ביה"ס למשחק של עפרה ויינגרטן../images/Emo53.gif
בואו אספר לכם סיפור: לפני קצת פחות מחצי שנה, ידיד שלי שמע פרסומת ברדיו על ביה"ס למשחק של עפרה ויינגרטן וענת ברזילי. זה נשמע לו נחמד (בכל זאת - פרפר נחמד, u know...)אז הוא רשם את המספר והתקשר. הוא דיבר עם המנהל האדמינסרטיבי של ביה"ס, בחור בשם עופר אבני ושמע ממנו שעוד מעט מתחילה קבוצה בימי שישי, מה שהתאים גם לי וגם לו מצויין, כי שנינו חיילים בבסיס סגור ושנינו חיפשנו מסגרת ללמוד בה תיאטרון בסופי שבוע. בקיצור, קבענו פגישה עם העופר הזה, שנראה נורא נחמד בהתחלה (לא כמו הפרפר, אבל מספיק טוב ), אח"כ הלכנו לבקר בביה"ס ואפילו השתתפנו בשיעור של חנן גולדבלט. ידיד שלי נורא התלהב, אבל אני, שמבינה קצת עניין וכבר למדתי משחק באי אילו מקומות, מצאתי הרבה פגמים ודברים קטנים שלא מצאו חן בעיניי - לביה"ס אין בניין משלו, הוא "משאיל" כיתות מביה"ס אמיתי (עם ילדים וכאלה), מה שמאוד מפריע לאווירה, כי מי מאיתנו רוצה ללמוד משחק בכיתה עם אורות ניאון ולוח חוצמזה, חנן הוא אולי שחקן נהדר, אבל לא כל מי שיודע לשחק גם יודע ללמד, והשיעור שלו ממש שיעמם אותי. הדבר היחיד שכן נראה לי היו התלמידים, שרובם נראו ממש חמודים. הא, והיה עוד קטץ´ עצבני - המחיר. 8,500 ש"ח לעשרה חודשים בסופו של דבר, חשבתי שזה יהיה לטובה ללמוד שם, כי בזמנו הייתי יותר מחצי שנה לפני השחרור וכל מה שעניין אותי היה ללמוד משחק, איפה שרק אפשר. עופר הסכים לעשות לי הנחה של 10% ואמר שהחוג יתחיל בפברואר. כמו ילדה טובה, שילמתי את הצ´ק הראשון (יותר מ-700 שקל). בינתיים, תחילת החוג נדחתה למרץ. אז את הצ´ק הבא שילמתי בתחילת מרץ, אבל אז החוג נדחה לאפריל. באותה תקופה, כשכבר השחרור שלי (מהצבא, למי שלא הבין) הלך ונראה קרוב ומוחשי יותר, התחלתי לגשש ולרחרח לגבי בתי הספר "הגדולים". התייעצתי עם כל מיני סטודנטים למשחק, מישהי מניסן נתיב, מישהי מסופי מוסקוביץ´ וכו´, וכשסיפרתי שאני הולכת ללמוד אצל עפרה וענת, נתקלתי בצחוק מתגלגל, כל פעם מחדש. כולם, אבל כולם, המליצו לי בחום להימלט משם כל עוד נפשי בי. התלבטתי ארוכות, עד שהגורל עשה את שלו והחליט בשבילי - המפקד שלי הודיע לי שבעקבות המצב הבטחוני, היציאות מהבסיס עברו לימי שישי (במקום חמישי), מה שאומר שאין סיכוי שאני אוכל ללמוד בביה"ס למשחק. אצתי רצתי להתקשר לעופר, שמיהר להבטיח שכל כספי יוחזר במלואו (!) ובו במקביל ניסה לשכנע אותי להירשם לקורס שיתחיל באוגוסט ואפילו לשלם על כך מכספי המענק. אני, שכבר הבנתי את ערכו ורמתו המקצועית של ביה"ס, לא מיהרתי להסכים, רק התחקמתי, העיקר שיחזיר את הכסף. את מלאכת החזרת הכספים הטלתי על אבי, רואה חשבון ממולח