפקידם לעורר שוב את קצוות הקרמה לפעולה כדי שתתעוררו, מבית ומחוץ. עליכם לבחור עיתוי ואז כאיש אחד להתאחד, כפי שאיגדתם את כולכם וקולכם, תקעתם והפלתם את חומות יריחו.
השתמשתם בקול האחד והפכתם הפיכה תודעתית. מצאו את הכוח להפוך הפיכה פנימית שתקדים את זו החיצונית, כדי שתוכלו לסלק את שאריות התפישה הגלותית המפוחדת שמניעה רבים מכם עד היום.
כשאתם מניפים ראש וקוראים: "הנני"! או אז מתייצבים צבאות שמיים ומתייצבת האלוהות, ומתכנסים כל הכוחות המפוזרים סביבכם כדי לאפשר לכם לממש את שהתכוונתם.
מהי משמעות ה"הנני" בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ומהו הקשר לספר החיים שלכם?
בימים קדומים המעבר בין תחילת שנה ליום של חשבון נפש דרש מעברים של תכונה והכנה של עם, וקבוצה, שכללה טקסים שונים. היה זה סידור תפילה מיוחד שלא נשתמר ממנו דבר. בכל יום היה טקס מסויים שהתיחס לנושא אחר וכלל תפילות מיוחדות.
בימים אלו, של בין כסה לעשור, התייצבו הכוהנים בפני המזבח, ולכל כוהן היה תפקיד משל עצמו. מדובר על ימים שמאפשרים מרווח- רוחני, תרבותי, מרווח שנטלה האלוהות במקור כדי ליצור שכינה בעלת רטטים מתאימים שמרכיבים את ההגנה שהיא מספקת לעם העברים.
יום כיפור הוא המקפצה, המדרגה, הסיכום והפתח, החתימה עצמה וגם ההתכוונות העמוקה לקראת הקבלה של החדש.
הרבה שואלים: האם הגורל נכתב ונחתם בימים אלו? האם אלוהים חותם בנשיפת אפו או בחתימת ידו את בני האדם בספר החיים או המוות? התשובה היא לא. האלוהים אינו חותם מפני שנשמה בהגיעה לכאן יודעת גם מתי עליה ללכת, אך קורא דבר מופלא:
בערב יום הכיפורים יש הצטופפות אנרגטית מיוחדת במינה: כל נשמה ששייכת לעם העברים ופועלת כאן, "שולחת שליח", את רטט המקור מן התמצית המוכלת, את "הקוד הסודי שלה", היא שולחת כתזכורת לאלוהות.
האלוהות אוספת ומאגדת את התזכורות הללו כאות לאשרור חוזה החיים. רק נשמות שיודעות כי הן אינן ממשיכות בדרכן לאחר שנה זו – רק הן אינן שולחות את רטט השליח שלהן. מכאן שמי שחותם עצמו לחיים או למוות זו נשמה. האלוהות אוספת ומאשרת את השדרים הללו כאות לשימור וחיזוק הברית וההסכמה שנחתמו טרם הלידה.
האלוהות שומרת מכל משמר על ההסכמות שהופקדו אצלה: זו נשמה ששולחת אות לאישורם של החיים וזו שאינה שולחת את הקוד הבסיסי שלה עושה זאת כי היא יודעת שזו שנתה האחרונה, והאלוהות מאשרת זאת בחתימתה.
ולכן, בימים אלו שבין כסה לעשור אנו קוראים לכם להתכנס לא אל הפחד, ולא אל החרדה שמא אם לא תעשו את הדבר הנכון יאונה לכם רע. התכנסו אל ההסכמות וההתחלות שלכם, ובעיקר, פנו זמן ומקום לרווח ההיסטורי הרוחני הזה, שבין ראש השנה ליום כיפור, כי בו אתם עומדים עם הידיים פרושות קדימה ומקבלים אליכם עולה של שנה חדשה ואת התבנית ששולח היקום אליכם עם שלל התכניות שאתם ביקשתם לכם.
האופן בו תממשו, תחיו ותהיו התכניות הללו- בידיכם הוא.
