ביום שכזה..

[Lital 172]

ביום שכזה..

של סליחות.. אני חושבת שדווקא מהמקום שאנחנו נמצאים בו, הערפל הזה שקשה לראות בו, אולי זה הזמן שכל אחת תחשוב על עצמה..
ותנסה לכתוב פה על מה היא מבקשת סליחה מעצמה... לעצור רגע. להקשיב לגוף. ולנפש שלנו.. לנסות להושיט יד לעצמנו..
ומה היא תנסה לעשות אחרת..במה היא רוצה להשתפר ולהיות טובה יותר כלפי עצמה..אולי החלטה טובה, התבוננות אחרת שיכולה להוביל לשינוי, לפקיחת עיניים.. לצלול עמוק לתוך הרגש...
מקווה שאני מובנת בשעת לילה שכזו...
חושבת עליכן. תמיד.

 

[levshavur]

סליחה לעצמי...טריגר

ליטל שלום,
תודה שפתחת את השרשור המעניין.
אני חושבת שבמובן מסוים זה 'יותר קל' לבקש סליחה מאחרים (ואולי גם לקבל אותה) מאשר לבקש מעצמינו...ובמיוחד להיות מסוגלים לסלוח לעצמינו...
אני מרגישה שהדבר שהייתי רוצה לבקש סליחה...זה שלפעמים אני לא יודעת גבולות, ומזיקה לעצמי : כמו לדוגמה להפעיל את היד הפגועה יותר מדיי עד שכואב, לאמץ את העיניים בלי לקחת הפסקה, עד שכבר נוצרת מיגרנה...לא תמיד לדעת לשים גבול לזמן הישיבה מול המחשב בלילה (דבר שגורם למעט מדיי שעות שינה ועייפות).
עוד משהו שקשה לי לסלוח לעצמי - זה שירדתי במשקל...(כולם מעירים לי, וכבר די נמאס...), אני אפילו נשברתי והתחלתי לאכול אוכל לא צמחוני (לתת קצת כוחות לגוף הזה, וסליחה שכותבת על זה בכיפור...)
אני חושבת שהשינוי צריך להיות איזון : איזון בשעות פעילות ומנוחה...
אולי הדבר שהכי כואב לי, שבעצם הפגיעה ביד נוצרה כתוצאה מחוסר זהירות: אימצתי את היד יותר מדיי (או אולי עשיתי תנועה שלא הייתה טובה) ומדבריה של האישה שעובדת אתי בבי"ח, הנזק הוא בלתי הפיך...היד כבר לא תחזור באופן מלא לתפקוד שהיה לה קודם...אז עכשיו המטרה היא לתת לה את המקסימום שאני יכולה...וזה מזכיר לי עוד משהו לא בסדר...הייתי אמורה לעשות תרגילים ליד שלוש פעמים ביום, בפועל אני לא עומדת בזה, ולא עושה. כך גם אני לא מתאמנת בתרגילי פיתוח קול בצורה טובה, למרות שתרגילי נשימה הייתי יכולה לעשות כול יום...
למה אני נהייתי כזאת?
לא יודעת...
לבשה.

 

[Lital 172]

את צודקת

איזון זה בהחלט דבר שצריך אותו, למה נהיית כזו אני לא יודעת, לפעמים בין כל העומס של החיים אנחנו שוכחים לדאוג לעצמנו,
אבל את שמה לב, את יודעת מה לא בסדר.. ויודעת להצביע בדיוק על טעויות בעבר, ועל שיפורים שאת צריכה לעבוד עליהם..
ואני שומעת סליחה מעצמך בין המילים... .. ומה בדיוק יכול לעשות לך טוב ולקדם אותך ...
אז אולי במקום לברר למה זה ככה עכשיו, נסי להזכיר לעצמך מה כן יכול לעזור, להקל, ולעשות לך הרגשה טובה..
וככה כל יום להתמיד יותר. אני חושבת שזו הדרך להתחיל להקשיב לצרכים שלך ולגוף...
מנוחה זה בהחלט דבר חשוב.

תודה שכתבת.

 

[levshavur]

היה לא קל לכתוב את כול זה...ותודה על החיבוק...

 

[katrina12]

באמת רעיון יפה.

אבל לצערי לי הרבה יותר קל לכעוס על עצמי וכמעט בלתי אפשרי לבקש סליחה/ לסלוח.

 

[Lital 172]

היי לך,

נכון תמיד יותר קל לכעוס על עצמנו, במיוחד שאנחנו במצב שאנחנו לא כל כך טובים לעצמנו,
אבל זה אפשרי לנסות לחשוב בכל זאת, לנסות לתת למחשבה הזו ולרגש הזה בכלל מקום בתוך כל הטירוף הזה שאנחנו נמצאים בו,
ואני חושבת ששווה לנסות ולהתאמץ מאשר לא לנסות בכלל.
מה את אומרת..? אולי כן יופיע הקול הבריא ..? למרות המחשבות השליליות שבתוכנו, אני בטוחה שהוא אי שם, אולי ננסה להקשיב לו? לתת בכלל מקום לחלק הזה בנו..?