במקצועו. הייתי בטוחה שהעניין לא יהווה בעיה מיוחדת, אלא שכאן ציפתה לי הפתעה. עופר גרר את החזרת הצ´קים כחודש וחצי (!!!), תוך שהוא מתחמק מאבי בתירוצים שונים ("קראו לי למילואים", "שלחתי וזה חזר בדואר"...). בסופו של דבר, לאחר חודש וחצי, טרח עופר הנכבד להחזיר רק חצי מהסכום - צ´ק אחד (בזמן שאני כבר שילמתי שניים!), וכשאבי תהה על חסרונו של חצי מהסכום ששולם, עופר טען שמדובר בדמי הרשמה כפי שנאמר בתקנון ביה"ס. אלא ש- 1. עופר מעולם, מע-ו-ל-ם, לא הזכיר באוזניי או באוזניי אבי שום עניין שקשור בדמי הרשמה. 2. הידיד שלי, שאמור היה ללמוד בביה"ס גם ובסופו של דבר ביטל את השתתפותו, לא שילם שקל! וזאת משום שסיכם עם עופר לשלם לו במזומן כל חודש וכשביטל את השתתפותו, לא נדרש לשלם שום "דמי הרשמה", למרות שעבר את אותה פרוצידורה כמוני. 3. ביורם לויינשטיין וניסן נתיב לוקחים דמי הרשמה של 300 ש"ח, אז בביה"ס העלוב הזה הם לוקחים 700 ?!? ניסיתי לדבר עם עופר הזה, ניסיתי אפילו להגיע לעפרה ויינגרטן, שלחתי להם פקס ואי מייל וזכיתי להתעלמות טוטאלית! אני בכל זאת חיילת ומדובר בסכום כפול מהמשכורת הצבאית שלי... אתם מסכימים איתי שזו רמאות לשמה מה אתם מציעים לי לעשות ? ולא משנה מה -אל תלכו ללמוד שם הם גם רמאים וגם לא יודעים ללמד משחק ואני מצטערת שאני "מכפישה" אותם, אבל עברתי את זה על בשרי.
בואו אספר לכם סיפור: לפני קצת פחות מחצי שנה, ידיד שלי שמע פרסומת ברדיו על ביה"ס למשחק של עפרה ויינגרטן וענת ברזילי. זה נשמע לו נחמד (בכל זאת - פרפר נחמד, u know...)אז הוא רשם את המספר והתקשר. הוא דיבר עם המנהל האדמינסרטיבי של ביה"ס, בחור בשם עופר אבני ושמע ממנו שעוד מעט מתחילה קבוצה בימי שישי, מה שהתאים גם לי וגם לו מצויין, כי שנינו חיילים בבסיס סגור ושנינו חיפשנו מסגרת ללמוד בה תיאטרון בסופי שבוע. בקיצור, קבענו פגישה עם העופר הזה, שנראה נורא נחמד בהתחלה (לא כמו הפרפר, אבל מספיק טוב ), אח"כ הלכנו לבקר בביה"ס ואפילו השתתפנו בשיעור של חנן גולדבלט. ידיד שלי נורא התלהב, אבל אני, שמבינה קצת עניין וכבר למדתי משחק באי אילו מקומות, מצאתי הרבה פגמים ודברים קטנים שלא מצאו חן בעיניי - לביה"ס אין בניין משלו, הוא "משאיל" כיתות מביה"ס אמיתי (עם ילדים וכאלה), מה שמאוד מפריע לאווירה, כי מי מאיתנו רוצה ללמוד משחק בכיתה עם אורות ניאון ולוח חוצמזה, חנן הוא אולי שחקן נהדר, אבל לא כל מי שיודע לשחק גם יודע ללמד, והשיעור שלו ממש שיעמם אותי. הדבר היחיד שכן נראה לי היו התלמידים, שרובם נראו ממש חמודים. הא, והיה עוד קטץ´ עצבני - המחיר. 