ביום שאחרי

ביום שאחרי

ביום שאחרי היום שאני משאירה בידיך את חליפת הסופרמן שלי נותנת לך להציץ לעומק נשמתי מוסרת לך את גופי באמון מוחלט מפקידה בידיך חלקים מליבי מקלפת עוד ועוד שכבות הגנה ביום שאחרי- אני רק צריכה לדעת שלא נעלמת, שאתה שם. שלא נבהלת ממה שראית. וזה לגמרי מספיק לי כדי לא ללכת לאיבוד, וסתם לחייך מבפנים כל היום
 
להיות שם

זה שם המשחק. לגמרי. לקח לי לא מעט שנים להבין את זה... מישהי שאני אוהב אמרה לי לפני כמה זמן "אל תשמור עלי" אמרתי לה "אני לא שומר עליך, אבל אני כאן בשבילך. אני לא אעצור אותך מלעשות מה שבא לך, אבל אם תתרסקי לחתיכות, אני אהיה שם, כדי להדביק מחדש את כל החלקים"
 
לפעמים נראה לי

שזה האתגר האמיתי של הצד ה"שולט"- כ לעשות סשן זה לגמרי כיף מטורף אבל להיות שם בשביל הנשלט/ת יום למחרת אם הם מפורקים או מעורערים זה הרבה יותר דורשני. תכלס, אפילו לא צריך להדביק כלום. רק להגיד שהכל בסדר
 

karend1

New member
כתבת יפה. מזדהה.

גם אני מרגישה ככה ביום שאחרי וגם בזה שאחריו וגם.. :)
 

Cגלית

New member
כרגיל

כיף להיכנס אחרי כל כך הרבה זמן ולזכות לקרוא אותך
געגעתי!
 

A לוןA

New member
לפעמים

מספיק אפטרקייר של דקה ולפעמים של ימים (ולפעמים מספיק סמס אחד ביום שאחרי, שגורם לה לחייך ולדעת שאתה שם)
 
זה בדיוק זה

כי גם אם באותו היום הוא נשאר ומלטף ומחבק אני עדיין יכולה להתהפך לגמרי ביום שאחרי. ומספיק לי סמס קטן לדעת שהוא שם ושהכל בסדר.
 
הממ

אצלי זה יותר פחד להכניס מישהו עמוק ללב ולחטוף אחכ אגרוף.. אבל בסופו של דבר אני מצליחה מאוד בקלות לשים את הפחד הזה בצד, לפתוח את הלב ולעוף
 

JamesNox

New member
אהבתי מאד.

במיוחד כמה טוב וחשוב לדעת, שכשנתנו למישהו לראות אותנו ערומים (לא גופנית. טוב, גם גופנית), הוא לא נבהל ממה שראה.
 
למעלה