../images/Emo63.gif על חג הסוכות ../images/Emo63.gif
תודה לא77 על דבריו המאלפים, ומתוך האתר של המשרד לענייני דת - לחג הסוכות. חג הסוכות: חג הסוכות נחוג לזכר הסוכות שבני ישראל ישבו בהם במדבר לאחר שיצאו ממצרים. חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים שבזמן שבית המקדש היה קיים היו ישראל עולים לרגל לירושלים.(שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות). חג הסוכות בתורה: · "בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה', ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו,שבעת ימים תקריבו אשה לה' ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה' עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו"(ויקרא כ"ג,מ"ד-מ"ו). · "אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים"(ויקרא כ"ג,מ"ט-נ). · "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלהיכם"(ויקרא כ"ג,מ"ב-מ"ג). משך החג: התורה ציוותה אותנו לחוג את חג הסוכות במשך שבעה ימים, היום הראשון אסור במלאכת עבודה, פרט למלאכות לצורך אוכל נפש. ששת הימים שלאחר החג נקראים ימי "חול המועד". "יום טוב שני של גלויות"-בחו"ל חוגגים את יום טוב ראשון של סוכות במשך יומיים, היום השני של החג נקרא "יום טוב שני של גלויות". בעבר היו מקדשים את החודש על פי עדות של עדים שראו את הירח מתחדש ולאחר מכן נשלחו שליחים מירושלים להודיע לכל תפוצות ישראל. מכיוון שהשליחים לא הספיקו להגיע במהירות לכל מקום, היו הגלויות הרחוקות חוגגות שני ימים טובים בחגים בשל ספק לגבי מועד ראש חודש. למרות שבזמנינו כבר לא מקדשים את החודש על פי עדים, לא שינו הגלויות ממנהג אבותיהם וגם בימינו חוגגות שני ימים טובים. מצוות החג ומנהגיו: ישיבה בסוכה: במשך כל שבעת ימי החג מצווה לסעוד ולישון בסוכה המציינת את הארעיות לעומת דירת קבע ומזכירה לנו את הסוכות שבני ישראל ישבו בהם במדבר לאחר שיצאו ממצרים. "אושפיזין": על פי המסורת פוקדים את הסוכה ה"אושפיזין" (אורחים) שהם שבעת אבות האומה: אברהם,יצחק,יעקב,משה,אהרון,יוסף ודוד-אורח אחד מידי יום. ה"אושפיזין" מברכים את בעל הבית ומלמדים עליו זכות לפני "הושענא רבה" שהוא יום החתימה הסופית על גזר הדין(שנפסק ביום הכיפורים). ארבעת המינים: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" (ויקרא כ"ג,ל). נצטווינו לקחת אתרוג (פרי עץ הדר), לולב (כפת תמרים) , שלושה הדסים (ענף עץ עבת) ושתי ערבות (ערבי נחל). נוהגים להחזיק את ארבעתם יחד ולנענע אותם לארבע רוחות השמים כביטוי למציאות ה' בכל מקום בעולם. "שמחת בית השואבה" ו"ניסוך המים": "בארבעה פרקים העולם נידון...ובחג( סוכות) נידונים על המים"(מסכת ראש השנה א', ב'). ימי חג הסוכות דן הקב"ה את העולם וקובע כמה גשמים ירדו במשך השנה. מכיוון שהמים חשובים ביותר לחיינו קבעו חכמינו להתפלל בחג הסוכות על המים. בזמן שבית המקדש היה קיים היה נהוג לשאוב מים ממעיין השילוח שליד ירושלים ולנסכם על המזבח כביטוי לבקשת מים מהקב"ה. בימינו מתבטא הדבר באופן סמלי בחול המועד סוכות באמצעות שירים הקשורים למים וכן בבקשה לגשמי ברכה ב"תפילת הגשם" ב"שמחת תורה".
