בין יאוש ליאוש

[מחכה לחסידה28]

בין יאוש ליאוש

היי
חייבת לפרוק ורק אתן יכולות להבין ולהכיל את מצבי.
שבוע שיבר הגיע השלילי ה 200 שלי בערך, זה כבר ממש לא מפתיע אותי, אני
רגילה לכשלונות.קיויתי שivf מספר 8 יפתיע אותי לטובה ויזמן לי נס (זה גם היה בתקופת חנוכה)
אבל לא.. עוד שלילי התפוצץ לי בפנים והשמש זורחת בשמים ואני אמורה לחייך לכולם ולתפקד בעבודה כאלו כלום לא קרה.
הרופא מתחיל לדבר איתי על תרומת ביצית אך לא לפני שאעבור הסטרוסקופיה ניתוחית (שוב) כי יש לי פוליפ בפתח הרחם.. כיף.
מצטערת על השליליות והמרמור, זה חזק ממני.מרגישה שזה אבוד ולעולם לא יצליח.. מי חשב שזה ייקח כל כך הרבה שנים?
לא רואה את הסוף ולא יכולה לעצור את הדמעות.

 

[טוליתי]

מצטערת על השלילי, חסידה

. כל כך מצטערת שחנוכה הזה לא הביא לך את הנס המתבקש

. העצב שלך ניכר בכל מילה

, וברור שככל שהדרך מתארכת כך קשה יותר לתפקד, כך כמעט ובלתי אפשרי לתפקד כאילו לא קרה דבר.
. יש סיכוי שהפוליפ מפריע לקליטה, ואז, על אף היאוש בהווה, יש לך תקווה. כל עוד יש מה לעשות - יש תקווה.
מאחלת לך שהניתוח יצליח, ושממש עוד קצת, רק עוד קצת,
יהיו לך בשורות טובות

. ובינתיים חיבוק

גדול ומכרבל.

 

[מחכה לחסידה28]

תודה טוליתי היקרה

קמתי בבוקר והחלטתי להסתכל קדימה ולהמשיך להילחם, למרות הדיכאון והקושי.
אני צריכה לעבור הסטרוסקופיה ניתוחית והמליצו לי על ד״ר שגיב- שייך למכבי ומנתח באסותא ראשון..
שמעת עליו?

 

[טוליתי]

בר חוה מאוד ממליץ עליו,

ואני על ההמלצות של בר חוה הפדנט סומכת. אני חושבת שמלאת תקווה555 עברה אצלו הליך רפואי, אוליי תכתבי לה מסר?

 

[SimplyCrazy]

חסידה יקרה

קודם כל, חיבוק גדול גדול גדול גדול. ועוד אחד, גדול לא פחות.

אני קוראת את העצב שלך בכל מילה, והלב שלי נקרע ביחד איתך. שלילי מס' 8 זה בהחלט לא קל, ולתפקד כרגיל...זו חתיכת משימה. א-ב-ל הדרך עוד לא נגמרה, אולי הניתוח באמת יעזור! ואמנם הדרך ארוכה, מייאשת, מייסרת ומכאיבה, אבל איך כתוב אצלך בסוף ההודעה? "בסוף הדרך עוד תהיה מאושר". ואת תהיי, גם לך מגיע - בענק!

תהיי חזקה, יקירה. יש עוד פתרונות, יש עוד מה לעשות. אל תרימי ידיים עדיין! כולנו כאן איתך בתקווה הזו.

 

[איילת ר]

כל כך עצוב לי לשמוע יקרה שלי....
מקווה שההסטרוסקופיה תעזור. אני יודעת שהכאב הוא אדיר והאכזבה היא גדולה
חיבוק ענקי
איילת

 

[שמולי קיפוד]

עצובה איתך.

כמה כאב ועצב.
לא יודעת מה לומר.
זה כל כך קשה. אוף!
שולחת חיבוקים, והלוואי שדרך הייסורים הזו תגיע לסופה הטוב במהרה, כי די כבר!