בייביסיטר חדשה

[tonti]

בייביסיטר חדשה

היום מתן נשאר עם בייביסיטר חדשה עד הצהרים. אני יצאתי ממש מוקדם. עומר התעורר והפשפש ישן כדב. לא מצליח להעיר אותו. בינתיים הגיעה הבייביסיטר. כמובן שלא רצינו שמתן יתעורר ויראה רק אותה בבית, רק שבאיזשהו שלב עומר היה חייב ללכת (טרמפים...). נשמע לי איום ונורא להתעורר ולמצוא אתא עצמך עם מישהו זר לגמרי. התקשרתי עכשיו הביתה. הפשפש התעורר, הסתכל עליה 2 שניות בהלם ואז הושיט לה ידיים בחיוך ומאז הוא משחק באושר. זה נורמלי? הייתכן שיש לי ילד סתגלתן בצורה בלתי רגילה? <מנסה להרגיע את רגשות האשמה שלי על כך שאני לא איתו>

 

[irisgh]

גם

גם יניב היה ככה כשהיה קטן, וגם היום הוא חברותי וסתגלן, ובניגוד לילדי חברים, מוכן ללכת עם כל עובר ושב שיש לו כימיה איתו. (חוץ מבתקופות שלא

, אבל כמובן, ככל שהוא גדל, יש לו העדפות חדשות.

 

[לאה_מ]

יתכן שיש לך ילד סתגלתן בצורה בלתי

רגילה (גם לי יש אחד כזה בבית). אשרייך וטוב לך

 

[maya100]

לדעתי זה עניין של קליק..

אני רואה אצל אביגיל שיש אנשים שהיא מייד נדלקת עליהם, לפעמים בלי טריגר אפילו מצידם (נניח ביום האחרון באשפוז האחרון שלנו בא מנהל המחלקה. היא לא ראתה אותו אף פעם ובכל זאת הלחילה לחייך אליו ולזרוק לעברו בלון כדי שישחקו בו יחד...). אני (וגם הוא) היינו המומים!...

למתן!!! (ורק הערה - לפעמים האסימון נופל מאוחר...)

 

[עמית@]

מסכימה עם מאיה, יכול להיות שהוא

פשוט נדלק עליה (מזל שזה לא להפך- כי יש אנשים שגורמים להם פשוט לבכות בלא כל התגרות..) אני מקווה שזה ימשיך כך!

 

[נדיה של ארבעה]

מעניין.

אצלי אודליה מקבלת כל בייביסיטר בחיוך, בלי יוצא מין הכלל. אבל מתן היה נשמע לי יותר דומה למשה, שהוא מאוד מאוד סלקטיבי בנושא, ומקבל רק שתיים-שלוש בייביסיטריות (לא יודעת למה דווקא אותן!) אז אני אל יודעת, אבל כמו בבדיחה על אבא-מתכנת מחשבים, "מה אכפת לך? זה עובד? אל תגע!"

 

[mishtal]

ואם כבר מדברים

על העדפה סלקטיבית של אנשים, אז רציתי לשתף ולהתייעץ איתכן לגבי התנהגותה של טל עם אנשים מסוימים. לאחרונה היא ממש מתחילה לבכות כשהיא רואה אנשים מסוימים, שדווקא מאד מנסים להתחבב עליה ולהצחיק אותה. הראשון הוא דוד שלי. היא רואה אותו בערך אחת לחודש, מאז שהייתה בת מספר ימים ולפני מספר שבועות, כשטל הייתה אצל ההורים שלי והוא הופיע שם היא התחילה ממש לצרוח ולא הסכימה להיות באותו חדר עימו. אמי נאלצה לשחק איתה בחדר אחר וכל פעם שרק ניסתה להתקרב לסלון התחילו צרחות אימים. חשבתי בהתחלה שהתספורת שלו הבהילה אותה (סתם הסתפר קצוץ יותר, לא דרסטי...) וגם שהיא לא הייתה בסביבה הכי טבעית לה. אבל,אתמול כשההורים שלי היו אצלי ודוד שלי בא לבקר שוב היא בכתה ולא הסכימה להיות לידו או לראותו. המצב לא נעים. כמובן, שכולם מקבלים זאת בהבנה אבל מה בכל זאת אפשר לעשות? נראה לי שהבן אדם "מחוק" אצלה... האמת היא שהוא לא טיפוס שיתחיל לנסות להתחבב עליה בכל מיני דרכים. אין לו ילדים ואין לו גישה לילדים. אבל יש גם קטע עם איזה שומר מבוגר במשביר לצרכן. הוא מאד נחמד ואנו נכנסות לדיזינגוף סנטר מדי יום דרך המשביר. בכל פעם שאני עוצרת לשנייה לידו היא מתחילה לבכות. מה קורה כאן?

