בזמן שרצתי
האלמנט פחד במבחן מדי פעם קורים דברים בחיים,שאנחנו לא מצליחים להתמודד איתם. לפעמים הפחד מתעתע בך,וצץ מאחורי פינה חשוכה,והצללים אוחזים בך, ולמרות שאתה מנסה לברוח,אתה לא תמיד מצליח להתקדם. לכן אבא שמיים ואמא אדמה,שכל כך אוהבים,לא מרפים,ומנסים ללמד אותך שוב את השיעורים האלה בחיים. למרות שאת כל אלה אני יודע,לא מונע ממני לפעמים לשוב וליפול באותה טעות. ואז הבנתי הם לא רוצים שתדע זאת,הם רוצים שתיישם אותם. אבל זה לא מתחיל ככה. זה מתחיל באור קטן,במתנה שקבלתי מסבתי,נעלים ריצה חדשות. וזהו.. כמעט.. סבתה יודעת שאני אוהב לרוץ,ודי הופתעתי שנתנה לי נעלים חדשות,לא לפני שעלה בראשי המחשבה שכאשר היתי קטן,אפשר לומר שבדיוק נולדתי. קבלתי במתנה דובי חום,עם חיוך נצחי שכזה. שכל ילד היה רוצה.הוא נתן לי כוח,למעשה עד היום נמצא ברשותי. בימים האחרונים שבתי לרוץ,אך די קשה לשוב ולאמץ את הריאות,וגם המחשבות עדיין בתוכך נמצאות,חלקם פחדים,חלקם הרהורים שלא באו לפתרונן,למעשה במאמץ גופני,אני מצליח להתנקות מעט. אך הפעם,פסעתי בפארק בשביל צר,ומסביבי עצים מימין ומשמאל ופרגולות מעלי שעליהן מתנוססות פרחים ושיחים..ממש כמו בסרטים,רק ערב כעת,עם כוכב קטן... ואז הרגשתי..אני חייב.אולי ההשראה,אולי בתוכי,הגיע הזמן. התקשרתי,האמת,די הרבה זמן לא דברתי עם האדם שאליו התקשרתי.השארנו מעגל לא סגור,שכלל בתוכו המון כאב ואכזבה. שמעתי את קולו בטלפון..ותוכ תוכי התמלא מחדש באנרגיה,ברכתי אותו לחג שמח..והוא ענה,והודה לי,והרגשתי אותו מחייך.... ואחר כך... ואחר כך.. רצתי הכי מהר שיכלתי,במעלה הגבעה,קצת דורך על דשא,הרגשתי הרגלים שלי דוהרות.. הרבה זמן לא רצתי ככה..אולי הרוח דוחפת אותי,אולי משו אחר.. אולי זה הנעליים!! תרופת הפלא של סבתה! למעלה שמיים מתחת אדמה..ואני רץ... הרבה זמן לא הרגשתי כל כך טוב. בחרתי את הבחירה הנכונה,הלב שלי ביקש המון זמן.. אבל,רק פחדתי... ושוב חייכתי,כמו שהרבה זמן לא חייכתי.. צאקרת הלב.
האלמנט פחד במבחן מדי פעם קורים דברים בחיים,שאנחנו לא מצליחים להתמודד איתם. לפעמים הפחד מתעתע בך,וצץ מאחורי פינה חשוכה,והצללים אוחזים בך, ולמרות שאתה מנסה לברוח,אתה לא תמיד מצליח להתקדם. לכן אבא שמיים ואמא אדמה,שכל כך אוהבים,לא מרפים,ומנסים ללמד אותך שוב את השיעורים האלה בחיים. למרות שאת כל אלה אני יודע,לא מונע ממני לפעמים לשוב וליפול באותה טעות. ואז הבנתי הם לא רוצים שתדע זאת,הם רוצים שתיישם אותם. אבל זה לא מתחיל ככה. זה מתחיל באור קטן,במתנה שקבלתי מסבתי,נעלים ריצה חדשות. וזהו.. כמעט.. סבתה יודעת שאני אוהב לרוץ,ודי הופתעתי שנתנה לי נעלים חדשות,לא לפני שעלה בראשי המחשבה שכאשר היתי קטן,אפשר לומר שבדיוק נולדתי. קבלתי במתנה דובי חום,עם חיוך נצחי שכזה. שכל ילד היה רוצה.הוא נתן לי כוח,למעשה עד היום נמצא ברשותי. בימים האחרונים שבתי לרוץ,אך די קשה לשוב ולאמץ את הריאות,וגם המחשבות עדיין בתוכך נמצאות,חלקם פחדים,חלקם הרהורים שלא באו לפתרונן,למעשה במאמץ גופני,אני מצליח להתנקות מעט. אך הפעם,פסעתי בפארק בשביל צר,ומסביבי עצים מימין ומשמאל ופרגולות מעלי שעליהן מתנוססות פרחים ושיחים..ממש כמו בסרטים,רק ערב כעת,עם כוכב קטן... ואז הרגשתי..אני חייב.אולי ההשראה,אולי בתוכי,הגיע הזמן. התקשרתי,האמת,די הרבה זמן לא דברתי עם האדם שאליו התקשרתי.השארנו מעגל לא סגור,שכלל בתוכו המון כאב ואכזבה. שמעתי את קולו בטלפון..ותוכ תוכי התמלא מחדש באנרגיה,ברכתי אותו לחג שמח..והוא ענה,והודה לי,והרגשתי אותו מחייך.... ואחר כך... ואחר כך.. רצתי הכי מהר שיכלתי,במעלה הגבעה,קצת דורך על דשא,הרגשתי הרגלים שלי דוהרות.. הרבה זמן לא רצתי ככה..אולי הרוח דוחפת אותי,אולי משו אחר.. אולי זה הנעליים!! תרופת הפלא של סבתה! למעלה שמיים מתחת אדמה..ואני רץ... הרבה זמן לא הרגשתי כל כך טוב. בחרתי את הבחירה הנכונה,הלב שלי ביקש המון זמן.. אבל,רק פחדתי... ושוב חייכתי,כמו שהרבה זמן לא חייכתי.. צאקרת הלב.
