בחזרה לעבר: ברוק
בימים האחרונים צפיתי בהנאה גדולה בקליפים הקוריאנים (החיבוקים של סטפני וקרוליין מעולם לא היו דו-משמעיים כ"כ ועל כן כה מענגים
), אבל משהו אחד מציק לי נורא - ברוק. אני מקשיבה לדברים שהיא אומרת, רואה את ההתנהגות שלה ואני חוששת שברוק היתה חולת נפש בהתהוות. המבט בעיניים מזכיר את שילה ומורגן כשרצו משהו, מינוס הפן האלים. המקבילה העוד יותר מושלמת היא סמי בריידי, למי שצפה ב'ימי חיינו' בזמן שהיא ניסתה להפריד בין קארי ואוסטין. אין ספק שההתמדה של ברוק, הדריכה על כל מי שעמד בדרכה והפיכת השקרים והנצלנות לאמנות מעוררים הערצה והתפעלות, אבל מפחיד לראות אותה ככה. אם לא הייתי יודעת מה יקרה הלאה לא הייתי מתפלאה אם היא היתה חוטפת את קרוליין, קושרת אותה באיזה מרתף אפל ומתנפלת על רידג'. אובססיה מפחידה לחלוטין. חכמים ממני כבר אמרו: אם זה נשמע כמו ברווז, נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז - זה ברווז (או דודו גבע
). מאז, תודה לאל, היא השתנתה. עדיין אובססיבית, אבל לפחות המבט בעיניים מרוכך ואנושי יותר. היי, אולי יצא משהו טוב מכך שרידג' התעלל בה כל השנים?
בימים האחרונים צפיתי בהנאה גדולה בקליפים הקוריאנים (החיבוקים של סטפני וקרוליין מעולם לא היו דו-משמעיים כ"כ ועל כן כה מענגים