ביטחון אישי...

[men52]

ביטחון אישי...

כאשר הייתי ילד , בערך בגיל 8 או 10 אני זוכר את עצמי מסתובב עם חברי השכנים ברחובות בשכונה אחרי הצהריים כאשר ההורים שלי בבית והם לא יודעים איפה אני בדיוק. ידעו שאני "בחוץ".
היום אני אבא לילדים בני 3 . לא עולה בדעתי שהם יצאו מהבית לשחק ואני לא אדע איפה הם.
אני גר בפרדס חנה אבל לדעתי ההרגשה הזאת היא בכל הארץ.
אולי חוץ מקהילות סגורות כגון קיבוצים ששם הילדים נוסעים באופניים בשבילים וההורה לא צריך לצאת עם הבן שלו.
אני שוקל לעבור לקיבוץ בשביל הביטחון האישי של הילדים שלי.
אשמח לשמוע תגובות...

 

[עציון]

יש דברים בגו, אבל...

היתי מציע לך לבדוק על אילו "קהילות סגורות" אתה מדבר. קיבוצים, לא חפים לגמרי. היו דברים מעולם.
גם היום, ילדים יוצאים לרחוב. לקניונים. ולא שומעים על אירועים חריגים.

 

[רוחמה ההורסת]

בהחלט פחות מפעם אבל....

אני בתור ילדה הייתי יורדת למטה לשחק משחקי רחוב כאלה עם חברים מהשכונה. היינו חוזרים הביתה רק כשאמא היתה צועקת לנו מהחלון. היום זה כבר כמעט לא קיים ואני מצרה על כך מאוד. חבל לי שכבר אין את משחקי החוץ האלה כמעט.
ולמה ה"אבל" הזה שלי? כי הילדים שלי כן יוצאים. אמנם לא יורדים לשחק למטה אבל למשל, הבן שלי כן יורד לשחק כדורגל עם חברים (עם מבוגר אחראי אחד). הבת שלי כן הולכת להסתובב בקניון (Tבל בשום אופן לא לבד. רק עם חברות). ועדיין, אני הרבה יותר רגועה כשהם חוזרים והכל בסדר. זה כבר (לצערי) לא מובן מאליו.

 

[אמאמהדרום]

בתור בת קיבוץ של אז וכיום אמא בקיבוץ

תלוי בגיל אז היה חופש מוחלט גם היתה לינה משותפת אז בטח ההורים לא דאגו כמו שאני דואגת כיום
כן הילדים הולכים לבקר לבד חברים (שוב לא ילדי גן )
כן הולכים לשחק כדורגל לבד
אבל וזה אבל גדול
אני צריכה לדעת איפה הם , עם מי הם מסתובבים
אני כן מזהירה מזרים ויש כאלו כאן : תושבים , מתנדבים, אורחים
כמו כל אמא אני דואגת אם הילד/ה מאחרים לשעה שנקבעה להם לחזור הביתה ומחפשת אותם אם בטלפון לבית החבר/ה אם לעלות על אופניים אם הם משחקים במגרש או יצאו לטיול אופניים .

יש המון טוב ביכולת שלנו לתת להם חופש ודשא והרגשה שמותר לצאת לשחק בחוץ .

 

[רוני ודי]

הרבה השתנה

גם ככה הילדים היום פחות מחפשים לרדת לשחק בכדור גומי וכאלו
בכל מקרה קיבוץ זה לא ביטוח לשקט ובטחון, ויש גם לא מעט חסרונות בקיבוץ, בעיקר אם אתה בא מבחוץ ולא נולד שם.
דבר נוסף - היום הם בני 3, יבוא היום ותבין שאין ברירה וצריך "לשחרר" אותם עם כל הדאגות והקושי
והכי חשוב - ברוך הבא

 

[MotheRonit]

אני לא בטוחה שבקהילות סגורות יותר בטוח

אולי יותר אנשים מסתובבים בחוץ ויותר מכירים ואז יש יותר סיכוי לבטחון. אבל זה לא 100% וגם אם הסיכוי יותר קטן הוא קיים וכשזה קורה לך לא מעניין אותך האחוזים או כמה אתה "בר מזל" וכזה מיוחד שנפלת על אחוז כזה קטן.

ואני חושבת שדווקא המקומות הסגורים (לכאורה) עם האשליה של החמימות והבטחון עלולים ליצור שאננות שהיא דווקא מסוכנת. מעדיפה להיות דרוכה ולסמוך רק על עצמי.

ואני לא בטוחה שהיום יותר מסוכן מפעם. אלא שהיום יש יותר מודעות.
זה כמו שפעם היו ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. אבל אף אחד לא ידע לתת לזה כותרת/שם אלא נקראו "השובבים/המופרעים"

 

[kriz]

אז והיום...