 

[tonti]

לא חושבת שזה משהו שאפשר להסביר

מתן למשל ממש לא אוהב את אמא שלי. לא אוהב הן מילים עדינות. הוא ממש נתעב ממנה. מסובב את הראש בשניה שהוא רואה אותה. זה מוזר כי אמא שלי היא חביבת הנכדים. מתן פיתח משהו נגדה. עומר טוען שזה משהו שאני משדרת לו. יש משהו בדבריו כי מלחיץ אותי להיות אצל ההורים שלי ומתן מרגיש את זה. את אבא שלי הוא ממש אוהב. וכך גם כל אחד שהוא רואה. רק עם אמא שלי אין כימיה. תחשבי אם זה לא משהו שיש לכם עם דוד שלה ושהיא מרגישה את זה.

 

[חדוה1]

יש ילדים שמפחדים מזקנים

ואין מה לעשות עם זה

 

[ימימה]

מהצד השני

אחת הבנות של אחי, היום בת חמש, היתה מתחילה לבכות כל פעם שהייתי מתקרבת אליה, כשהיתה קטנה. אני לא מפחידה במיוחד (לדעתי הבלתי משוחדת), וכל אחייני המרובים אוהבים אותי בהחלט, ורק היא - יוק! אחד ההסברים שחשבנו עליו במקרה הזה, היה שהעובדה שאני ואמא שלה (גיסתי) די דומות, בלבלה והפחידה אותה, אבל זו כמובן תיאוריה לא מוכחת. לאמא שלה היה ממש לא נעים, למרות שאני בכלל לא נעלבתי - איך אפשר להעלב מקטנטנים כאלה? פשוט שמרתי מרחק, עד שזה עבר לה. היום היא בת חמש כאמור, ורצה אלי לחבוק כל פעם שאני מגיעה לביקור.

 

[מירי,]

יש לי בת דודה כזו ../images/Emo3.gif

כשרק הייתה רואה את אמא שלי בכי והיסטריה - היא היחידה בין 3 אחיות שלא גדלה צמוד איתנו- מה אמא שלי לא ניסתה משקפיים , שיער ,בגדים שתיקה - כלום לא עזר! היום היא בת 20+ והכל בסדר

היא לא מפחדת (וגם לא ממש זוכרת)

 

[נדיה של ארבעה]

אי אפשר לדעת מה לא התחבר לה

בכל אופן אם זה עבר, זה שולל את התיאוריה שלי.

 

[נדיה של ארבעה]

סליחה על ההסבר המיסטי

אבל אני מאמינה שיש אנרגיות שילדים קולטים ואנחנו לא, ואולי לפעמים כן אבל "לא נעים" אז מתעלמים, בכל אופן להם עדיין אין את ה"פוליטיקלי קורקט" הזה אז הם מגיבים בטבעיות לאנרגיות שלא נעימות להם. במיוחד אם אלה אנשים שמנסים להתקרב יותר מדי!

 

[עמית@]

נדיה, זה לא תמיד עניין מיסטי

ילדים רגישים פי כמה וכמה (גם פיזית- הם קולטים דרך העור ודרך הריח ודרך קצות העצבים הרבה יותר ממה שאנחנו) והם גם כמובן הרבה יותר רגישים והרבה פחות חסומים תרבותית.