בחשיכה 2
הוא התכופף אל אוזנה ולחש: ``נעבור?``. היא הנהנה בראשה. הם התיישבו והחזיקו ידיים. מהלך הדברים היה כושל. זרועו נכרכה סביבה והוא תחב את אפו לתוך שערה. מגע חולצתה צרב את כפות ידיו שעה שהיטה אותה אחורה, ללא חיפזון מטה מטה. הוא שיחרר את נעליה והניחם על הריצפה. חיבק את מותניה ומשך אותה אליו . היא שקעה אליו ומגע גופה הרך והשופע שעה שהיו שכובים כך מלופפים זה בזו הרטיט את ליבו בעדנה לוהטת. לאט , בלא להחפז החליקה ידו מטה אל ירכיה המעוגלות ועד לברכיה . ידו חזרה לכוון פתח מכנסיה . פתח את כפתורי הג`ינס ובאיטיות שחרר אותם מגופה. למגע ירכה חש מעין זרם חשמלי . שעה שהיה באמצע הדרך למעלה הפנתה את ראשה אל אוזנו ובצחוק צרוד אמרה לו: אני לא מאמינה שאני כאן איתך. תאמיני. הוא המשיך לתמרן בידו בתנועה איטית כלפי מעלה . מנסה לשחררה מגופיתה המעיקה. עז היה רצונה להרגיש את ידיו על גופה החם. היא נותרה בחזיה ותחתונים בלבד. היא החלה לעזור לו להחלץ מבגדיו וכאילו אצה לה הדרך הרימה את חולצתו . ובעוד היא משחררת את החולצה ממעבר לראשו , פתח את רוכסן מכנסיו והשיל אותם מגופו . ריח האישה סחרר את ראשו. הוא שכב סמוך אליה . מתוך רטט של חרדת קודש מישש אותה בראשי אצבעותיו. היא נפנתה אליו עיניה עצומות , טמנה פניה בצוארו ולחשה: אינני יכולה לעמוד בפניך. היא השמיעה אנקה קלה ופנתה אליו כששדיה מורמות אליו. הוא נשק את פיה וחדר עם לשונו . לשונותיהם התחכבו , הוא בקושי ניתק את פיו מפיה. וריח גופה שיגע אותו . הוא ירד עם לשונו אל צווארה, ונגס את כתפיה ... היא רטטה , הסמיכה עצמה אל גופו עד שחש במגע כל גופה נגד גוו. ידיה חיבקו את גופו. הוא התרומם להביט אל גופה. לא. אל נא. אמרה בבישנות. הוא התכופף לנשק את הנגלה לעיניו......
הוא התכופף אל אוזנה ולחש: ``נעבור?``. היא הנהנה בראשה. הם התיישבו והחזיקו ידיים. מהלך הדברים היה כושל. זרועו נכרכה סביבה והוא תחב את אפו לתוך שערה. מגע חולצתה צרב את כפות ידיו שעה שהיטה אותה אחורה, ללא חיפזון מטה מטה. הוא שיחרר את נעליה והניחם על הריצפה. חיבק את מותניה ומשך אותה אליו . היא שקעה אליו ומגע גופה הרך והשופע שעה שהיו שכובים כך מלופפים זה בזו הרטיט את ליבו בעדנה לוהטת. לאט , בלא להחפז החליקה ידו מטה אל ירכיה המעוגלות ועד לברכיה . ידו חזרה לכוון פתח מכנסיה . פתח את כפתורי הג`ינס ובאיטיות שחרר אותם מגופה. למגע ירכה חש מעין זרם חשמלי . שעה שהיה באמצע הדרך למעלה הפנתה את ראשה אל אוזנו ובצחוק צרוד אמרה לו: אני לא מאמינה שאני כאן איתך. תאמיני. הוא המשיך לתמרן בידו בתנועה איטית כלפי מעלה . מנסה לשחררה מגופיתה המעיקה. עז היה רצונה להרגיש את ידיו על גופה החם. היא נותרה בחזיה ותחתונים בלבד. היא החלה לעזור לו להחלץ מבגדיו וכאילו אצה לה הדרך הרימה את חולצתו . ובעוד היא משחררת את החולצה ממעבר לראשו , פתח את רוכסן מכנסיו והשיל אותם מגופו . ריח האישה סחרר את ראשו. הוא שכב סמוך אליה . מתוך רטט של חרדת קודש מישש אותה בראשי אצבעותיו. היא נפנתה אליו עיניה עצומות , טמנה פניה בצוארו ולחשה: אינני יכולה לעמוד בפניך. היא השמיעה אנקה קלה ופנתה אליו כששדיה מורמות אליו. הוא נשק את פיה וחדר עם לשונו . לשונותיהם התחכבו , הוא בקושי ניתק את פיו מפיה. וריח גופה שיגע אותו . הוא ירד עם לשונו אל צווארה, ונגס את כתפיה ... היא רטטה , הסמיכה עצמה אל גופו עד שחש במגע כל גופה נגד גוו. ידיה חיבקו את גופו. הוא התרומם להביט אל גופה. לא. אל נא. אמרה בבישנות. הוא התכופף לנשק את הנגלה לעיניו......