אגיד לך למה אני אוכל את הלב,
קניתי אופנוע באיביי, SUZUKI GS650G שנת 1983. 17,500 מייל סה"כ. בארץ אני רוכב על SUZUKI GS650GT שנת 1982 ורציתי שגם פה יהיה לי כלי סבבה שאוכל להנות ממנו כמו שצריך מבחינת אמינות וכד. המוכר גר בפילדלפיה ואני גר במרילנד. נסעתי לשם עם טנדר, העמסתי וחזרתי למרילנד. הביטוח נרכש בטלפון, הסוכן ביקש מספר שילדה ומספר רשיון נהיגה ועוד כמה פרטים טכניים. לקח מספר כרטיס אשראי וחייב 289 פאקינג דולר ולאחר כ-15 דקות קיבלתי במייל תעודת ביטוח. למחרת הלכתי למשרד הרישוי, שילמתי 108$ ולאחר שעה הייתי בחוץ עם לוחית רישוי ואישור לנסוע חודש עד לטסט. במרילנד כל מי שקונה רכב חייב לעבור טסט רק פעם אחת ונשאר תקף כל עוד הרכב נשאר בבעלותך. המחיר ששולם במשרד הרישוי מכסה גם 6% מס רכישה,ורישוי לשנתיים !!!!! כל התהליך כולל התשלום התבצע מול פקידה אחת,בלי לך לדואר עם טופס אגרה ירוק וכל השיט, באדיבות ומקצועיות שלא ראיתי לצערי הרב בשום משרד או גוף ממשלתי בארץ. ולמה לעזאזל ע"מ להנות מביטוח זול אני צריך לנסוע על אופנוע בן 30 שנה ?? הוא פחות מסוכן מאופנוע חדש ???? מה שמעצבן אותי למוות זה שאני אוהב את המדינה שלי, אבל המדינה שלי מזיינת אותי בכל אופן ודרך אפשרית. וזה למה ???? יתרה מכך, חבר שלי רכש הונדה שדאו לפני חודשיים, נכנסנו לסוכנות, ראינו האופנוע, קיבל מהדילר מימון 100%, עלות האופנוע 6000$, ביטוח עלה לו 400$. לאחר כשעה האופנוע מוכן לנסיעה כולל לוחית ורישוי. עכשיו חברים, בואו נשווה לארץ..... מי ראשון ?