בטחון
הבעיה האמיתית במכבי חיפה.
בויאן שאראנוב הוא שוער חסר ביטחון - וקשה להאשים אותו בזה כשיש לך הגנה של שני שחקנים. טאלאב ומשומר מפקירים את ההגנה על בסיס קבוע ושאראנוב מתעסק יותר במיקום שלהם מאשר במיקום שלו.
מרכז ההגנה שלנו חסר ביטחון - וזה ממש לא מפתיע. כשהשוער שלך מרוכז בהגנה יותר מאשר בלהיות שוער. כשהמגנים שלך מרוכזים יותר בלהיות חלוצים מאשר מגנים והקישור האחורי שלך תלוי ברוטציה של המאמן קשה להאשים את כל מי שיהיה בלם אצלנו בחוסר ביטחון.
המגינים שלנו חסרי ביטחון - אבל זה בגלל שהם לא יודעים להיות מגינים. הם גם לא אמורים להיות. טאלאב צריך להיות קשר שמאלי. משומר צריך להיות אצן אולימפי.
הקישור האחורי שלנו חסר ביטחון - רוטציה, מערך מוזר אבל מעל לכל - אפס, כן אפס, עזרה משאר השחקנים בקישור גורמים לזה שלא יהיה ביטחון. הבעיה הכי גדולה של הקישור הזה הוא שהשחקן הנוסף שמשקיע הכי הרבה זמן בקישור האחורי שלנו הוא שמעון אבוחצירה.
הקישור ההתקפי שלנו חסר ביטחון - קטן קונוס, ורד מיותר, ריאן מבוזבז, לראיוס גונבים את העמדה קונוסים, עזרא לא יודע מסירה מהי, שני שליש מהחלוצים שלנו מתפקדים כקשרים וסותמים עוד יותר את הדרך לרחבה. שלא נדבר על העובדה שעד שמעבירים כדור לתוך הרחבה, אתה יודע שמישהו יחמיץ אותו. אין ביטחון.
החלוצים שלנו חסרי ביטחון - אבוחצירה נמצא יותר זמן במרכז המגרש מאשר ברחבה. וכשהוא שם הוא כבר לא מרוכז. תורג'מן לא חלוץ, הוא יותר קשר התקפי מאשר חלוץ (חלוץ שלא מסוגל לנגוח, אין לו 1X1 והוא מתקשה בלמשוך בלמים אחריו הוא חלוץ מאוד בעייתי), מה עוד שהוא בכלל לא מיועד לרחבה. אזולאי הוא תופעת טבע ולאנדלובו לא אכפת מכלום חוץ מאנדלובו. יש לנו את גוזלן, אבל גם ככה אין מי שימסור לו.
המאמן שלנו חסר ביטחון - בעיקר כי הוא לא ממש יודע לאמן.
הבעיה האמיתית במכבי חיפה.
