ביום שישי בשעה 21:15

[סתם אחת מבולבלת]

ביום שישי בשעה 21:15

ערוץ 2 אמא ואבא, י לי משהו לספר לכם. ראיתי את הפרומו עכשיו.

 

[מחפשת את האומץ]

תודה! רשמתי לי

 

[טורטיתת]

מלחיץ אותי ברמות

גם אני ראיתי את הפורמו ומצ"ב קישור לתוכן הסרט. משום מה פתאום מלחיץ אותי. הרי זו השעה שיום שישי יושבת בדרך כלל המשפחה ביחד וה-TV ברקע. ואז מסקרן, מלחיץ אותי ברמות לשמוע תגובה של המשפחה שלי באותן שניות רגעים שיוקרן הסרט. בטוח שאני בפנים התפוצץ לי, יבוא לי לפתוח את הנושא גם, אבל אולי עדיף לשתוק לשמוע תגובות, לראות מהצד איך מגיבה המשפחה,האמא שלי לנושא - שהם חושבים שהוא כל -כך רחוק מהם.

 

[סתם אחת מבולבלת]

מבינה אותך

לפעמים זה קשה לשמוע מה יש למשפחה להגיד בנושא, לפעמים שכולם ביחד הם מנסים להביע דעה שלילית, רק כדי להרחיק את זה מעצמם, מהמשפחה שלהם. אני מאמינה שלמשפחה יש מושג בדרך כלל לגבי הילד/ה שלהם גם אם הם בוחרים לשתוק לגבי זה. נראה מה יהיה בתוכנית. כבר הפרומו מעורר אצלי דברים בפנים. נחכה למחר ונראה.

 

[טורטיתת]

הפרומו מעורר אצלי דברים.

הפרומו מעורר אצלי דברים בפנים בדיוק וזה רק הפרומו -לא רוצה לחשוב על יום המחר. (ז"א שבת בבוקר.) אופציה א' - לחזור לארון לקנות מנעול נוסף אולי גם סורגים לחלונות. אופציה שניה ב' - הקלה, כי מה? אולי זה לא אצלנו בבית אז זה בסדר!

 

[לבבות זוהרים]

גם אני עם אותן תחושות

רוצה לחזור לארון

שם חשתי ביטחון בלי מתקפת השמצות ועלבונות למינהם שם הכי בטוח היה לי

 

[פאמקי]

ומה על...?

האופציה השלישית? שתצליחי להבין, שאת חיה חיים של אנשים אחרים ולא את חייך שלך?

 

[טורטיתת]

זאת לא

זאת לא אופציה (לצערי) זה תיסכול יומי.

 

[פאמקי]

כן... יודעת...

ניסיתי לפתוח את האופציות, להראות שלא הכל שחור ו... שחור. ואפילו לא שחור ולבן. צר לי על כך

.

 

[חנה לה לה]

יום שישי והסרט

לצערי לא אוכל לראות את הסרט ביום שישי. אני אהיה עם המשפחה המורחבת, שלשם הקוריוז הם לא יודעים על שני נוכחים באירוע שהם חד-מיניים. המחשבות שלי ישר נדדו לכל החברות בפורום שמתלבטות אם לספר, מתי הזמן הנכון לשתף ואיפה בדיוק שואבים את האומץ לספר. אני חושבת גם על אלו שלאחרונה ספרו ושתפו ואיך הן מרגישות לאחר זמן מה. הרבה שמחה ואושר להתראות, חנה

 

[41מיקה]

אמא ואבא , יש לי משהו לספר ...

תגידו בנות , עוד לא סיפרתן להורים , לחברים קרובים ? עם כל הפתיחות שלכן , עדיין לא "חשפתן " את עצמכן ? אמא שלי חשדה , סיפרתי לה מייד , היה קשה בהתחלה , אבל לא שבר את הקשר ביננו . ידעתי שבכל מצב יש לי תמיכה בבית , לא חשוב מה אעשה , לכן סיפרתי מייד , ולא הכחשתי לרגע ! היתה אוירת נכאים שבועיים ואח'כ הכל הסתדר , אני לא סבלתי מהתנכרות או תגובות טראומתיות ואני חייבת לאמא שלי בגדול . אמא כמו כל אמא עדיין מקווה שאתחתן .... עם גבר כמובן ... חברות שלי - היו הכי פתוחות שבעולם , לפני שסיפרתי עשיתי להן שיחת הכנה שאני הולכת לספר להן משהו חשוב . בגלל המתח ששרר באויר הן חשבו שביצעתי איזה פשע ורווח להן לשמוע שזה ממש לא מה שהן ציפו לו .... אמרו יופי ובכיף , ופירגנו לי . לא היו שאלות , לא חקירות , אלא פתיחות , קבלה ושמחה . מי שמרגיש קצת מבולבל בכל העסק הזה זו אני .... אז אפשר לומר שיצאתי מארון , שלי כמובן , לא כלפי החברה , מהארון הפרטי שלי . מרגישה שסוף סוף יצאתי לעולם ! גרתי בקונכייה המון המון זמן ! חבל שרק לאחרונה זה קרה ... אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא ! אז זהו בנות , אם אוהבים אתכן , אין שום סיבה שלא ימשיכו לאהוב אתכן גם לאחר ההודעה החשובה .... זה המסר שלי ! תגלו לאהובים עליכן , זה יעזור מאד בקבלה העצמית , יביא תמיכה , השתתפות , ואם לא , לפחות לא תהיה התנכרות , לפחות זה הלקח שלי מכל הסיפור . ברור שלכל אחת יש סיפור וסיטואציה שונה , לכן אולי העצה שלי לא תתאים לכל אחת . לילה טוב לכולכן ! לפחות יש את הפורום בו ניתן לכתוב על הקשיים , הגעגועים , וגם על הדברים הטובים , לא לשכוח ! רק דברים טובים שיקרו לכולנו !

 

[לבבות זוהרים]

גם אני קראתי את הפורמו ואסור לפספס

 

[פאמקי]

הפרומו המדובר...

יקירותיי, מקווה כי תצליחו לראות את החוזק, שאותה מנסה התוכנית "לבנות", את הסובלנות אותה היא מנסה להעביר ואת הבורות, שאנו נאלצים להתמודד איתה ומה מחירה. מי יתן, ותוכנית זו תצליח להשפיע, לעודד ולחזק- לחיוב. אהיה איתכן, המתמודדות, לפני, בזמן ואחרי

.