שאלה מעניינת
אני לא יכולה לגלות שמות ילדיי כדי לא להסגיר זהות, אבל אני חושבת שכשהורה נותן לילד שלו שם- זה מראה
את התגלמות הצפיות שלו מהילד- ואז כמו נבואה שמגשימה את עצמה- סכוי טוב שהשם אכן "יהלום " את הילד
או נכון יותר- שהילד יהלום את השם... ואם הוא לא מצליח להלום את שמו- יפה שהיא מכוערת, צוף שמאכיל מרורים, צור שהוא פחדן, שמחה הדכאונית,
שלווה שלפעמים מרגיזה, זהבית פנינית ושאר מתנות מאלוהים (בת אל, שיר אל וכיוב' קרובות לאלוהים )- שלא שוות יותר מאחרים, נחמה שגורמת צער רב...
או אז לילד תהיה בעיה קשה מאד של דמוי עצמי ושל שביעות רצון עצמית.
לילדים שלי נתתי שמות מהתנ"ך. רציתי שם שיש לו שורשים.
לא אוהבת שמות מומצאים (מוריק) ולא שמות בינלאומיםי שמרמזים לילד שרוצים שהוא יגור במקום אחר (דין, דנה, מאיה, שון)
וממש שונאת שנותנים לבנות שמות של בנים (רוני, דורון, יובל) כי עוד לא ראיתי שנותנים לבנים שמות של בנות והמסר הוא- את שווה יותר כשאת בן.
האם השמות התנכיים שנתתי השפיעו על תפיסת הילדים כשייכים להסטוריה ולמסורת של העם היהודי- לדעתי כן
האם הם ממלאים את הצפיה המרומזת שלי מהם דרך המאפיינים של אותה דמות תנ"כית?
שניים מתוך הארבע- כן.