בחירות לא נכונות

[מרתה אולוביץ]

בחירות לא נכונות

למה עושים בחירות לא נכונות בחיי היום יום?
אני מתכוונת למצבים שאני יכולה להכריח את עצמי לעשות את הדברים למרות שלא קל לי לבצע אותם, ובכל זאת בוחרת לעשות את מה שלא נכון וראוי.
לדוגמה: לא לקום בבוקר מהמיטה עד לשעות הצהרים, למרות שברור שאם אקום ואעשה משהו אחר ארגיש יותר טוב מבחינה נפשית ויהיו פחות רגשי אשמה על כך שבזבזתי את כל היום במיטה?

 

[נעמי טאובר]

קושי לקום בבוקר ובחירות לא נכונות

שלום מרתה
יש דרכים שונות לפרש את מה שאת מתארת, דרך אחת להבין את זה היא שיש בך כוחות שונים שמתגוששים ביניהם בעוצמה: רצון לחיים שדוחף לקום ולפעול ולחוות את החיים, ולעומתו "עצמי" אחר שמרגיש משהו אחר- אולי כעס ומרדנות נגד העולם ודרישותיו, אולי שנאה לעולם שמצפה ממך לתפקוד ומבקר אותך אם אין תפקוד, (ואני מדברת על חוויה כללית, לא אישית ולא בהכרח מודעת)
כעס ו'אנטי' הם גורמים חשובים מאד בעולם, אבל כמו כל דבר- אם הם אינם במקום הנכון להם- הם מזיקים. ואם אכן זה מה שקורה בך- הצד ה"מורד" פועל נגדך כשאת משאירה את עצמך במיטה.
רגשות האשמה מסמנים שיש כאן משהו שלא תואם את עקרונותיה של ה"מרתה שאוהבת את החיים" אבל לא כדאי להיתקע בהם אלא להמשיך ולהבין מה קורה בתוכך ואיך מפרקים את זה, וזה חומר לטיפול שלך.

 

[תמר דגן 1]

שני זאבים – אגדה אינדיאנית

מסופר, בקרב בני הצ'ירוקי, על אחד מזקני השבט שישב עם נכדו וסיפר לו על קרב המתחולל בתוך בני האדם.
הוא אמר: "נכדי, הקרב המתחולל בתוך כל אחד מאיתנו הוא בין שני זאבים.
זאב אחד הוא רע: כעס, קנאה, קנאות, צער, חרטה, השתוקקות ותאווה, גבהות הלב, רחמים עצמיים, רגשות אשם, טינה, רגשי נחיתות, שקרים, גאוות שווא, רגשי עליונות ואגו.
הזאב השני הוא טוב: שמחה, שלווה, אהבה, תקווה, רגיעה, ענווה, חביבות, טוב לב, אמפתיה, נדיבות, כנות, חמלה ואמונה."
הרהר הנכד בדברי סבו לזמן מה ואז שאל: "מי משניהם מנצח?"
ענה הצ'ירוקי הזקן בפשטות: "זה שאתה מזין."

 

[מרתה אולוביץ]

תודה. משל מעניין.

 

[isola bella]

אהבתי מאד

 

[פנתרית סגולה]

סיפור נאה, תמר. יש לך גם משלי חכמה מפי נשים אינדיאניות

חכמות? בעקרון, סיפור כזה יכול להזין אותי יותר, מבחינה רגשית. (תהיה פה גם הזדהות).

 

[תמר דגן 1]

חכמת נשים

פנתרית סגולה שלום,

לאחר שכתבת כמה סבלת מכך שגדלת במשפחה שבתפיסתך האדירה את הגברים וזלזלה בנשים, אני מבינה יותר לעומק את בקשתך כאן. אני בטוחה שאת יכולה למצוא באינטרנט הרבה כתיבה, כולל משלים שכתבו נשים חכמות.

אם את מחוברת למקורות, אולי יענין אותך מאמר שכתב יהודה אליצור, המביא הוכחות רבות שהמקרא מיחס לנשים את החכמה. הוא מסכם את מאמרו בפסקה:
"אלה הדוגמאות, וכיוצא בהן עוד, מלמדות כי האישה מייצגת במקרא את החכמה. יתר על כן, זה בעצם, לפי דעת המקרא, תפקידה של האישה במשפחה ובחברה. היא לא בעלת הכוח, היא לא המבצעת - הדברים האלה נתונים בידי גברים, אבל היא השולטת בכוח, היא המכוונת את המעשה, אם יש לה אותה התכונה, המציינת את האישה המעולה, היינו החכמה".