8,500 ש"ח לעשרה חודשים בסופו של דבר, חשבתי שזה יהיה לטובה ללמוד שם, כי בזמנו הייתי יותר מחצי שנה לפני השחרור וכל מה שעניין אותי היה ללמוד משחק, איפה שרק אפשר. עופר הסכים לעשות לי הנחה של 10% ואמר שהחוג יתחיל בפברואר. כמו ילדה טובה, שילמתי את הצ´ק הראשון (יותר מ-700 שקל). בינתיים, תחילת החוג נדחתה למרץ. אז את הצ´ק הבא שילמתי בתחילת מרץ, אבל אז החוג נדחה לאפריל. באותה תקופה, כשכבר השחרור שלי (מהצבא, למי שלא הבין) הלך ונראה קרוב ומוחשי יותר, התחלתי לגשש ולרחרח לגבי בתי הספר "הגדולים". התייעצתי עם כל מיני סטודנטים למשחק, מישהי מניסן נתיב, מישהי מסופי מוסקוביץ´ וכו´, וכשסיפרתי שאני הולכת ללמוד אצל עפרה וענת, נתקלתי בצחוק מתגלגל, כל פעם מחדש. כולם, אבל כולם, המליצו לי בחום להימלט משם כל עוד נפשי בי. התלבטתי ארוכות, עד שהגורל עשה את שלו והחליט בשבילי - המפקד שלי הודיע לי שבעקבות המצב הבטחוני, היציאות מהבסיס עברו לימי שישי (במקום חמישי), מה שאומר שאין סיכוי שאני אוכל ללמוד בביה"ס למשחק. אצתי רצתי להתקשר לעופר, שמיהר להבטיח שכל כספי יוחזר במלואו (!) ובו במקביל ניסה לשכנע אותי להירשם לקורס שיתחיל באוגוסט ואפילו לשלם על כך מכספי המענק. אני, שכבר הבנתי את ערכו ורמתו המקצועית של ביה"ס, לא מיהרתי להסכים, רק התחקמתי, העיקר שיחזיר את הכסף. את מלאכת החזרת הכספים הטלתי על אבי, רואה חשבון ממולח במקצועו. הייתי בטוחה שהעניין לא יהווה בעיה מיוחדת, אלא שכאן ציפתה לי הפתעה. עופר גרר את החזרת הצ´קים כחודש וחצי (!!!), תוך שהוא מתחמק מאבי בתירוצים שונים ("קראו לי למילואים", "שלחתי וזה חזר בדואר"...). בסופו של דבר, לאחר חודש וחצי, טרח עופר הנכבד להחזיר רק חצי מהסכום - צ´ק אחד (בזמן שאני כבר שילמתי שניים!), וכשאבי תהה על חסרונו של חצי מהסכום ששולם, עופר טען שמדובר בדמי הרשמה כפי שנאמר בתקנון ביה"ס. אלא ש- 1. עופר מעולם, מע-ו-ל-ם, לא הזכיר באוזניי או באוזניי אבי שום עניין שקשור בדמי הרשמה. 2. הידיד שלי, שאמור היה ללמוד בביה"ס גם ובסופו של דבר ביטל את השתתפותו, לא שילם שקל! וזאת משום שסיכם עם עופר לשלם לו במזומן כל חודש וכשביטל את השתתפותו, לא נדרש לשלם שום "דמי הרשמה", למרות שעבר את אותה פרוצידורה כמוני. 3. ביורם לויינשטיין וניסן נתיב לוקחים דמי הרשמה של 300 ש"ח, אז בביה"ס העלוב הזה הם לוקחים 700 ?!? ניסיתי לדבר עם עופר הזה, ניסיתי אפילו להגיע לעפרה ויינגרטן, שלחתי להם פקס ואי מייל וזכיתי להתעלמות טוטאלית! אני בכל זאת חיילת ומדובר בסכום כפול מהמשכורת הצבאית שלי... אתם מסכימים איתי שזו רמאות לשמה מה אתם מציעים לי לעשות ? ולא משנה מה -אל תלכו ללמוד שם הם גם רמאים וגם לא יודעים ללמד משחק ואני מצטערת שאני "מכפישה" אותם, אבל עברתי את זה על בשרי.