Fleddermaus
New member
כמה תגובות: ../images/Emo119.gif
(וסליחה שאני מתפרץ לוויכוח, אני פשוט רואה פה דיון הרבה יותר ענייני.) 1. נשאלת השאלה, מהם האינטרסים הישראלים? לדעתי, שקט ושלום הם אינטרסים ישראלים מובהקים. וויתור על חלק מארץ ישראל התנ"כית וחתימה על הסכם כדי לחזק את אבו-מאזן ואת תהליך השלום בהחלט יכול להכלל באינטרסים הישראלים. 2. העם הפלסטיני בחר באבו-מאזן לפני חודשים לא רבים ברוב גדול. 3. הפת"ח, שקיוויתי לניצחונו בבחירות, הוא בכל זאת גוף מושחת ומסואב שמונע מהפלסטינים חינוך וכלכלה נכונה. החמאס, שכוונותיו בהחלט זדוניות, ידע להגיע אל האזרחים ולדבר אל ליבם. הפת"ח דיבר מגבוה, אפילו בהתנשאות אל העם הפלסטיני. האזרח שרואה את ישראל בעיקר דרך המחסומים, יתפתה להאמין שהסיבה שלילדיו אין חינוך ולו אין עבודה ואולי אף אין לו אוכל, הוא הכיבוש הישראלי בכל שטחי פלסטין ושדרכם, דרך הטרור היא הנכונה. ניתן אף לומר שזו תוצאה של הקיפאון המדיני. לדוגמא, בשנת 1995 התמיכה בחמאס עמדה על 10% מהציבור הפלסטיני. בסיבה לכך היא שהמשא ומתן המדיני גרם לשיפור בחיים האישיים של האזרח, ועל כך יכל הפת"ח לקחת את כל הקרדיט. החמאס נותר בצד. לעומת זאת, היום אין משא ומתן, החיים של האזרח הפלסטיני הממוצע קשים, הפת"ח ניגש לבחירות בידיים ריקות מהישגים והתוצאה ברורה. 4. אולי ירצחו את אבו מאזן, כמו שרצחו את רבין וכמו שרצחו את סאאדאת. זה יכול להיות, אין מה לעשות. תמיד יהיו פנאטים אלימים, ואסור שזה מה שיעצור את תהליך השלום. 5. החמאס ייאלץ, בסופו של דבר, "להפוך את עורו". אם כל האומות ייתעלמו ממנו עד שישנה את אמנתו ואת כוונותיו המדיניות, הוא ישתנה. זה לא יקרה מחר ולא מחרתיים, זה עלול לקחת זמן רב, ובינתיים אפשר לנהל משא ומתן עם אבו מאזן. אם המשא ומתן יגרום לשיפור באיכות החיים של הפלסטינים, הם ישובו לבחור בפת"ח של אבו מאזן. ושוב, סליחה שהתפרצתי לדיון.
(וסליחה שאני מתפרץ לוויכוח, אני פשוט רואה פה דיון הרבה יותר ענייני.) 1. נשאלת השאלה, מהם האינטרסים הישראלים? לדעתי, שקט ושלום הם אינטרסים ישראלים מובהקים. וויתור על חלק מארץ ישראל התנ"כית וחתימה על הסכם כדי לחזק את אבו-מאזן ואת תהליך השלום בהחלט יכול להכלל באינטרסים הישראלים. 2. העם הפלסטיני בחר באבו-מאזן לפני חודשים לא רבים ברוב גדול. 3. הפת"ח, שקיוויתי לניצחונו בבחירות, הוא בכל זאת גוף מושחת ומסואב שמונע מהפלסטינים חינוך וכלכלה נכונה. החמאס, שכוונותיו בהחלט זדוניות, ידע להגיע אל האזרחים ולדבר אל ליבם. הפת"ח דיבר מגבוה, אפילו בהתנשאות אל העם הפלסטיני. האזרח שרואה את ישראל בעיקר דרך המחסומים, יתפתה להאמין שהסיבה שלילדיו אין חינוך ולו אין עבודה ואולי אף אין לו אוכל, הוא הכיבוש הישראלי בכל שטחי פלסטין ושדרכם, דרך הטרור היא הנכונה. ניתן אף לומר שזו תוצאה של הקיפאון המדיני. לדוגמא, בשנת 1995 התמיכה בחמאס עמדה על 10% מהציבור הפלסטיני. בסיבה לכך היא שהמשא ומתן המדיני גרם לשיפור בחיים האישיים של האזרח, ועל כך יכל הפת"ח לקחת את כל הקרדיט. החמאס נותר בצד. לעומת זאת, היום אין משא ומתן, החיים של האזרח הפלסטיני הממוצע קשים, הפת"ח ניגש לבחירות בידיים ריקות מהישגים והתוצאה ברורה. 4. אולי ירצחו את אבו מאזן, כמו שרצחו את רבין וכמו שרצחו את סאאדאת. זה יכול להיות, אין מה לעשות. תמיד יהיו פנאטים אלימים, ואסור שזה מה שיעצור את תהליך השלום. 5. החמאס ייאלץ, בסופו של דבר, "להפוך את עורו". אם כל האומות ייתעלמו ממנו עד שישנה את אמנתו ואת כוונותיו המדיניות, הוא ישתנה. זה לא יקרה מחר ולא מחרתיים, זה עלול לקחת זמן רב, ובינתיים אפשר לנהל משא ומתן עם אבו מאזן. אם המשא ומתן יגרום לשיפור באיכות החיים של הפלסטינים, הם ישובו לבחור בפת"ח של אבו מאזן. ושוב, סליחה שהתפרצתי לדיון.