יתכן והמאמר יספק לך את ההזדהות וההזנה לה את זקוקה. אם לא - חפשי עוד מקורות באינטרנט.

ב-ה-צ-ל-ח-ה!!

 

[פנתרית סגולה]

המצב במשפחתי היה הרבה יותר מורכב משהבנת מכתיבתי.

אמא שלי היתה מרכזית מאד. למעשה אבי היה במידה לא מעטה בבחינת נוכח-נפקד. הוא עסק עם עצמו, אם בגינה, אם בבולים שלו, אם איני טועה, פעם אני זוכרת אותו מקשיב לתקליטים שקנה. הכל בעצמו ולעצמו. הוא לא שיתף אף אחד, ודאי לא אותי. אמא שלי היתה זו שהכינה והגישה לי את ארוחת הבוקר לפני צאתי לביה"ס היסודי, בגיל צעיר מאד. היא שפעם עזרה לי בהכנת השיעורים. (אני זוכרת פעם אחת). היא שעסקה בענין המורים לפסנתר שלי. דיברה איתם. היא שהקשיבה לנגינתי בפסנתר והיתה לעתים אומרת משהו. וכשהתחלתי להתעצל בנושא - היא שניסתה לדרבן אותי.
אמי היתה זו, אם איני טועה, שסיפרה לי כי אבי הצעיר אהב אותה מאד וממקום שירותו במצרים בצבא הבריטי, מלחמת העולם ה2 , היה נוסע בחופשות כל הדרך לת"א, כדי לשהות איתה. כשהייתי די גדולה כבר, אמי עברה ניתוח בעיניה, ואבי היה מבקר אותה כל הזמן בבית החולים, פעם לקח אותי. היא אמרה שהחולות האחרות השתאו למסירותו.
הבעיה היתה כנראה שהיא לא היתה אם רכה חמה ואוהבת. היא לא הטביעה בי נשיות של אמת. והיא כנראה בילדותי הרכה הפכה אותי ל"ילדה של אבא", באופן כלשהו. לדעתי היא בילדות הרכה "זרקה" אותי באופן כלשהו על אבי. אבל גם הוא לא היה אב חם ואוהב, לא חיבק, לא נשק, לא ביטא הערכה להיותי בת.
לא אאריך בסיפור, אין זה המקום. מכל מקום, אין ספק שבאיזה שהוא מקום ספגתי עמדה של תחרותיות עזה נגד ילדים אחרים, ושל שתלטנות. רוב חברי היו בנים: בני השכנים. והם "עמדו לפקודתי". עם ההתבגרות נעלמו כולם. חוץ מזה, אני נותרתי נמוכה ולא חזקה. מבחינה ספורטיוית, זו היתה מכה גדולה. אני, שרציתי תמיד להיות החזקה ביותר מכל הבחינות, פתאום הייתי חלשה בתחום חשוב כל כך - התחום הגופני. לא היתה לי שום משיכה לבנים, וודאי לא רצון שהם יימשכו אליי. מגיל צעיר היתה לי משיכה לנשים יפות.
זהו, לא ארחיב.

 

[נעמי טאובר]

מצב מורכב בהתפתחות וביחסים במשפחה

שלום פנתרית סגולה
אין ספק שחווית יחסים מורכבים וחסכים מורכבים במשפחתך, המקום בפורום כזה לא מאפשר כלל לרדת לדקויות ולפרטים, וזה אפילו יכול לבזבז את התנופה שתוכלי לקבל מפתיחת חוויות אלה בתוך טיפול יציב ומתאים.
ייתכן שחיפוש קישורים לעבר והסברים למצבך- מרגיע ומשכך תחושות קשות של ביקורת ופחיתות שעולות בך לגבי עצמך. גם אם זה כך- חבל להסתפק בהרגעה ובהישארות ב "אזור הנוחות" (שהוא ממש לא טוב ולא נעים, ממה שסיפרת כאן בעבר. ) כדאי שתמצאי לך מקום מתאים בטיפול שיהיה פורה ויוציא אותך לבריאות טובה יותר

 

[מרתה אולוביץ]

תודה נעמי, נתת לי כיוון למחשבה.