זוגיות,צריך לאפשר..
ולאפשר, פירושו להיות פתוח ומוכן, עם רצון והכרה שזה מה שאתה רוצה וצריך. לייצר זה השלב(כך לפחות לפי ראות עיני) זה המקום שבו אתה מאפשר ונותן מעצמך את כל מה שצריך ועושה את כל מה שאתה חושב שנכון וראוי לעשות בכדי להגיע לזוגיות... אני מודה שדבר אחת אני כבר לא כל כך מעוניין לעשות וזה(במידה ולא שמת לב כתבתי על אטרף)זה שאני לא מאמין ולא מעונין יותר לתת במה למקומות המפגש הקיברנטיים כלומר צ'אטים ואטרף. אלו לדעתי גורמים לי נזק יותר מאשר תועלת... המדהים עד כמה אנשים יכולים להיות רעי לב כלפיך כשכח המקלדת נמצא בידיהם ועד כמה מוחם הקודח ואצבעותייהם מניבים מרגליות... אני בחרתי לפרוש הצידה, ולא לצאת למסיבות תקופה ארוכה, למחוק את הכרטיס באטרף(כבר כמעט שנה שלא נכנסתי ולפני כמה חודשים מחקתי הכרטיס לחלוטין והכרטיס של "דבש!" כבר פשוט לא נמצא שם יותר). יצאתי בשבוע שעבר לאחר 8 חודשים לראשונה לביג בויז וברחתי אחרי שעה כי לא נהנתי מההתפלשות החברתית ביצתית... מצד שני חיי הפרישות אינם מניבים דבר. למרות המוכנות הנפשית והכמיהה , הרצון העז ואפילו הרחבת גבולות הפשרה לרוחב קיצוני שכמוהו לא אפשרתי מעולם, שלא ניתן לפרשה כאחרת מ"לאפשר"... עדיין לייצר, הם כל הצעדים שאני אעשה בשביל להגיע למצב שבו אני נמצא במערכת זוגית. אנחנו הגנרטור לנעשה בחיינו, ואנחנו צריכים ליצור תנאים שבהם הסיכוי להכיר אנשים למטרת הזוגיות הינם הגבוהים ביותר שאפשר, וזהו תהליך יצירה. אני מוצא את עצמי בשנה החולפת עייף ומותש מלעשות ולנסות וכל מי שיחלוק על מה שאני אומר עכשיו כנראה שמעדיף להציף עצמו בקלישאות! מותר להגיד עייפתי, ולשבת בצד. מותר להגיד נמאס לי ולהרים ידיים ולפעמים עדיף לחיות עם כאב האין מאשר לחיות עם התסכול ותחושת הבושה של אי ההצלחה. לפעמים זה פשוט כואב פחות. מודה שנכשלתי במציאת אהבה וזוגיות, מודה שלמרות שהייתי מוכן לאפשר והייתי הכי רוצה בעולם ולמרות שלפחות לתחושתי עשיתי כל מה שאני חושב שאפשר וראוי( לשיטתי: איפשרתי), כנראה שאיני יודע איך יוצרים ואיך עושים את זה כי אחרת כנראה שלא הייתי לבד! לא מרגיש בר מזל טוב כרגע, אבל תודה רבה בכל מקרה על האיחולים נ.ב לדעתי להגיד שאתה פחות 57 ק"ג מהר האדם שהייתי רק מדגיש את ההישג...
ולאפשר, פירושו להיות פתוח ומוכן, עם רצון והכרה שזה מה שאתה רוצה וצריך. לייצר זה השלב(כך לפחות לפי ראות עיני) זה המקום שבו אתה מאפשר ונותן מעצמך את כל מה שצריך ועושה את כל מה שאתה חושב שנכון וראוי לעשות בכדי להגיע לזוגיות... אני מודה שדבר אחת אני כבר לא כל כך מעוניין לעשות וזה(במידה ולא שמת לב כתבתי על אטרף)זה שאני לא מאמין ולא מעונין יותר לתת במה למקומות המפגש הקיברנטיים כלומר צ'אטים ואטרף. אלו לדעתי גורמים לי נזק יותר מאשר תועלת... המדהים עד כמה אנשים יכולים להיות רעי לב כלפיך כשכח המקלדת נמצא בידיהם ועד כמה מוחם הקודח ואצבעותייהם מניבים מרגליות... אני בחרתי לפרוש הצידה, ולא לצאת למסיבות תקופה ארוכה, למחוק את הכרטיס באטרף(כבר כמעט שנה שלא נכנסתי ולפני כמה חודשים מחקתי הכרטיס לחלוטין והכרטיס של "דבש!" כבר פשוט לא נמצא שם יותר). יצאתי בשבוע שעבר לאחר 8 חודשים לראשונה לביג בויז וברחתי אחרי שעה כי לא נהנתי מההתפלשות החברתית ביצתית... מצד שני חיי הפרישות אינם מניבים דבר. למרות המוכנות הנפשית והכמיהה , הרצון העז ואפילו הרחבת גבולות הפשרה לרוחב קיצוני שכמוהו לא אפשרתי מעולם, שלא ניתן לפרשה כאחרת מ"לאפשר"... עדיין לייצר, הם כל הצעדים שאני אעשה בשביל להגיע למצב שבו אני נמצא במערכת זוגית. אנחנו הגנרטור לנעשה בחיינו, ואנחנו צריכים ליצור תנאים שבהם הסיכוי להכיר אנשים למטרת הזוגיות הינם הגבוהים ביותר שאפשר, וזהו תהליך יצירה. אני מוצא את עצמי בשנה החולפת עייף ומותש מלעשות ולנסות וכל מי שיחלוק על מה שאני אומר עכשיו כנראה שמעדיף להציף עצמו בקלישאות! מותר להגיד עייפתי, ולשבת בצד. מותר להגיד נמאס לי ולהרים ידיים ולפעמים עדיף לחיות עם כאב האין מאשר לחיות עם התסכול ותחושת הבושה של אי ההצלחה. לפעמים זה פשוט כואב פחות. מודה שנכשלתי במציאת אהבה וזוגיות, מודה שלמרות שהייתי מוכן לאפשר והייתי הכי רוצה בעולם ולמרות שלפחות לתחושתי עשיתי כל מה שאני חושב שאפשר וראוי( לשיטתי: איפשרתי), כנראה שאיני יודע איך יוצרים ואיך עושים את זה כי אחרת כנראה שלא הייתי לבד! לא מרגיש בר מזל טוב כרגע, אבל תודה רבה בכל מקרה על האיחולים נ.ב לדעתי להגיד שאתה פחות 57 ק"ג מהר האדם שהייתי רק מדגיש את ההישג...