בזכות דפי העד
עברתי בפעם המי-יודע-כמה על דפי העד הנושאים את שם משפחת סבתי, ומצאתי שתי תגליות: האחת - דף עד המנציח אחד מאחיה, הכולל תמונה, שמולא ב 09/2005 ע"י אדם בעל כתב-יד ישראלי, ובעל טלפון נייד. אותו אדם הוסיף גם דפי עד להנציח אח נוסף של סבתא וכן את הוריה. התקשרתי, והסתבר לי כי האיש ישב עם אימו ויחד עברו על תמונות מחזור מלפני המלחמה, ומילאו דפי עד לכל האנשים המופיעים בהן, שידוע לגברת כי נספו. קבלתי את מספר הטלפון של האם, ודברתי איתה. היא סיפרה לי כי גרה ליד החנות שהיתה שייכת לסבא-רבא שלי, וכלן הכירה אותו ואת רעייתו, וכן בן ובת. הבן שתמונתו הופיעה על דף העד היה מדריך של בעלה בתנועתנוער כלשהי, שלא הצלחתי להבין את שמה, ועלי לחקור בענין. הגברת אף הזמינה אותי לבקר אצלה. ההפתעה המדהימה היתה שלפני סיום השיחה עם הבן, הוא ספר פתאום שבילדותו גדל על סיפור בקשר למשפחה הזו: נכד אחד של הסבא-רבא שלי ניצל, עלה לארץ, וכאן התגייס ונפל. עברה בי צמרמורת: זה אותו בן-דוד של אימי אותו אני מנסה לחקור. יתרה מכך, כשדיברתי עם האם סיפרה לי כי את המידע על הבחור קיבלה אח של בעלה, אצלו היה הבחור מתאכסן כשחזר מהצבא. אחרי שקראה בשמו התחוור לי כי שמו מופיע על גלויות ששלח בן-הדוד לסבתי, בהן הוא מבקש לכתוב אליו לכתובת הנ"ל. "הבחור היה חוזר תמיד לאח של בעלי", סיפרה לי האשה. "כשלא חזר יותר, הבינו כי נפל". וסיפור שני: באותם דפי עד מצאתי עדות של אדם על אחותו הנשואה. שמה ושם בעלה, כמו גם מקום לידתה התאימו לדפי עד שמילאה סבתי אודות אחיה ורעייתו. ילדי התקשו להבין את הקשר ביננו: סבתא שלי-> אחיה -> אישתו -> אחותו... אותם דפי עד מולאו בשנת 1957, אבל הימרתי. באותה עיר, מצאתי את שם האיש שמילא אותם, והתקשרתי. בזהירות רבה הצגתי את עצמי, והוא כל-כך התרגש, עד שהיום נפגשנו: הוא ורעייתו עם שני ילדיהם, הורי אחותי ואני,וכמו שכוכה מספרת: כאילו הכרנו מזמן. הפתעה מאד נעימה, למרות שבאיחור של 60 שנה... השתפכתי בכתיבה, תסלחו?
עברתי בפעם המי-יודע-כמה על דפי העד הנושאים את שם משפחת סבתי, ומצאתי שתי תגליות: האחת - דף עד המנציח אחד מאחיה, הכולל תמונה, שמולא ב 09/2005 ע"י אדם בעל כתב-יד ישראלי, ובעל טלפון נייד. אותו אדם הוסיף גם דפי עד להנציח אח נוסף של סבתא וכן את הוריה. התקשרתי, והסתבר לי כי האיש ישב עם אימו ויחד עברו על תמונות מחזור מלפני המלחמה, ומילאו דפי עד לכל האנשים המופיעים בהן, שידוע לגברת כי נספו. קבלתי את מספר הטלפון של האם, ודברתי איתה. היא סיפרה לי כי גרה ליד החנות שהיתה שייכת לסבא-רבא שלי, וכלן הכירה אותו ואת רעייתו, וכן בן ובת. הבן שתמונתו הופיעה על דף העד היה מדריך של בעלה בתנועתנוער כלשהי, שלא הצלחתי להבין את שמה, ועלי לחקור בענין. הגברת אף הזמינה אותי לבקר אצלה. ההפתעה המדהימה היתה שלפני סיום השיחה עם הבן, הוא ספר פתאום שבילדותו גדל על סיפור בקשר למשפחה הזו: נכד אחד של הסבא-רבא שלי ניצל, עלה לארץ, וכאן התגייס ונפל. עברה בי צמרמורת: זה אותו בן-דוד של אימי אותו אני מנסה לחקור. יתרה מכך, כשדיברתי עם האם סיפרה לי כי את המידע על הבחור קיבלה אח של בעלה, אצלו היה הבחור מתאכסן כשחזר מהצבא. אחרי שקראה בשמו התחוור לי כי שמו מופיע על גלויות ששלח בן-הדוד לסבתי, בהן הוא מבקש לכתוב אליו לכתובת הנ"ל. "הבחור היה חוזר תמיד לאח של בעלי", סיפרה לי האשה. "כשלא חזר יותר, הבינו כי נפל". וסיפור שני: באותם דפי עד מצאתי עדות של אדם על אחותו הנשואה. שמה ושם בעלה, כמו גם מקום לידתה התאימו לדפי עד שמילאה סבתי אודות אחיה ורעייתו. ילדי התקשו להבין את הקשר ביננו: סבתא שלי-> אחיה -> אישתו -> אחותו... אותם דפי עד מולאו בשנת 1957, אבל הימרתי. באותה עיר, מצאתי את שם האיש שמילא אותם, והתקשרתי. בזהירות רבה הצגתי את עצמי, והוא כל-כך התרגש, עד שהיום נפגשנו: הוא ורעייתו עם שני ילדיהם, הורי אחותי ואני,וכמו שכוכה מספרת: כאילו הכרנו מזמן. הפתעה מאד נעימה, למרות שבאיחור של 60 שנה... השתפכתי בכתיבה, תסלחו?
