אז והיום. גיל ולא גיל.
כשאני חושבת כמה עצמאות הייתה לנו, לעומת לילדי, ההבדל ממש מדהים. אני בגיל 6 עשיתי חביתה לדעתי. לא הייתי חולמת לתת לבן שלי, בן ה 6.9, לעשות משהו כזה. מצד שני, אני בגיל 5 הלכתי לבד למכולת (אז כמעט לא היו כלי רכב ברחובות), חזרתי לבד הבייתה מהגן תוך חציית כעשר רחובות, הדלקתי מדורה עם חברים (ללא נוכחות הורים), ובגיל 12 נשארתי שבועיים עם אחי בבית (כשהורי נסעו לחו"ל). לא יודעת מה יהיה עם ילדי כשיהיו בני 12, אבל היום הם הרבה פחות עצמאיים מאיתנו, כשהיינו ילדים. מצד שני, הסכנות במטבח הן עניין הן של שיקול דעת (לעומת אימפולסיביות) ונסיון (צפיית סכנות), והן של שליטה מוטורית. הגדול שלי עדיין מתקשה בשימוש בסכין. המוטוריקה העדינה שלו על הפנים. הקטן כבר משתמש - השליטה שלו בתנועות יותר טובה, באופן יחסי. בגיל 6.9 - אף אחד מהם לא הפעיל קומקום חשמלי. הם לא מפעילים כלל מכשירים חשמליים במטבח. הם כן 'מארגנים' לעצמם ארוחות בוקר שלא דורשות חימום, ויכולים לקחת כל מה שעולה על דעתם במובן הזה. ילד שרוצה לבשל לבד? איזה כיף לך, ממש מקסים. אבל אני הייתי מבקשת שאת שפיכת המים הרותחים, והבישול על גז ואז, יעשה ביחד איתי.