ברכות בין כסה לעשור: מי חותם בספר החיים?פורסם בתאריך 9 בספטמבר 2013 מאת ד"ר ליאורה בירנבאום
אנחנו שש אלוהויות,
נברך אתכם לקראת שנה עברית חדשה: שתשכילו השנה לפעול על פי הנכון ולכם לא על פי המצופה.
זו תקופה אשר לא היתה כמוה על פני הפלנטה כשכוכב של ניסוי "יוצא מדעתו" – כי אתם כפלנטה, סוטים מן התכניות שהטויתים לכם ואמורות להיות נר לרגליכם. אתם כעם, שותקים ומחרישים ומקווים שהדברים יקרו בעבורכם כי אתם "עם של בחירה", "עם של סגולה", עם שגר בארץ הקודש ועיר החמודות הנחשקת נמצאת ברשותכם, ואתם נרדמים על המשמרת.
בעבר השתמשנו בשליחים שהיו נביאי זעם ואתם קברתם אותם בחיים. השתמשנו בשליחים שיגידו לכם מהיכן צפויה רעה להפתח ואיך לצאת לדרכים חדשות ואתם סקלתם אותם באבנים.
והנה הפעם אנו מתכנסים בפתח שנה זו… ושוב אתם מסוגלים להמשיך ולהתעלם ממה שלא נעים לכם לשמוע…
סטיתם מן הכיוון ואתם נרדמים. ידענו לאמר לכם בעבר כי אתם צריכים לקום ולדרוש את שלכם, צריכים למצוא בתוככם את הכוח ולא את הסימום הפנימי, שאומר שמישהו אחר יעשה את זה…שאתם תמתינו עד הבחירות הבאות ואז תחשבו מה לעשות…
אין לנו ברירה אלא לזעזע אתכם ולאמר לכם שוב: מרדימים אתכם. האם אתם סבורים שכל העלאות המיסים האחרונות היו הכרחיות?
נספר לכם חלק מהמתרחש: רב החובל החדש של ספינת האוצר שלכם מספר לכם שהוא פגש גרעון כל כך גדול שלא היתה לו ברירה אלא לגזור גזירות כדי שבעוד שנתיים יהיה בסדר.
נספר לכם אמת אחרת: רב החובל הזה נחשף לשחיתויות בסדר גודל שהפחיד אותו בעצמו. אחת הסיבות לסירובו לקבל את תיק האוצר היתה ידיעתו, כי יחשפו בפניו מחדלים פיננסיים בסדר גודל שערורייתי, עליהם אנו מספרים לכם מזה זמן רב. הוא לא רצה להיות נוכח ועד, מכיון שידע שהדבר יאזוק את ידיו מלפעול ולסייע כפי שהתחייב.
הוא התרחק מהתפקיד לא רק בשל חוסר מיומנות אלא כדי לא להיחשפף לסודות. מהי הדרך הטובה ביותר לשתק מהפכן? להפוך אותו לשותף…
נאמרו דברים בחדרי חדרים..והשר שלכם חזר בו…וכעת הוא מספר לכם את מה שנדרש…
כל מי שמבקש לחשוב שמתקשרת זו הוזה דברים מערעורי ליבה ימשיך לעשות זאת., למבקשים להתעורר נמשיך ונאמר, ביחס למצבכם הביטחוני: ארה"ב איננה מעוניינת לתקוף בסוריה, ומשחקת משחק כפול שבו הנשיא מבקש אישור, (למרות שאננו זקוק לו) והוא לא ניתן…ממשלתכם יודעת זאת.
אנו יודעים כמה קשה למסור את הדברים וכמה קשה לקרוא אותם…הרבה יותר נחמד להעביר מסרים מרחיבי לב… יהיה עליכם להקים ועדה אזרחית בראשות רואי חשבון, כלכלנים ועורכי דין שאין להם כל נגיעה לממשל כדי שתעבור על כל הוצאה והכנסה, כולל ספרים גנוזים שרק מסוימים יודעים עליהם.
