ביישנות יתר..

[oriel ahamud]

ביישנות יתר..

אני לא אוהב לכתוב בשעות כאלו אבל מקווה שאתם/ן בסדר עם זה...

פעם הרגשתם ביישנים יתר על המידה? רגישים מדיי? דבר כזה מונע מאנשים עם ביישנות יתר להתקדם...

הגעתי לתובנה הזאת, שלאחר שיצאתי מאחד המועדונים/בר בעיר שלי, הבנתי שאנשים שאני מכיר ונפגשתי עימם באגודה לא פונים אליי. כן, אני יודע שאני מרתיע אנשים ומרגישים אולי לא בנוח לידי ואז הולכים לאנשים אחרים לדבר איתם...

ביישנות יתר וכל מה שמונע ממני,מכם להתחבר לחברים להכיר וכו'.. זה דבר הכי קשה דווקא היום... ודווקא בעידן הזה של הטכנולוגיה, פייסבוק וכו'...

כמה הייתי רוצה להיות ולחיות אותו הדבר שאנשים המקובלים היום חיים... עם חברים, דייטים, סיפורי חיים, לבלות ביחד וכו'..

כתבתי באטרף הערב, שמי שלא רוצה להתקרב אליי או לדבר איתי זאת בעיה רק שלו!! ואולי גם שלי אבל פה אני מדבר על אותם אנשים אחרים חוץ ממני....


יש פה עוד בנים/ות שמרגישים בודדים מבפנים, ביישנים, לא פתוחים? ...

תודה ובוקר טוב ושבת שלום וחג שמח!!!!!

 

[ליאור ליאור14]

שלום יקירי

מדבריך ניכר שהדברים כמו שהם כיום מאוד מפריעים לך, ואף פוגעים באורך חייך כיוון שאתה אומר שאנשים מתרחקים ממך בגלל אותה ביישנות שיכול להיות שאותם אנשים מכנים אותה כהתנשאות כלפיהם. אם זה לא היה מפריע לך אז הייתי אומר שזה אתה ואין מה לעשות אבל מדבריך רואים בבירור את התשכול העמוק שאתה מרגיש, ואת המצוקה האדירה שאתה מרגיש בעקבות כך. אפילו ההודעה שאמרת שרשמת באטרף היא סך הכל מגננה שפיתחת ודרך לקבלת יחס ולהראות לאנשים שהמצב כואב לך. אולי באמת כדאי שתלך לקורסים לשיפור הביטחון העצמי, ושהמצב ישתפר. כך אני הרגשתי מהודעתך חג שמח איש יקר גם לך

 

[makel1]

למה אתה חושב שאתה מרתיע אנשים?

אני חושב שעצם זה שאתה משקיע הרבה מחשבה בנושא הזה גורם לך להיסגר ולשדר זאת כלפי חוץ.
נסה להשתחרר. לצחוק עם אנשים. אולי אפילו לצאת עם חברים שאתה מכיר באינטרנט.
בהצלחה!

 

[Acoustic 3]

בעבר אני הייתי מאוד מאוד ביישן

אני זוכר את עצמי כשהייתי צעיר, הייתי חושש מאוד לדבר ולפנות לאנשים שאני לא מכיר.
אצלי, היה ארוך מאוד התהליך של השלב בו אתה נפגש לראשונה עם אדם חדש ועד לשלב בו אתה מרגיש נוח איתו.

למה אני אומר את זה?
כי התחולל מהפך. כשנפתחתי לאינטרנט, הייתי גולש בפורומים. הייתי "שופך" על המקלדת את כל מה שרק יכולתי. כל מה שלא העזתי לעשות עם הסביבה הטבעית שלי, עשיתי שם.
הייתי כותב בפורום הכללי, לאט לאט השיחות הפכו להיות גם אישיות והייתי מתכתב במסרים עם כל מיני אנשים.
פתאום הבנתי - אם יש לי את האומץ לכתוב את כל מה שאני חושב ולהציג את עצמי באופן כה פתוח, לא לעשות את זה פנים מול פנים זו פחדנות לשמה.
החלטתי שאני לא פחדן ואני לא אהיה אחד מאותם אנשים שמתחבאים מאחורי מקלדת ומסך.

היום המצב שונה.
קודם כל, קשה מאוד לסגור לי את הפה..

אני מדבר בלי הפסקה. (חופר משהו.

)
בנוסף, אני פותח שיחות עם אנשים חדשים, אני משתף בדברים שאני חושב ואני גם מודע היטב לדברים שטובים בי, וגם לדברים שפחות.

אני מקווה שאתה מבין למה אני מתכוון.
אני מסכים מאוד עם אורי שכתב לך שאתה צריך להפתח. הרבה פעמים אנחנו לא מבינים את העצות שאנשים נותנים לנו.
בטח אתה חושב משהו כמו: "מה, הוא לא חשב שאני רוצה להפתח? איזו מין עצה זאת? זה ברור מאוד, השאלה היא איך!!"
אז כן. פשוט להפתח. בכוח. למצוא את האומץ ולחייך לעובד חדש שנכנס לעבוד, להגיד לו שלום ונעים מאוד.
להגיד תודה רבה למלצר הקבוע שמשרת אותך ולשאול לשלומו..
פשוט לעבוד על עצמך כדי למצוא את הכישורים החברתיים שלך.
לא יתכן שתגיד שאתה "ביישן יתר" ותשב פה לכתוב לנו ועוד להתנצל אח"כ שזו בשעה מאוחרת (אני לא מבין, מה, מישהו פה מקבל סמס או שיחת טלפון לילית ומטרידה על כל הודעה שנכתבת פה? על מה חשבת צורך להתנצל?)

תתבע את מקומך בחברה ואל תשלים עם היותך צל. אחרת, איך תתקדם?
זה לא תהליך פשוט. אבל זה תהליך חובה. אני לא אומר לך שאתה צריך לנאום בציבור כל יום.. אבל המינימום זה לנהל חיי חברה מספקים..


באשר למה שכתבת באטרף - המשפט הזה מאוד מאוד מרתיע.
לא ברור לי למה כתבת אותו אבל בטוח שאני לא הייתי פונה לבחור שכתב את זה..
מעבר לזה, המשפט הזה שגוי.
אנחנו יצורים חברתיים. אנחנו בנויים לחיי חברה. כדאי להכיר בזה ולפעול כדי לבנות חיים כאלה.

 

[Acoustic 3]

מצטער אם הייתי קשה מידי.

 

[ליאור ליאור14]

אני דווקא נהניתי, ולמדתי

ואפילו אני אקח את מה עיצותיך אל חיי הפרטיים.

 

[Mr Fahrenheit]

אתה בסדר. לפעמים נראה לנו שמילים קשות כביכול

(או לא כביכול) הם בהכרח במטרה לפגוע אבל לרוב זה בא ממקום של לעזור. אני די מאמין במה שנקרא tough love.. אבל צריך באמת לוודא שמי שאומרים לו את זה יודע לעשות הבדלה בין פגיעה מכוונת לבין אמת לא נוחה.

 

[makel1]