להוציא מההקפאה
בלשון חכמים, מצויים "בזמנו", "בזמנה" ו"בזמנם", הכל על פי ההקשר.
עם זאת, משמעותם אינה זהה למקובל היום (בתקופה של...) אלא דומה יותר לביטוי "בזמן" כמו במשפטים "הגיע בזמן" וכד'.
זה לא המקום להרחיב על התפיסות השונות של מושג הזמן במהלך השנים, אך בלשון חכמים (במקרא המילה כמעט ואינה מופיעה) "זמן" הוא בד"כ "מועד שנקבע מראש" ולא "תקופה", ו"בזמנו" = "במועדו".
יש כאן לפחות 3 בזמנואים:
- בזמנו (לשון חכמים) = במועדו, בזמן הנכון / המתאים / שנקבע מראש. ניתן להטייה: בזמנו, בזמנם, בזמנה...
- בזמני (מודרני) = בתקופה שלי (בימי שירותי בצה"ל, כשהייתי צעיר וכד', עפ"י ההקשר). ניתן להטייה: בזמננו, בזמנכם...
- בזמנו 1 = פעם, מזמן (לילי קיבלה בזמנו הצעת עבודה מעניינת; בזמנו הייתי מוסלמי אדוק);
- בזמנו 2 = בזמן אמת, באותו זמן ("לו ידעתי בזמנו מה עשה בשארה - הוא היה נפסל")
האחרון הוא ביטוי קפוא שלא ניתן להטייה, ושאינני יודע איך ומתי נכנס לשפה - מישהו יודע?