בשלב הבא תבקשו שאזרחים בעלי יכולת שיקול דעת מטעמכם יהיו שותפים בתהליך קבלת החלטות בטחוניות. את זאת תוכלו לעשות רק אחרי ההפיכה שלכם. אם תמשיכו להירדם יכול להיות שלא תגיעו לזמנים בהם אזרחים ואנשי ממשל ישתפו פעולה לטובת עתידכם.
יש לכם את הכוח והעצמה להפוך לעם שהוא אתם. יש לכם את היכולת לעלות על הדרך הנכונה ולהפוך הפיכה מפני שהשנה אינה פשוטה למדינתכם. אינכם יכולים להמתין לבואו של שליח שידפוק בדלת ויאמר לכם מה לעשות. אנו מעבירים לכם את המידע עכשיו!. אל תפחדו לעשות בו שימוש ולדרוש את שלכם.
בפעם האחרונה אמרנו לכם שתפסיקו להתנהל כקרבנות… מדוע???
עקדת יצחק : הוא סיפור שעבר עיבודים שונים, בו אלוהים מעמיד במבחן את מי שנבחר להעמיד זן אלוהי חדש על פני האדמה למבחן צייתנות ונאמנות,, כדי שיהפוך לסמל עתידי לחידוד האמונה, כאילו בלא האמונה באלוהים חיצוניים לא יכון עולם המתקיים על פי מוסר גבוה.
הייתם צריכים לקדש אותו ולתלות בו את יהבכם: "אבינו הוא זה שעמד במבחן זה והוא יובילינו לאמונה פנימית במצבי מבחן דומים".
היו אלו זמנים בהם בני האלוהים התהלכו על פני האדמה. (חלק מכך בא לידי ביטוי במיתולגיה היוונית למשל). היו אלו ישויות שסקרו את פני הפלנטה והזריעו זריעות אנרגטיות, שהכינו אותה לקליטת האנרגיות האלוהיות שהתרכבו עם חומר והפכו לבני האדם.
נשמות שמקורן בשש האלוהויות עשו דרך מובחנת ומיוחדת שהכשירה אותן לבוא ולהפריח שממה, כמו שאלו שחצו את המדבר הפריחו את ארץ כנען עם מתודה אלוהית חדשה.
בעת מהלכם של בני האלוהים והכנת הפלנטה ניטש קרב על כבוד. היה זה סיפור של מאמץ וברית פנימית, שנכרתה, כדי למצוא את הדרך הנאותה מחדש לשיתוף פעולה. גם אנו כמועצה אלוהית עברנו דרך משלנו והדבר היה כרוך לעיתים במאבקים.
סיפור האלוהים המבקש מאברהם להקריב את בנו יחידו למענו, הוא סיפורו של יהווה, אלוהות צעירה, המבקש משתיים מהאלוהות הניצות להפסיק את המריבה על מנת תיסלל הדרך לבניית הפלנטה על פי ההסכמה.
היה צורך שאחת מאיתנו תיסוג לאחור, ו"תקריב את כבודה" כדי שהצעיר ביננו לא יעלה כעולה וכקרבן על מזבח כבודן של האחרות, המבקשות להותיר חותם על פני הפלנטה המתהווה. כדי שלא ישלם מחיר של כישלון בהקמת הפלנטה.
כצאצאי יהווה: השנה לא תסכימו להיות הקרבן והעולה והסיפור לא יחזור על עצמו. כשמסתיים עידן ונפתח חדש נפתרים הפחדים ששרתו אתכם בעבר ומפנים מקום לרעיונות חדשים. עליכם לצאת מן הקרבנות והשפלות בה אתם מרכינים ראש ומתנצלים על המקום שאתם תופשים.
אתם קרובים לדרככם אך נסוגותם- אל נא תהפכו שוב לעולה וצווארכם שוב לא ייחשף לסכנה כתוצאה ממאבקי כוח, כבוד ושררה.
גם בעולם הגדול נשמעים קולות אלו: ישנם קולות התומכים בכם וישנם קולות הגורסים כי רק אם תמחו מעל פני האדמה יעלה העולם על מסלול נכון. רואים בכם "שעיר לעזאזל"…קורבן שיש להעלות לעולה על מזבח שלום העולם.