הרבה דברים השתנו.
יש יותר מכוניות בכבישים.
יש יותר מודעות לפדופילים, גנבים/קייסים וכו'.

וגם החברה השתנתה:
הטכנולוגיה התפתחה - הרבה ילדים מעדיפים לשחק עם החברים בבית (ולעיתים אפילו כל אחד בביתו, משחקים דרך המחשב

).
הילדים של היום אולי אוהבים פחות לשחק עם החברים ברחובות/במגרש השכונתי ויותר בחצרות או בבתים של אחרים.

גם אני כילדה וכנערה הייתי נפגשת עם חברים בישוב, בלי פלאפון, בלי יותר מדי עניינים מצד ההורים.
אבל...
תמיד אמא שלי הייתה מחכה לי בדאגה עד שאשוב הביתה

אני זוכרת, כנערה, שהייתי חוזרת הביתה, פותחת את הדלת בשקט כדי לא להעיר אף אחד. ואמא שלי הייתה יושבת על הספה בסלון או מציצה מהחדר שלה. כשהייתי מגיעה היא הייתה מכבה את הטלויזיה והולכת לישון...

 

[נהורית1]

היי מן

בילדותי, גם אני הסתובבתי ברחובות מבלי שאמא או אבא ירוצו
אחרי בחיפושים היכן אני. אחרי הלימודים ושעורי הבית, יצאנו לשחק.
רק ידענו שעם החשכה צריך להיכנס הביתה. כך גם עם ילדי, הם שחקו
בחוץ עד רדת החשכה, ואז חזרו הביתה.
היום המצב שונה, קצת מפחיד לשלוח ילדים ללא השגחה לשחק בחוץ.
אולי המצב בקיבוץ שונה, יש מרחבים, יש מגרשי משחקים, אבל גם שם
צריך השגחה, שהילד לא יצא מגבולות הקיבוץ מתוך סקרנות.
אם מדובר רק בעניין הילדים, הרי עדיף קיבוץ. אבל צריך להביא בחשבון
דברים אחרים, שאולי יש לך בעיר ואין בקיבוץ. למשל החופש לעשות מה
שבראש שלך בלי שכמה חברי קיבוץ יתערבו לך בחיים. אפילו עם השינוי
החד שחל בחיי הקיבוץ, בכל זאת זו קהילה סגורה שמתערבת בחיי חבריה
לטוב ולרע.

 

[Markup]

אין מקום בטוח, לא אז ולא היום,

רק שהיום אתה יותר מודע לסכנות בגלל מודעות ציבורית ותקשורת אלקטרונית, אז אתה חושש יותר. קיבוץ גם לא בטוח, אל תבנה על זה.

 

[לשבור את בנימין]

מקרה לא נעים בעבר הלא רחוק בעירך

בת זוגתי אמרה לי שמישהו פעמיים בפרק זמן קצר
עצר לידה כשהלכה ברחוב בשעת ערב מוקדמת
ושאל אותה מתוך האוטו כל מיני שאלות וניסה שתעלה לרכב.

ציידתי אותה במתנה רומנטית, משהו קטן
שתוכל לשים בארנק שיראה לה שאני חושב עליה ודואג,
משהו שבשעת הצורך לא עלינו, תוכל להגן על עצמה מחלאות כאלו...

 

[רועה עיזים]

מאז הגעת המכוניות פחות מסתובבים בחוץ.

לשאר הסכנות אני לא חושבת שהשתנה

 

[kriz]

בדיוק אתמול מישהיא ראיתי הודעה בפייסבוק

שמישהיא הייתה עם הילדים שלה בגן המשחקים ונער בן 16-17 ישב בתוך מגלשה עגולה (כמו מנהרה כזאת - אי אפשר לראות אותו אם לא מסתכלים לתוך המגלשה)....
יכול להיות שזה היה תמים, יכול להיות שלא.
אני יכולה להגיד שאותי זה מאוד הטריד...

 

[MotheRonit]

אני בודקת את זה. בפירוש שמעתי על הטרדות כאלה

אני לא אגיד שאני סורקת את כל השטח לפני, אבל ברגע שהם נכנסים אני בודקת שהם לא מתעכבים ואם כן צועקת להם פנימה. ואחרי שיורדים רואה אם מישהו היה בפנים. טוב שהזכרת לי אחדד אצלי את המודעות הזאת, כי נראה לי ששכחתי לפעול ככה כמה פעמים, למרות שאני משתדלת להקפיד על המנהג הזו.