בחוץ על המרפסת...

[ד ו ל ה]

בחוץ על המרפסת...

אוויר קריר ונעים כוס תה עם לואיזה וכמה עוגיות... מחשב פתוח מידי פעם מציצה, כותבת משהו לידי הספר החדש של הרלן קובן קוראת קצת, בוהה קצת.... ובתוך כל השקט הזה מעל הראש רעש מטוסים ממריאים ללא הפסקה בדרכם לצפון

מזכירים לי את התופת המתחוללת לא רחוק מכאן מנפצים את הבועה הזו שעטפה אותי לרגע... דולה (חוזרת למציאות)

 

[שגית המקורית]

../images/Emo201.gif

מפחיד ועצוב מה שקורה כאן

 

[אייל 401]

וואו ממש מעל הראש

אבל מנסיון מתרגלים

 

[הקוראת בתותים]

../images/Emo10.gif

לאט לאט הם מתקרבים, לילה לבן עבר על כוחותינו.. כל הלילה קולות של מסוקים וסירנות משטרה. לקחת את הילדים ולברוח או לא... שעות של התלבטות, טלפונים לחברה שגרה במושב בעמק יזראל שלא צלחו ופחד אמיתי בלבד הזה של הבית שצועק. שייגמר כבר

 

[ד ו ל ה]

את מוזמנת עם הילדים אליי...

באמת באמת. אנחנו בדרום אין לחץ, אין פחד יש הרבה מקום ופעילויות לילדים תעשי לכם חופשה קטנה...

 

[d a n i e l s 5]

את מותק !

 

[הקוראת בתותים]

../images/Emo25.gif מקסימה שכמוך

 

[naama78]

פחד אמיתי...

גמני בתוך סחרור כזה. מצד חד- מפחדת, מצד שני- מרגיעה את הקטנה{ ולא את עצמי} יודעת שאם יקרה משהו- אני לא מוגנת {ומי כן?}, אבל גם לא עושה כלום. יושבת על הגדר ומחכה...

 

[הקוראת בתותים]

אמא תדאג לכם

אני רק חושבת על מצב שאנחנו צריכים לרוץ למטה באמצע הלילה, שתי ידיים, שני ילדים במיטות.. אחד על הידיים השניה תקבל טלטול בתקווה שתקום, איך אני אמורה לגונן עליהם? עד 8 בלילה סופר אמא מרגיעה ומספרת, ואומרת להם "סודות צבאיים" מימים רחוקים כדי שידעו כמה אנחנו חזקים. ואחרי שהם הולכים לישון.... מתפללת שיהיה טוב ועכשיו, בנין נפל בחיפה...

 

[naama78]

../images/Emo25.gif

אכן, יהיה טוב