האמת היא, שקולות אלו תפקידם לעורר שוב את קצוות הקרמה לפעולה כדי שתתעוררו, מבית ומחוץ. עליכם לבחור עיתוי ואז כאיש אחד להתאחד, כפי שאיגדתם את כולכם וקולכם, תקעתם והפלתם את חומות יריחו.
השתמשתם בקול האחד והפכתם הפיכה תודעתית. מצאו את הכוח להפוך הפיכה פנימית שתקדים את זו החיצונית, כדי שתוכלו לסלק את שאריות התפישה הגלותית המפוחדת שמניעה רבים מכם עד היום.
כשאתם מניפים ראש וקוראים: "הנני"! או אז מתייצבים צבאות שמיים ומתייצבת האלוהות, ומתכנסים כל הכוחות המפוזרים סביבכם כדי לאפשר לכם לממש את שהתכוונתם.
מהי משמעות ה"הנני" בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ומהו הקשר לספר החיים שלכם?
בימים קדומים המעבר בין תחילת שנה ליום של חשבון נפש דרש מעברים של תכונה והכנה של עם, וקבוצה, שכללה טקסים שונים. היה זה סידור תפילה מיוחד שלא נשתמר ממנו דבר. בכל יום היה טקס מסויים שהתיחס לנושא אחר וכלל תפילות מיוחדות.
בימים אלו, של בין כסה לעשור, התייצבו הכוהנים בפני המזבח, ולכל כוהן היה תפקיד משל עצמו. מדובר על ימים שמאפשרים מרווח- רוחני, תרבותי, מרווח שנטלה האלוהות במקור כדי ליצור שכינה בעלת רטטים מתאימים שמרכיבים את ההגנה שהיא מספקת לעם העברים.
יום כיפור הוא המקפצה, המדרגה, הסיכום והפתח, החתימה עצמה וגם ההתכוונות העמוקה לקראת הקבלה של החדש.
הרבה שואלים: האם הגורל נכתב ונחתם בימים אלו? האם אלוהים חותם בנשיפת אפו או בחתימת ידו את בני האדם בספר החיים או המוות? התשובה היא לא. האלוהים אינו חותם מפני שנשמה בהגיעה לכאן יודעת גם מתי עליה ללכת, אך קורא דבר מופלא:
בערב יום הכיפורים יש הצטופפות אנרגטית מיוחדת במינה: כל נשמה ששייכת לעם העברים ופועלת כאן, "שולחת שליח", את רטט המקור מן התמצית המוכלת, את "הקוד הסודי שלה", היא שולחת כתזכורת לאלוהות.
האלוהות אוספת ומאגדת את התזכורות הללו כאות לאשרור חוזה החיים. רק נשמות שיודעות כי הן אינן ממשיכות בדרכן לאחר שנה זו – רק הן אינן שולחות את רטט השליח שלהן. מכאן שמי שחותם עצמו לחיים או למוות זו נשמה. האלוהות אוספת ומאשרת את השדרים הללו כאות לשימור וחיזוק הברית וההסכמה שנחתמו טרם הלידה.
האלוהות שומרת מכל משמר על ההסכמות שהופקדו אצלה: זו נשמה ששולחת אות לאישורם של החיים וזו שאינה שולחת את הקוד הבסיסי שלה עושה זאת כי היא יודעת שזו שנתה האחרונה, והאלוהות מאשרת זאת בחתימתה.
ולכן, בימים אלו שבין כסה לעשור אנו קוראים לכם להתכנס לא אל הפחד, ולא אל החרדה שמא אם לא תעשו את הדבר הנכון יאונה לכם רע. התכנסו אל ההסכמות וההתחלות שלכם, ובעיקר, פנו זמן ומקום לרווח ההיסטורי הרוחני הזה, שבין ראש השנה ליום כיפור, כי בו אתם עומדים עם הידיים פרושות קדימה ומקבלים אליכם עולה של שנה חדשה ואת התבנית ששולח היקום אליכם עם שלל התכניות שאתם ביקשתם לכם.
האופן בו תממשו, תחיו ותהיו התכניות הללו- בידיכם הוא.
